נתיב העבודה - המשך פרק י"ג

בפרק קמא דברכות (ח' ע"א) אמר רב הונא בר יהודא אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבון שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו ע"כ. ויש לשאול למה שנים מקרא ואחד תרגום. וי"ל כי מצינו שהתורה נתנה בהר סיני ונשנית באוהל מועד ונשתלשה בערבות מואב, ובערבות מואב היה ביאור התורה כדכתיב הואיל משה באר את התורה, פי' רש"י ז"ל בע' לשון, לפיכך שנים מקרא ואחד תרגום שהוא ביאור התורה כי אין צריך שבעים לשון רק כל אחד לפי לשונו ולשון ישראל ההמון היה תרגום ולפיכך צריך שנים מקרא ואחד תרגום. ויש לך לדעת עיקר סוד הדבר כי שנים מקרא ואחד תרגום הוא כנגד ג' עולמות, כי התורה היא מעולם העליון ולכך יקרא שנים מקרא נגד עולם הזה ועולם האמצעי, והשלישי הוא תרגום שהוא כנגד עולם העליון כמו שנתבאר למעלה אצל אמן יהא שמיה רבה מברך וכו', כי התרגום הוא כנגד עולם הג'. ואל תתמה כי איך יהיה התרגום שאינו נחשב לשון יותר עליון מן לה"ק, כי אין הדבר הזה רק כי הלשון של תרגום אינו לשון פרטי מיוחד לאומה והוא לשון כולל אל הכל ולכך התרגום הוא מורה על העולם שהוא כולל הכל, ובדבר זה הארכנו בפרק בעשרה ע"ש, והוא ברור ונתבאר בכמה מקומות. ומפני כך התורה היא נתנה אל הכל, ודבר זה מורה מה שפעם השלישית יקרא אותו בתרגום שהוא לשון כולל כי התורה שייך אל הכל אך האומות לא היו רוצים לקבלה, וזהו מעלת מדריגת התורה כאשר היא לכל. ומפני כי התורה היא באה מעולם העליון אל העולם התחתון לישראל ולכך חייב להשלים פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, וזהו עצם הטעם שהתורה נתנה בהר סיני ונשנית באוהל מועד וחזר ונשתלשה בערבות מואב בשבעים לשון, והבן זה כי הם דברים ברורים:
ובפרק היו בודקין (סנהדרין מ"ב ע"א) אמר רב אחא בר חנינא א"ר יוחנן כל המברך על החודש בזמנו כאלו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה לכם וכתיב התם זה אלי ואנוהו תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חודש וחודש דים אמר אביי הלכך נמרינהו מעומד מרימר ומר זוטרא מכתפי אהדדי ומברכי א"ל רב אחא לרב אשי במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים א"ל האי נשי דידן נמי מברכי אלא כרב יהודה דאר"י בא"י אשר במאמרו ברא שחקים וכו'. דע כי דבר זה מה שאמרו כל המברך על החודש בזמנו כאלו מקבל פני שכינה הוא ענין עמוק מאד, כי יש לך לדעת כי הירח הוא בפרט קרוב אל האדם, כאשר ידוע כי הירח בגלגל התחתון, ומפני כך ימצא בירח מה שלא ימצא בשאר הכוכבים שהוא מתמעט וחוזר ומתחדש כמו בני אדם שמתמעטים ומתחדשים, וכמו שאמר אח"כ עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה. ושייך בירח קבלת פנים ביותר מכל הכוכבים מפני כי הירח הוא מן העליונים ויש בו קבלת פנים, כי יש לירח חבור אל התחתונים כמו שאמרנו כאשר הוא בגלגל התחתון, והוא דומה כמו אורח שבא אל בעל הבית והבעל בית מקבל פניו, אבל החמה אין לה חבור אל התחתונים לכך על הירח בלבד אמרו כאלו היה מקבל פני שכינה. ודבר זה תמצא בכמה מקומות כל מקום שיש דמיון מה כאשר יש קבלה ראשונה נאמר על זה כאלו היה מקבל פני שכינה, שכך אמרו ז"ל (שבת קכ"ז ע"ב) שקולה קבלת אורחים כקבלת פני שכינה כי האדם נברא בצלם אלהים, וכאשר הוא מקבל פני האורח שלא היה אצלו כלל ובא עתה אליו מצד קבלתו עתה הפנים מחדש נחשב כאלו קבל פני שכינה מצד הדמיון הזה, כי אותו שלא היה אצלו עתה מקבל עיקר צלמו כשנראה לו מחדש, וזה כאלו היה מקבל פני שכינה כי האדם הוא בצלם אלהים והבן מאד כי הוא דבר עמוק, וכן הירח הוא מן העליונים ויש לו התיחסות מה אל הש"י כי שכינה יש לה חבור אל האדם כמו שבארנו זה בכמה מקומות, וכמו שאמרו חכמים ז"ל (ברכות ו', ע"א) כל מקום שיש עשרה שכינה עמהם ואין כאן מקום זה,