- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה - פסח
עולת ראי"ה פסח - שיעור 4
הגדה של פסח - ורחץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ורחץ.
המזון הוא המשיב לאדם את אבידת חלקי חומרו, והם בונים מחדש את גיוו הנהרם, ע"י כח החיים עצמם, וע"י עבודת החיים ומכשיריהם. אמנם המשקה לא יועיל ביחוד להמציא לאדם חלקים חדשים, תמורת החסר לו, אבל הוא האמצעי המיוחד להעברת החלקים אל מקומותיהם. א"כ המזון יתיצב לפנינו בתור מטרה עצמה, והמשקה בתור אמצעי לו. והנה האדם צריך לעולם לקדש ולטהר את מטרתו, ואת אמצעיו, שעל ידם יקנה אותה, שגם המה יהיו קדושים וטהורים, "כי אני ד' אהב משפט שנא גזל בעולה" ז), "ובוצע ברך נאץ ד'" ח). והנה יש שהמטרה עצמה עלולה להשגות את האדם מדרך הישר והטוב, בעיקר בעת תתיצב לפניו בערך ההכרחי, עד אשר אם גם יראה אותה בניוולה, ולא תסכים עם הכח הפנימי, רוח ד' אשר עליו ודעת ויראת ד' אשר בקרבו, מ"מ יסכים לאחז בה, יען כי ההכרח יאכף עליו אכפו, הכרח של תאוה עצומה או קנאה קשה כשאול וכיוצא בהם. אבל כאשר אין שם סיבות [מכריחות] את האדם בכללו או את האומה, או גם את היחיד, אז לחזות נכחה, ולהתאמץ להתקרב לעולם אל מטרה יותר מתאמת אל האמת והצדק, עד אשר ילך. טובו ואמתו. אמנם האמצעים במה לבוא אל המטרה כח אחר חיצוני, רק מכח עצם כחה הנשגב . טוב העצור בה יוכל האדם לפול מערכו הנכבד , אשר אם החל להתיצב על דרך לא טוב, יתעוררו את המטרה, רק יבחר ברע מצד עצמו, יתיצב על דרך לא טוב אח"כ רע לא ימאס, ע"כ לפי אותה המדה עד שיתעורר בנו כל החפץ היותר שלם ומלא לאהבת החיים מצד חמדתם הבהירה והטהורה מצד שאיפותיהם העדינות הקדושות שכולם אומר כבוד. ממילא התוצאה הנמשכת מחיים כאלה בערכם המעשי הוא לאהב באמת את כל ענוגי החיים הטובים הטהורים, המעונגים והמלאים צדק ומישרים, שאינם יוצאים מכל גבול היותר נאה ויותר מפואר, כ"א הם חיים ומחיים, שמחים ומשמחים, מקבלים טוב ונותנים טוב. חיים כאלה עינוגם הוא עבודת הקודש. זהו ערך ענג שבת, "אז תתענג על ד'" .בחיים כאלה אין המילוי של הרעבון בא מצד ההכרח לחוד, כ"א גם העונג וביותר העונג הנמזג בכל תנועה נאותה בכל רגש חי ובריא, בין מוטבע בין מורגש בין מושכל, הכל הוא קודש קדשים וחדות ד' מעוזו. לציין חיים כאלה, שהחירות של קדושת זמן חירותנו מתוה לנו את דרכם דרך הקודש, תשמש יפה אכילת הטיבול של הירקא לפני הסעודה. במצב צמצום החיים הלא "בר בי רב דלא נפישא ליה רפתא לא ליכול ירקא, משום דגריר", וכן "בעניותי לא אכלי ירקא משום דגריר" , הנה הירקא מוסיף גירוי ומגדל את הרעבון, ועמו את רגש הענג המוחשי שבאכילה, שאין הדבר ראוי בחיים של מצב הפרישות והטהרה.
המזון הוא המשיב לאדם את אבידת חלקי חומרו, והם בונים מחדש את גיוו הנהרם, ע"י כח החיים עצמם, וע"י עבודת החיים ומכשיריהם. אמנם המשקה לא יועיל ביחוד להמציא לאדם חלקים חדשים, תמורת החסר לו, אבל הוא האמצעי המיוחד להעברת החלקים אל מקומותיהם. א"כ המזון יתיצב לפנינו בתור מטרה עצמה, והמשקה בתור אמצעי לו. והנה האדם צריך לעולם לקדש ולטהר את מטרתו, ואת אמצעיו, שעל ידם יקנה אותה, שגם המה יהיו קדושים וטהורים, "כי אני ד' אהב משפט שנא גזל בעולה" ז), "ובוצע ברך נאץ ד'" ח). והנה יש שהמטרה עצמה עלולה להשגות את האדם מדרך הישר והטוב, בעיקר בעת תתיצב לפניו בערך ההכרחי, עד אשר אם גם יראה אותה בניוולה, ולא תסכים עם הכח הפנימי, רוח ד' אשר עליו ודעת ויראת ד' אשר בקרבו, מ"מ יסכים לאחז בה, יען כי ההכרח יאכף עליו אכפו, הכרח של תאוה עצומה או קנאה קשה כשאול וכיוצא בהם. אבל כאשר אין שם סיבות [מכריחות] את האדם בכללו או את האומה, או גם את היחיד, אז לחזות נכחה, ולהתאמץ להתקרב לעולם אל מטרה יותר מתאמת אל האמת והצדק, עד אשר ילך. טובו ואמתו. אמנם האמצעים במה לבוא אל המטרה כח אחר חיצוני, רק מכח עצם כחה הנשגב . טוב העצור בה יוכל האדם לפול מערכו הנכבד , אשר אם החל להתיצב על דרך לא טוב, יתעוררו את המטרה, רק יבחר ברע מצד עצמו, יתיצב על דרך לא טוב אח"כ רע לא ימאס, ע"כ לפי אותה המדה עד שיתעורר בנו כל החפץ היותר שלם ומלא לאהבת החיים מצד חמדתם הבהירה והטהורה מצד שאיפותיהם העדינות הקדושות שכולם אומר כבוד. ממילא התוצאה הנמשכת מחיים כאלה בערכם המעשי הוא לאהב באמת את כל ענוגי החיים הטובים הטהורים, המעונגים והמלאים צדק ומישרים, שאינם יוצאים מכל גבול היותר נאה ויותר מפואר, כ"א הם חיים ומחיים, שמחים ומשמחים, מקבלים טוב ונותנים טוב. חיים כאלה עינוגם הוא עבודת הקודש. זהו ערך ענג שבת, "אז תתענג על ד'" .בחיים כאלה אין המילוי של הרעבון בא מצד ההכרח לחוד, כ"א גם העונג וביותר העונג הנמזג בכל תנועה נאותה בכל רגש חי ובריא, בין מוטבע בין מורגש בין מושכל, הכל הוא קודש קדשים וחדות ד' מעוזו. לציין חיים כאלה, שהחירות של קדושת זמן חירותנו מתוה לנו את דרכם דרך הקודש, תשמש יפה אכילת הטיבול של הירקא לפני הסעודה. במצב צמצום החיים הלא "בר בי רב דלא נפישא ליה רפתא לא ליכול ירקא, משום דגריר", וכן "בעניותי לא אכלי ירקא משום דגריר" , הנה הירקא מוסיף גירוי ומגדל את הרעבון, ועמו את רגש הענג המוחשי שבאכילה, שאין הדבר ראוי בחיים של מצב הפרישות והטהרה.
עולת ראי"ה - פסח (10)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
3 - הגדה של פסח - קדשנו במצותיו
4 - הגדה של פסח - ורחץ
5 - הגדה של פסח - המשך "ורחץ"
טען עוד
הגדה של פסח - קדשנו במצותיו
עולת ראי"ה פסח - שיעור 3
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א אדר תשפ"ג
הגדה של פסח - קדש
עולת ראי"ה פסח - שיעור 2
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אדר תשפ"ג
הגדה של פסח - יחץ
עולת ראי"ה פסח - שיעור 6
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ו אדר תשפ"ג
הגדה של פסח - "כל דכפין ייתי יייכול"
עולת ראי"ה פסח - שיעור 10
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א' ניסן תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
בזכות מה נקרע הים?
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ב
י"ג שבט תשפ"ב
נתיב העבודה - פרק י"א
שיעור מס' 41
ט"ו שבט תשפ"ג
עם ישראל לא נשבר
לנתיבות ישראל - מאמר "גאון עוזנו''
ג' חשוון תשפ"ג
הגדה של פסח - חירותנו וביעור חמץ
עולת ראי"ה פסח - שיעור 1
י"ט אדר תשפ"ג
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה ללמוד גמרא?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
איך מתכוננים לקבלת התורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
כי יכול נוכל לה
הרב יוסף נווה | סיון תשפ"א
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
אחריות האדם על מעשיו
הרב יצחק בן יוסף | סיון תשפ"ג
הכנת שתיה חמה בשבת
הרב יצחק בן יוסף | סיון תשפ"ג
