- הלכה מחשבה ומוסר
- נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
שיעור מס' 51
נתיב העבודה - המשך פרק י"ג
שיעור יומי שנמסר כל בוקר לפני תפילת שחרית בישיבת בית אל.
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
וכן הירח יש לו חבור לאדם שהיא בתחתונים מה שאין לכל צבא השמים שאין להם חבור אל התחתוני' כמו שיש לירח. לכך אמרו כאשר מקבל פני הירח ומברך עליו שיהא חשוב כאלו מקבל פני השכינה, כמו שאמרו על האורח ג"כ דהוא כאלו מקבל פני שכינה, בשביל שהאדם דומה ליוצרו שנברא בצלם אלהים וכך כאשר מקבל פני הירח אשר יש לו דמיון זה שהוא עם האדם כמו שהוא ית' אל האדם שנחשב קבלתו כאלו מקבל פני שכינה. ועוד אמרו ג"כ בפ"ק דקידושין (ל"א ע"ב) רב יוסף הוי שמע כרעא דאימא דאתת אמר איקום מקמי דשכינתא, וכל זה מפני שהאדם יש לו דמיון לשכינה כמו שאמרו ז"ל הקדוש ברוך הוא משותף עם אב ואם ולפיכך הוקש כבודם לכבוד השכינה. ודוקא כאשר שמע כרעא דאימא ונראה אליו עתה שאז נקרא פנים חדשות ר"ל צורה חדשה, ומצד הצורה אשר הש"י משפיע הצורה מתאחד הצורה עם הש"י הנותן הצורה כמו שיתאחד הניצוץ עם הנר, רק שיש כאן חלוק ע"י החומר וכאשר מקבל מחדש דבר זה נחשב כאלו מקבל הצורה הפשוטה הנבדלת לגמרי שהצורה מתאחדת עם אשר מאתו הצורה. ולפיכך כל אותם אשר אמרנו הם כאלו היה מקבל פני שכינה, כי הירח מצד שהירח מן העליונים יש לו בדבר מה דמיון אל השכינה שהיא בעליונים, וגם הוא מיוחד מכל צבא השמים שיש לו חבור עם האדם כמו שיש לירח אשר הוא ברקיע התחתון יש לו חבור עם האדם לכך נחשב כאלו קבל פני שכינה. וכן האדם שהוא בצלם השכינה כמו שאמרנו למעלה, ומצד הדמיון הזה מתאחד עם השכינה אשר השפיע הצורה הזאת, ולפיכך כאשר מקבל פנים זה מחדש בזה הוא מתחבר לעיקר עד כי נאמר על זה כאלו היה מקבל פני שכינה, והדברים הם עמוקים למי שמבין אותם, ומה שתקנו בברכה זאת ששים ושמחים לעשות רצון קונם ואלו בברכות יוצר אור תקנו עושים באימה וביראה רצון קוניהם, ובלא זה גם כן קשה דמה שייך בזה לשון רבים, ונאמר כי כאשר אמר ששים ושמחים אמר אצל זה רצון קונם וכאשר אמר עושים באימה וביראה אמר אצל זה רצון קוניהם. ודבר זה כי הששון והשמחה הוא מצד שהוא עובד השם ית' באהבה שהרי ששים ושמחים לעשות רצון קונם, והעובד מאהבה הוא דבק בו שנאמר (דברים י"א) לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה, והרי הוא ית' אחד ועל ידי זה העובדים אל הש"י כמו המלאכים ג"כ מתאחדים ביחד מצד הש"י שהוא אחד, ולפיכך בזה שייך לומר ששים ושמחים לעשות רצון קונם. אבל היראה שהוא ירא מן הש"י בזה אין הדביקות בו ית' כי אדרבה הירא מן אחד אינו מתחבר עמו, ולכך מצד היראה אינם דביקים בעלה שהיה מקשר ומאחד הכל שהרי הוא ירא מן העלה והוא בפני עצמו, ולכך אמר עושים באימה וביראה רצון קוניהם. ואין ר"ל שיש כאן ח"ו רבים. רק שר"ל שכל אחד עושה רצון קונו בפני עצמו, כאלו אמר קונה של כל אחד ואחד, ולכך אמר רצון קוניהם בלשון רבים אף כי הוא ית' אחד מ"מ מצד המקבלים אשר יש להם האימה היראה ומצד האימה והיראה שיש לכל אחד ואחד בפני עצמו בזה שייך לומר קוניהם שהוא קונה של כאו"א, מה שאין כן באהבה שמצד אהבה פונה כל אחד אל עלתו שהוא אחד ובזה שייך לומר ששים ושמחים לעשות רצון קונם, והדברים ברורים מאוד כאשר תבין אותם.
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א (139)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
67 - נתיב העבודה - המשך פרק י"ג
68 - נתיב העבודה - המשך פרק י"ג
69 - נתיב העבודה - המשך פרק י"ג , פרק י"ד
טען עוד
מידת יראת ה'
מהר"ל נתיב יראת השם שיעור ראשון
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א חשוון תשס"ח
נתיב העבודה - המשך פרק ג, פרק ד
שיעור מס' 12
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' טבת תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (10)
שיעור מס' 74
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט אייר תשפ"ג
מה יהיה עם היוצא לדרך?
נתיב התורה למהר"ל - שיעור 3
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אור לכ"ו חשוון תש"ע
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (1)
שיעור מס' 90
ט"ו סיון תשפ"ג
מהו התוכן האמיתי של העולם?
לנתיבות ישראל - סיום מאמר "והנצח זו ירושלים"
ג' אב תשפ"ג
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
מה אכפת לך?
איך לקשור את הסכך?
שבועות מעין עולם הבא!
שופר
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כל ההתחלות קשות

נטילת לולב
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
נטילת לולב
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשע"ח

קריאת התורה בחול המועד סוכות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
