בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
לחץ להקדשת שיעור זה

קדושה חקוקה בישראל

כשם שקדושת המקדש קיימת לעולם, כך קדושת הזמנים קיימת לעולם וכך קדושת האדם מישראל קיימת לעולם. לכן אחרי שהתורה מדברת בספר ויקרא בפעמים רבות על קדושת המקדש, היא מדברת בפרשיות הללו על קדושת עם ישראל

undefined

הרב שמואל אליהו

יג איר תשפ"ג
14 דק' קריאה 60 דק' צפיה
האם חוק הוא דבר ללא טעם?
גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה
מקובל לחשוב כי ההבדל בין חוק למשפט הוא שחוק הוא ציווי ללא טעם. חושבים כך בגלל מה שנאמר על פרה אדומה "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" (במדבר יט), ופירש שם רש"י "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה". לפי מה שנלמד אין רשות להרהר הוא איסור לפקפק במצווה. אבל מצווה לנסות להבין את טעם המצווה, שהרי המילה "חוקה" נאמרה גם על מצוות מובנות כמו פסח, וגם על מצוות כמו פרה אדומה.

למיוחדים נמסרו סודותיה של חוקה
ואפילו במצוות כמו סוד פרה אדומה אפשר להבין טעמן, שהרי אמרו חכמינו במדרש "אמר רב יוסי ברבי חנינא אמר לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחר חקה" (רבה במדבר יט ו). ללמדך שיש בחוקה טעם, אלא שהוא עמוק מאוד ורק משה מגלה אותו. וכתב אור החיים הקודש כי "אפשר שלא מכולן העלים ה' סודה אלא מכללות ישראל, אבל למיוחדים שהם אהרן וכיוצא בו נמסרו סודותיה, והם ימסרו למיוחדים הבאים אחריהם" (אוה"ח במדבר יט ב).

אוצרות שומרים במקומות נסתרים
וכשמבינים את החוקה הזאת מוצאים אוצרות, כך כתוב בזהר (ג דף סט/ב) כי במקומות הנסתרים נמצאים בדרך כלל האוצרות. וכך הוא בכל המקומות שבהם נאמר חוק וחוקה וחוקת עולם. "בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר חֻקַּת עוֹלָם אִתְקְרֵי, גְּזֵרַה דְּמַלְכָּא". כי לרוב מעלתם וחשיבותם הם נסתרים כמו שאדם מסתיר את כל אוצרותיו היקרים מכל. "דְּעַיִּיל כָּל נִמוּסוֹי בַּאֲתַר דָּא, וְאַסְתִּים לוֹן, כְּמָאן דְּסָתִים כֹּלָּא, בְּאַסְקוּפָא חֲדָא". לכן הם נקראים חֻקַּת עוֹלָם כי כאן נמצאים "כָּל גְּנִיזִין דִּילֵיהּ, וְכָל טְמִירִין דִּילֵיהּ".

למה נאמרה חוקה במצוות המובנות?
גם מצוות שהגויים מבינים את ערכן נקראות לפעמים חוקה
המילה חוקה נאמרה בתורה גם על מצוות בין אדם לחברו. את התועלת בחוקים הללו רואים גם עמי העולם. כך אומר משה לעם ישראל "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה " (דברים ד ה).

גם החגים נקראו חוקה
כך נאמר בספר ויקרא פעמים רבות חוק וחוקה על מצוות כמו פסח וחגים וכד'. והמתבונן בספר ויקרא רואה שהוא הספר שבו מצוות נקראות חוקה יותר מכל ספר אחרת בתורה. ואולי זה מה שמקשר בפרשת אמור בין מצוות החגים לבין מצוות הכהנים והקרבנות. שהרי במבט ראשון אין קשר ביניהם. אבל מי שיתבונן יראה כי גם על חגים וגם על עבודת הכהנים בבית המקדש נאמר חוק וחוקה וחוקת עולם ולכן הם נכנסו לספר ויקרא ולפרשה אחת. וצריך להבין למה נאמר במצוות הללו "חוקה"?

מצווה קיומית שנשמת העם תלויה בה
התבוננות בכל המצוות שנאמר עליהן חוקה מלמדת שמדובר במצוות שורשיות ויסודיות מאוד. וזאת לדעת שכל המצוות חשובות, אבל יש מצוות שהעובר עליהן בזדון חייב כרת, ויש עבירות שחל עליהן הדין ייהרג ובל יעבור, יש מצוות חמורות ויש מצוות קלות. והמצוות שנאמרו בהן חוקה או חוקת עולם הן המצוות השורשיות ביותר, כפי שנראה להלן. ומי שלא מקיים את החוקים הללו פוגע בשורש השורשים ולא יהיה לו קיום בארץ ישראל.

אם בחקתי תלכו
על כל המצוות הללו שנאמר חוקה מזהירה התורה בפרשת אם בחקתי ואומרת כי אם תשמרו את החוקים היסודיים הללו אתם תתקיימו בארץ ותפרחו בה. תשרה עליכם שכינה ותראו בחוש את כל ההבטחות מתקיימות. אבל אם את המצוות היסודיות הללו תפרו, לא יהיה לכם קיום בארץ ישראל ותצאו לגלות.
זו הסיבה שבגללה המילה "חֻקּוֹתַי" נאמרה על מצוות מאוד מיוחדות 8 פעמים בספר ויקרא. מלבדן נמצאת המילה הזאת בתורה רק בספר בראשית על אברהם שנאמר בו "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (בראשית כו ה). כל המצוות הללו נמנות כהכנה לאמור בפרשת אם בחקתי.

פסח היא חקת עולם כי יצאנו לְחֵרוּת עוֹלָם
חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ
התורה כותבת על פסח חוק וחוקה יותר מכל מצווה אחרת. כך בשעת יציאת מצרים "וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ" (שמות יב יד). כך חוזרת התורה על המילה הזאת בפרק זה עוד שלוש פעמים (שמות יב יז, כד, מג), חוזרת על כך בפרשת קדש והיה כי יביאך "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה" (שמות יג י). גם בספר דברים התורה קוראת לפסח חוק ארבע פעמים (במדבר ט). ולכן אנחנו כותבים את פרשת הפסח בתפילין, מלמדים אותה לילדינו וחוקקים אותה על ליבם.

פסח היא מצווה קיומית
המשמעות ברורה. אנחנו צריכים לחקוק את משמעות פסח בליבנו, לראות כאילו יצאנו ממצרים, ללמד את הילדים שלנו להבין כי מי שלא מקריב קרבן פסח חייב כרת כמו מי שלא עשה ברית מילה. כל המצוות חשובות, אבל יש מצוות שאם לא מקיימים אותם מתנתקים מעם ישראל. "רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהַמְגַּלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא" (משנה אבות ג יא). לכן כתוב בגמרא שהזלזול בפסח ובמועדות חמור מאוד. "ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המבזה את המועדות - כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר 'אלהי מסכה לא תעשה לך' וכתיב בתריה 'את חג המצות תשמר'" (פסחים קיח ע"א).

חרות עולם ברוחנו
אפילו בימי הגלות אסור לאבד את החרות. כך כתב אור החיים הקדוש "שלא תאמר תינח בימי החירות, בימי הגלות שאנו משועבדים מה מקום לזכרון לטובה שפסקה? תלמוד לומר חקת עולם, אפילו בזמן השעבוד בשעת גלויות חקה חקק ה'" (אור החיים שמות יב יד).
פעם שאלתי את מו"ר אבא זצוק"ל למה אנחנו אומרים בברכת "אמת ואמונה" של ערבית שה' הוציא אותנו ממצרים לחרות עולם, הרי אחרי גלות מצרים באו גלויות בבל ופרס ויוון ואדום. ותשובתו הייתה, כי רק בגלות מצרים הם שיעבדו את נפשנו וירדנו לעבודת אלילים ולמ"ט שערי טומאה. בכל שאר הגלויות שבאו אחר כך הם שיעבדו את גופנו ורכושנו, אבל עם ישראל בכללו לא אימץ את האלילות של העמים הכובשים. לא התאסלם או התנצר כולו. כי רוחו הייתה בת חורין.

עמר ושבועות הם חֻקַּת עוֹלָם באמצעותם לומדים להכיר את ה'
חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם
בפרשת השבוע אנחנו קוראים שגם על ספירת העומר ועל חג השבועות נאמר חֻקַּת עוֹלָם. כך נאמר על איסור לאכול תבואה חדשה לפני הנפת העומר "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם" (ויקרא כג יד).
כך נאמר על חג השבועות, שחותם את ימי ספירת העומר ומקריבים בו שתי הלחם "וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם" (ויקרא כג כא).

לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם
מהמילים הללו למדו חכמים שאסור לאכול תבואה חדשה מן התורה גם בחו"ל עד שיניפו את העומר. כמו שאומר הרמב"ן (ויקרא כג): גם "אחרי גלותנו בחוצה לארץ שאין עומר ומנחה, יצוה בהם, כי החדש אסור מן התורה בכל מקום". כל זה כדי לדעת תמיד כי התבואה לא צומחת בלי ברכת ה'.
במיוחד אחרי שעבדנו וחרשנו וזרענו וקצרנו, אנו מניפים את העמר תנופה לה' כדי להפנים כי ממך הכול ומידך נתנו לך. המשך לתובנה של אכילת המן במדבר ארבעים שנה, אכילה שמסתיימת ביום הקרבת העומר ומטרתה ללמד אותנו "לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים רק ח ג).

כפרת יום כיפור היא חוקת עולם
יום הכפורים לא יבטל לעולם שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם
הגם שהמילים חוק וחוקה נאמרו על פסח תשע פעמים, המילים "חֻקַּת עוֹלָם" נאמרו על יום כיפור גם בפרשת אמור וגם בפרשת אחרי מות יותר מכל מצווה אחרת בתורה. בפרשת השבוע כתוב "כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם". ובפרשת אחרי מות שמתארת את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתוב "וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם", וחוזרת על המילים חוקת עולם עוד פעמיים: "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם". וכן "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא טז).
בגלל הריבוי הזה נאמר במדרש "שכל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם, אמר רבי אלעזר אף יום הכפורים לא יבטל לעולם שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם" (ילקוט שמעוני משלי תתקמד).

פסח יהיה על הגאולה העתידה
וזה פלא לומר שהחגים יתבטלו, שהרי גם על סוכות, פסח ושבועות נאמר חוקת עולם. לכן צריך לומר כי חג פסח יתקיים תמיד, אבל לא על יציאת מצרים אלא על הגאולה העתידה, כפי שאמר ירמיהו "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם" (ירמיה טז יד). וכדברי הגמרא בברכות שאמרו לבן זומא "לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" (ברכות יב ע"ב).

יחגגו את סוכות על השראת שכינה בירושלים
גם סוכות, שנאמר בו "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ" (ויקרא כג מא), לא יהיה על ענני הכבוד של יציאת מצרים אלא על השראת השכינה בבית המקדש בירושלים. ממש כמו שחגג אותו שלמה המלך בעת הקמת הבית הראשון בעת שהשכינה שכנה בתוך עם ישראל. "וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה'" (מלכים א ח). "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם" (מלכים א ח סה).

טהרת עם ישראל היא תהליך חקוק ביסוד העולם
יום הכיפורים, לעומת זאת, לא ישתנה. הכפרה היא טבעית לעם ישראל ועליה נאמר כי התשובה קדמה לעולם. "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם" (תהילים צ, ב-ג). כך מסביר הרמב"ן על התורה שהתהליך של טהרת עם ישראל מחטאיו הוא תהליך עולמי שלא מותנה בעבודת הקרבנות של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש.

עבודת המקדש – חוקת עולם
חוקה שקיימת מאז ולעולם
המילים חוק וחוקה וחוקת עולם נאמרו על עבודת המקדש יותר מעל כל מצווה אחרת בתורה. 32 פעמים בתורה נאמר חוק על עבודת המקדש, מתוכן שבע פעמים חוקת עולם, כחצי מהן בספר ויקרא. אין ספק שהתורה רוצה שנבין כי עבודת המקדש היא חוקה שקיימת מאז ומקדם, גם בימים שאין עינינו רואות את בית המקדש בנוי על תילו.

בית המקדש עלה במחשבה קודם בריאת העולם
הדברים הללו מכוונים למה שכתוב במדרש כי בית המקדש הוא יסודי בבריאה ולכן הוא עלה במחשבה לפני בריאת העולם (רבה בראשית א ד): "בראשית ברא אלהים" – "ששה דברים קדמו לבריאת העולם יש מהן שנבראו ויש מהן שעלו במחשבה להבראות. התורה והכסא הכבוד - נבראו וכו'. האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה להבראות". מקור המדרש בפסוק "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ" (ירמיהו יז יב).

וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ
לכן הראשונים נמשכו מאוד למקום המקדש. במקום המקדש נברא אדם הראשון, במקום הזה מקריבים אדם הראשון ונח את קרבנם. אברהם רואה בו את המקום הזה מרחוק, ושם ה' נשבע לו את השבועה הגדולה על חיי עם ישראל. גם יעקב חולם שם על הסולם שמחבר שמים וארץ, ודוד מתפלל שם באופן קבוע עד שמתגלה לו כי זה המקום שבחר ה' לשכן שמו שם.
לכן אנחנו מתפללים אל ה' תמיד דרך בית ה' למרות שהוא חרב. "וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ" (מלכים א פרק ח מח). כי אע"פ שהבית חרב, קדושתו לעולם קיימת.

שאע"פ שחרב בקדושתו עומד
שלא תאמר כי בית המקדש כשחרב בטלה קדושתו. לא בטלה קדושתו אפילו כשהוא חרב. כך כתב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פרק ז ז) "אע"פ שהמקדש היום חרב בעונותינו חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו. לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם ולא ישב בעזרה ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח שנאמר 'את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו' מה שמירת שבת לעולם - אף מורא מקדש לעולם. שאע"פ שחרב בקדושתו עומד".

קרבנות לעולם קיימים
ולא רק הקדושה, אלא אפילו העבודה. לכן תפילה כנגד קרבנות ועליהם נאמר "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" (הושע יד, ג). שלא תאמר כי בית המקדש כשחרב בטלה עבודתו. כמו שאנו אומרים בתפילה "וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וְאִשֵּׁי יִשְֹרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן. וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְֹרָאֵל עַמֶּךָ". וכבר שאלו התוס': מהו תמיד? הרי בזמן החורבן אין אישי ישראל ואין עבודה בדביר ביתך? אלא שהקרבנות נמשכים כל הזמן, וזה דבר שאין העין רואה, אבל בלעדי בית מקדש של מעלה אין העולם יכול להתקיים (עיין ב"י סימן קכ).

קדושת האדם לעולם קיימת
אתם קדושים כי ה' שם בכם את קדושתו
כשם שיש קדושה בבית המקדש למרות שהוא חרב ויש קדושה בזמנים למרות שעין בשר לא רואה אותם, כך יש קדושה חקוקה באדם למרות שעין בשר גסה לא רואה אותה. כשם שקדושת המקדש קיימת לעולם, כך קדושת הזמנים קיימת לעולם וכך קדושת האדם מישראל קיימת לעולם. לכן אחרי שהתורה מדברת בספר ויקרא בפעמים רבות על קדושת המקדש, היא מדברת בפרשיות הללו על קדושת עם ישראל. "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט ב).

זהירות בעריות – חוקות ה'
התורה חוזרת על איסורי עריות בפרשת קדושים וקוראת להם חוקה כדי לומר כי איסורי טומאת עריות נובעים מקדושת האדם שחקוקה בו. העובר עליהם פוגע בשורש השורשים, מטמא את הארץ ומגורש מארץ הקודש. כך אומרת התורה " וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹא־תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖מָּה לָשֶׁ֥בֶת בָּֽהּ: וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ בְּחֻקֹּ֣ת הַגּ֔וֹי אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֤י אֶת־כָּל־אֵ֙לֶּה֙ עָשׂ֔וּ וָאָקֻ֖ץ בָּֽם" (ויקרא כ כב-כג).
צריך לשים לב למילה חֻקֹּתַי֙ שכתובה כאן, כיוון שהתורה מדגישה אותה פעמים רבות בפרשת אחרי מות באותו עניין של עריות להדגיש לנו שכל האזהרות על עריות נובעות מהקדושה שחקוקה בנו. היא גם חוזרת על המילה המיוחדת הזו בפרשת בחקתי, להסביר לנו כי העובר על החוקים הללו יוצא לגלות של אלפיים שנה.

להיזהר מחוקות התועבות
כך מזהירה התורה מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת של הגויים שמטמאות את האדם (ויקרא יח ל) ואומרת לנו "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" (ויקרא יח ג). כן אומרת התורה כי הליכה בחוקותיהם בעריות, באובות או בידעונים מביאה חורבן וגירוש וקללה.

ללכת בחוקות החיים
לעומתם ההליכה בחוקות ה' מביאה חיים. כך אומר הפסוק: " אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" כי מי ששומר את חוקות ה' חי " וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה". ומי שלא שומר את חוקות ה' הוא נטמא ומטמא גם את הארץ עד שהיא מקיאה אותו "וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת ישְׁבֶיה" (ויקרא יח כה. וראה עוד ויקרא כ כב).

בגלל הקדושה הגדולה - כבוד בין אדם לחברו
כבוד בהורים ובכל אדם
ההלכה הראשונה שהתורה מסיקה מהקדושה שטבועה בנו בפרשת קדשים היא כיבוד הורים. "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט ג). תדע שיש קדושה גדולה באדם במיוחד בהורים שהשווה ה' את כבודם לכבוד המקום. הלימוד הוא גם שיש קדושה בזמן, ולכן התורה כורכת את כבוד ההורים עם מצוות השבת ואומרת "וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", אני שמתי את קדושתי בזמן ואני שמתי את קדושתי בכם.

לֹא תֵלֵךְ רָכִיל, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ
ממשיכה התורה ומלמדת כי בגלל הקדושה שיש באדם "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'". אם ה' נמצא בתוך חברך, איך תדבר עליו רע? איך תעמוד על דמו? כן אומרת התורה "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'". אני טבעתי בתוכו את הקדושה שלי, לכן אתה חייב להיזהר בכבודו ולאהוב אותו כי אני בקרבו.

הצדק חקוק בתוכנו
חלק יסודי מהמצוות שנאמר בהן חוקה הם חוקי הצדק. כך התורה מספרת ומזהירה אותנו "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". זו תכלית יציאת מצרים, לעזוב את ממלכת הניצול שדגלה הוא עושק ואי צדק, ולבנות את עיר הצדק קריה נאמנה.

מפרי הצדק יסולקו מעיר הצדק
גם לשמירת הצדק קוראת התורה חוקה ואומרת: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה'". הסיום אני ה' בא לומר לך כי הצדק נובע מכך שה' שוכן בתוכנו וחקוק בתוכנו. כן אומרת התורה בפרשת בהר "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח" (ויקרא פרק כה יז). שאם לא תעשו כן – הארץ תקיא אתכם.
לכן מזהירים כל הנביאים פעמים רבות ואומרים לעם ישראל שלא יהיה להם קיום בירושלים עיר הצדק אם הם לא ינהגו בצדק לגר ליתום ולאלמנה שנוטים לעשוק ולנצל אותם בגלל חולשתם.

הקדושה של ישראל קיימת לעד
אין הפרת הברית
הקדושה שמקדשת את ישראל קיימת לעד. היא כל כך חזקה שעליה נאמר בנביא שהיא יותר חזקה מהחוקים של בריאת העולם. כך אומר הנביא ירמיהו "כֹּה אָמַר ה' אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם". אם תצליחו לשנות את הזמנים והסדרים של השמש והירח והכוכבים, אם תצליחו לגרום לשמש לזרוח יותר מאוחר או יותר מוקדם, " גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי" (ירמיה פרק לג).

ה' לא מאס בישראל ולא בחר באומות אחרות
ולא רק דוד, אלא כבודם וקדושתם של כל בית ישראל חקוקה לפני ה'. העמים שאומרים כי ה' מאס בעם ישראל טועים. כך אומרים הנוצרים וכך אומרים המוסלמים, ה' מאס בישראל ובחר בנו. "הֲלוֹא רָאִיתָ מָה הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ לֵאמֹר שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר ה' בָּהֶם וַיִּמְאָסֵם וְאֶת עַמִּי יִנְאָצוּן מִהְיוֹת עוֹד גּוֹי לִפְנֵיהֶם". על זה אומר הנביא: "כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי: גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים".

גאולה תהיה אפילו ישראל רשעים גמורים
על זה אומר אור החיים הקדוש כי הגאולה קבועה וקיימת. וכמו שראינו קודם, שמו של משיח עלה במחשבה קודם שנברא העולם. ולכן הגאולה תבוא בכל מקרה. כך אומר הנביא יחזקאל (פרק כ): "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן". הגאולה תבוא גם אם לא תרצו. "חַי אָנִי נְאֻם ה' אלוקים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם". אני אביא אתכם אל הארץ "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצוֹתֶם בָּם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה".

בארץ ישראל אני אטהר אתכם
באדמת ישראל אטהר אתכם. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם" (יחזקאל לו).
ומי שלא ירצה "וְהַעֲבַרְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת הַשָּׁבֶט וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית: וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אוֹצִיא אוֹתָם וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹא וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" (יחזקאל כ). אבל הגאולה בסופו של דבר בא תבוא, כי היא חקוקה ביסוד כל ההוויה כולה. אמן ואמן.

בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ
סיפרה שרה אבישג קורן: הגעתי לבית הכנסת של הרב זצ"ל לקבלת קהל, אבל לפניי כבר היו אנשים רבים בתור. ביקשתי מהשמש שיאפשר לי להכניס את מכתבי לרב. בעזרת הנשים הכרתי מישהי שביקשה ממני שאכניס גם את המכתב שלה לרב, ולכן ביקשתי מהשמש שיכניס את שני המכתבים. בסופו של דבר התפנה קצת זמן לרב והוא אמר שאפשר לקבל מכתב אחד. הסתכלתי על שני המכתבים, ומיד מסרתי את המכתב שלה לשמש.
כנראה שהוויתור שלי עשה משהו בשמים, כי מיד לאחר מכן השמש אמר שהתפנה לרב עוד מעט זמן ואפשר להכניס גם את המכתב השני. כאשר השמש ראה את אורך המכתב הוא ביקש שאקצר אותו, והשבתי לו שמתוך ארבעת העניינים שכתבתי אפשר שהרב יתייחס רק לשניים הראשונים.
השאלה הראשונה ששאלתי הייתה האם להוסיף את השם שרה לשם שרית. אחר כך ביקשתי ברכה למציאת זיווג אמיתי משורש נשמתי. הרב השיב שיש להחליף שם ולא להוסיף, וענה אמן על בקשתי לזיווג.
קיבלתי בשמחה את המכתב עם התשובות והמתנתי בחוץ עם עוד כמה נשים כדי לראות את הרב כשהוא יוצא. הרב יצא והסתכל עלי ארוכות במבט של אבא דואג, מרגיש שלא קיבלתי את כל מה שרציתי.
לאחר כמה ימים הייתי עייפה, ושלא כהרגלי נשכבתי לישון בצהריים. בחלומי ראיתי את דמותו המיוחדת של הרב כאילו הוא יושב, למרות שלא ראיתי כיסא. מאחורי הרב היה מסך צבעוני מיוחד כמו פיקסלים צפופים של מצלמה עם צבעים מיוחדים שהבהבו מאחוריו.
במחזה הזה הייתה תשובה לשאלה השלישית ששאלתי את הרב, שהייתה בנוגע לתערוכות אומנות שרציתי להקים במסגרת לימודי האומנות שלי. ביקשתי שהתערוכה תהיה על טהרת הקודש ותביא לעולם את הברכה שאני כל כך רוצה.
במחזה שראיתי בחלום הרחיב הרב את ידיעותיי במשהו שהתחלתי אותו במחשבתי בנוגע להעלאת ניצוצות של קדושה בעולם. הרב הסביר לי שבגאולה אנחנו נראה איך הניצוץ האלוקי מהווה ומחייה את אותו הדבר.
הרב אחז בידו כוס עם מים, והראה לי את האלוקות שנמצאת בתוך אותו הכוס. הדברים של הרב כל כך החיו אותי עד שקראתי לאותה עבודה "תחיית המתים" והיא זכתה להרבה הערכה וביקורת חיובית מפי המבקרים. ממש גרמה להתעוררות גדולה.
ניסיתי להראות דרך אותה עבודה כי כמו שה' מחיה את העולם ובורא אותו מאין ליש, כך צריך גם האדם לעשות, שהרי הוא נברא בצלם אלוקים. גם הוא מהווה ומחייה ויוצר בריאה חדשה מפסולת ומדברים שנראים כאילו אינם חשובים. האדם יכול לגלות כי בכל דבר יש חשיבות והוא יכול ליצור מפסולת דברים חשובים.
מיד אחר כך זכיתי שבעלי מצא אותי, והרגשתי איך הברכות של הרב ממשיכות ומלוות אותי בכל דרכי.

שנזכה לחלות . מה עניין הפרשת חלה? האם יש עניין להפריש חלה בראש חודש?
מצווה גדולה עם ערך רב. בכל בריאה יש קדושה, לכן מכל דבר שצומח מפרישים מעשרות. גם מכל דבר שאדם יוצר כמו עיסה ולחם – מפרישים מעשרות, כי בתוכו יש משהו קדוש. אבל אין עניין דווקא בראש חודש.

אישה מקובלת . האם מותר לאישה ללמוד קבלה?
עקרונית אישה יכולה להיות נביאה. לכן היא צריכה להתקדש ולהכיר את ה'. ולכן תלוי איזו רמה רוחנית וקדושה יש בה. צריך גם לברר מה היא יכולה ומסוגלת ללמוד, ומה היא רוצה ומה רוצים אחרים.

בדרך לקדוּשה . אנחנו קבוצת מדריכות באולפנה, ובזמן האחרון יש עיסוק רב בנושא הסינון במסגרת הארגון הקדוש "עזים בקדושה". אנחנו מרגישות כאב עצום וחוסר אונים מול המציאות המשוגעת שקיימת בעם ישראל. אנחנו לא יודעות איך להתעודד ולראות את הטוב, ואיך להתמלא בקדושה ולחנך את הבנות לרצון לקדושה במציאות הקיימת שהיא כל כך מזעזעת. הרב, אנחנו זועקות מעומק הנשמה!! מה עושים? איך מאמינים שהעולם טוב וקדוש וטהור?
העולם הוא עדיין לא טוב וקדוש וטהור כמו שצריך להיות, אבל הוא מתקדם לכיוון הזה בעקביות ובהתמדה. והתפקיד שלכן הוא לראות את ההתקדמות ולחזק אותה. זה התפקיד שלכן, לעודד את הבנות להוביל את התיקון צעד אחד קדימה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il