בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
לחץ להקדשת שיעור זה

איסור פת עכו"ם בימינו

undefined

רבנים שונים

אדר תשפ"ג
3 דק' קריאה
לונדון, אנגליה London, England
טבת תשע"ח

שאלה
ידועה שיטת המאירי, שהרבה מההלכות שנאמרו בחז"ל ביחס לעובדי עבודה זרה, אינם תקיפים לגבי הגויים המתוקנים שבימינו. מה יהיה הדין לשיטתו לגבי איסור פת עכו"ם בימינו?

תשובה
איסור פת גויים (עכו"ם) נועד למנוע חתנות עם גויים. 1 ולכן הוא תקף לגבי הגויים בימינו, 2 גם לשיטת המאירי. 3




^ 1. כנפסק בשולחן ערוך יורה דעה, הלכות מאכלי עובדי כוכבים, סימן קיב סעיף א, "אסרו חכמים לאכול פת של עממים עובדי כוכבים, משום חתנות".
מדברי הרמב"ם עולה, שאיסור חתנות עם גויים, אינו מוגבל דוקא לעובדי עבודה זרה, כמו שהוא כותב בהל' איסורי ביאה, פרק יב (הלכות א,ז-ח), "ישראל שבעל גויה משאר האומות, דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לגוי, דרך אישות, הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר לא תתחתן בם... אחד שבעה עממין, ואחד כל האומות באיסור זה... עוון זה, אף על פי שאין בו מיתת בית דין, אל יהי קל בעיניך, אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו, שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אף על פי שהוא ממזר, והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי, מסיר אותו מלהיות אחרי ה'. ודבר זה גורם להידבק בגויים, שהבדילנו הקדוש ברוך הוא מהם, ולשוב מאחרי ה', ולמעול בו.
^ 2. בפרי מגדים (יורה דעה, שפתי דעת, סימן קיב ס"ק ב) כותב, "אף גוי שאין עובד עבודה זרה פתו אסור, וכן כתב הפרי תואר אות ג', ופשוט הוא". ובדרכי תשובה (יורה דעה, הלכות מאכלי עובדי כוכבים, סימן קיב סעיף א, ס"ק ד) כותב, "עיין בפרי תואר סק"ג שכתב, דאע"ג דבש"ס אמרו דגזרו על פתם משום יינם ויינם משום בנותיהם ובנותיהם משום דבר אחר, ומבואר מדבריהם דגזרו על פתם רק כדי להתרחק מע"ז שלהם, א"כ משמע דוקא בנכרים עובדי ע"ז הוא דגזרו משא"כ בגוים דלא עבדו ע"ז, וא"כ הישמעאלים הכופרים בע"ז ושונאים לעובדיה אין לאסור פתן כי לא גזרו בהם. אבל לדינא אין להקל גם בישמעאלים, כי מדברי הפוסקים מבואר דהגזרה היה גם משום חתנות, וכל בנות האומות אפילו של הישמעאלים אסורים לנו".
^ 3. כך עולה מדברי המאירי, בית הבחירה לעבודה זרה לה ע"ב, "המשנה השביעית... ואלו דברים של גוים אסורין ואין איסורן אסור הנאה: חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, והפת והשמן שלהם והשלקות... אמר הר"ם, רוב דברים אלה כגון הפת והשלקות וכיוצא בהם, כולם נאסרו כדי שנתרחק מהם ולא נתערב עמהם, כדי שלא נמשך בהתערבנו עמהם לשלוח יד במה שהוא אסור... שחכמים אסרו בשביל להתרחק מהם גם כן כל מה שיבשל הגוי... והפת עיקר איסורו משום חתנות, רצוני לומר שחששו עליו שמא יבא לאכול עמו ויתחתן עמו, מפני שהוא דבר שיש בו קרוב הדעת..."
ובבית הבחירה למסכת עבודה זרה, לו ע"ב, כותב, "חתנות זה שהוזכר כמה פעמים בדברינו, מן התורה הוא אסור. ואע"פ שאין אישות לגוי, כל ישראל הבא על אחת משאר אמות לכונת אישות או ישראלית לאחד משאר אמות לוקה, שנאמר לא תתחתן בם. ואין בזה הפרש בין שבעה עממין לשאר אומות. ואע"פ שמקרא זה בשבעה עממין כתוב, הרי נאמר שם כי יסיר את בנך מאחרי לרבות כל המסירין... ומכל מקום דרך זנות, אם במקרה היה מכין אותו מכת מרדות משום נדה ומשום שפחה ומשום גויה ומשום זונה".
המאירי לא סייג דין זה לגבי הגויים בימינו, כפי שעשה בהלכות אחרות (לדוגמא: בבא קמא לז ע"ב, קיג ע"ב; פסחים כא ע"ב; יומא פד ע"ב; בבא מציעא כז ע"א, עבודה זרה ב ע"א, ו ע"ב, טו ע"ב, כ ע"א, כב ע"א, נז ע"א). וגם מכאן עולה, כי איסור זה תקף לדעתו בכל הזמנים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il