האוחז בהגה

שאלה:
אנחנו נשואים כמעט 13 שנה, בעלי עובד ייצור ואני מורה. יש לנו שלשה ילדים. משך כל השנים חיינו כמשפחה חילונית,לאחרונה התחלתי להתקרב למסורת. בעלי לא הולך איתי, אבל הילדים דוקא נמשכים לתפילה ולשבת. היו בינינו חיכוכים, ולפני שלשה שבועות בעלי עזב את הבית. הוא אמר שיחזור בתנאי שאסע איתו בשבת לבריכה. האם מותר לחלל שבת למען שלום בית?

תשובה:
מתוך שאלתך ניכר שהבעיה עמוקה יותר משאלת חילול השבת. לגוף השאלה, מצאנו דברים רבים אותם התירו חכמים משום שלום בית, אבל לא לחלל שבת.
אולם, הבעיה הרבה יותר עמוקה. אני מניח שיש פער השכלה בינך לבין בעלך.

בעל צריך להיות מוביל בבית ובמשפחה. הוא צריך להיות בעל שיקול הדעת, שכל בני המשפחה יכולים לסמוך עליו. כמו כן, הוא צריך להיות בעל ידע רחב יותר מבני ביתו, ובעיקר, מאשתו. אני משער שהחיכוכים ביניכם היו על רקע זה, שבעלך מרגיש שאת קצת 'יותר' ממנו. במיוחד לאחר שאת בתהליך התקרבות, ועוד לקחת עמך את ילדכם, זה הגביר אצל בעלך את ההרגשה שבעצם את המובילה בבית. זוהי קרקע נרחבת לויכוחים ומריבות כמעט על כל נושא. בעלך נקט בצעד שלפי דעתו יבהיר מיהו המנהיג בבית, ולכן הוא עזב, מתוך הנחה שאת 'תרדי על ברכייך' ותתחנני אליו שיחזור. ההתניה שלו, שהוא מוכן לחזור רק אם תיסעי איתו לבריכה בשבת מוכיחה את הדבר. הוא רוצה להראות שלא את תקבעי את סדר היום המשפחתי אלא הוא יחליט, וגם יאלץ אותך לפעול לפי דרישותיו, ובכך, הוא סבור שייקח את שרביט ההנהגה. לכן, גם אם היינו מוצאים פתח להתיר חילול שבת למען שלום בית, זה לא היה מחזיר את שלום הבית באמת, כי אח"כ היתה עולה תביעה חדשה, ועוד ועוד, מפני שהמטרה היא, להוכיח לך שאת נכנעת לו.

אני יכול להציע לך לשבת עם עצמך ולחפש דרכים בהם תוכלי לתת לבעלך להוביל את המשפחה. אולי באחריות על הפרנסה, אולי בקשרי ידידות עם שכנים וכד', תחומים בהם הוא יוביל וינהיג. אם תשוחחו על-כך, את יכולה לומר לו בגלוי, שאת רוצה שהוא יהיה המנהיג בבית, ובכל מה שתוכלי, תבואי לעזרתו. חכמים אומרים שאשה טובה "עושה רצון בעלה". לפעמים הכוונה היא שאכן הוא מוביל והיא ממלאת את רצונו, אך לפעמים הפירוש הוא אחר. 'עושה' כמו 'בונה'. אשה טובה בונה את רצון בעלה. בשיחה ובתגובות נכונות, תוכלי לבנות אצלו רצון להנהגה חיובית. בטוחני שאם תצליחי במהלך, יהיה בעלך מוכן גם לבוא אחרייך בתחום המסורת, ובע"ה תבנו את משפחתכם על יס