- שבת ומועדים
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
מתוך כנס קוממיות הושענא רבה תשס"ז
חוזרים לארץ
בדורנו אור וחושך משמשים בערבוביא. התמודדויות והתקדמויות. על הליכה בשם ה' ועל איכות מובילה.
דור עם אור
חג הסוכות מרובה במצוות, ביניהן מצוות הלולב, ארבעת המינים. חכמים אומרים שארבעת המינים דומים לכלי נשק - הלולב דומה לחרב, אולי לרובה, האתרוג אולי לרימון. על כל פנים, חכמים מתכוונים לומר לנו שיש מלחמות רוחניות ויש מלחמות גשמיות, אדם בעולם הזה צריך להתמודד עם מזיקים שונים ולהדוף אותם. אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת במינה. על הדור שלנו, דור של עקבתא דמשיחא, אמר הרב שזהו דור שאור וחושך משמשים בו בערבוביא. יש המון אור, המון התקדמות, ומצד שני גם המון חשכה. יש ירידה ועלייה, יש הרבה התמודדויות עם מתירנות וחופש, עם פריקת עול, שזהו דבר שלא היה בדורות קודמים, אנשים לא העיזו לפרוק עול. מאידך גיסא זהו דור של חזרה לארץ-ישראל, ודור של התמודדות עם הקשיים והתגברות עליהם. לא היה דור שהיתה לו התמודדות ברמה כזו - לא היה אינטרנט ולא טלוויזיה, לא היתה תקשורת, לא עיתונות ולא ספרות, ועוד דברים שגורמים בעיקר לבני-נוער, אך גם למבוגרים, צורך להתמודד ולעמוד מול משיכות וגירויים שקשה לנצח אותם. ואם יש ציבור שלמרות כל הקשיים לא נופל ברוחו אלא להפך, בונה לעצמו כוחות ומתמודד ומנצח, זה ציבור מיוחד שלא היה בדורות קודמים, שאז לא היתה התמודדות כזו. לכן מבחינה מסוימת האור שעולה מתוך ההתמודדות מגלה ציבור חזק עם עוצמות מיוחדות גדולות מכל דור שלפנינו. מלחמה רוחנית דורשת הדיפת כוחות שליליים, ומצד שני בניית כוחות חיוביים של אהבת תורה, של אהבת עם ישראל, של אהבת ארץ-ישראל, של אמונה. זה האתגר שאנו עומדים בו ומנצחים אותו.
האיכות קובעת
על ליל הושענא-רבא שאנו עומדים בו אמרו המקובלים שזהו יום שליחת הפתקאות, שלב החיתום שלאחר הדין, גזר הדין, וישנם תיקונים שנהוג לומר. בין הדברים נהוג לומר בתיקון ליל הושענא-רבא את ספר דברים. ספר דברים עניינו הוא הכניסה לארץ-ישראל, הגבורה והתעוזה לבוא לארץ למרות העמים הגדולים והמלחמה הקשה הצפויה. משה אומר לעם שלא יפחדו, ולא מפני שישראל חזקים בפועל אלא מפני שהקב"ה איתנו. זאת אומרת שאכן המלכים חזקים והמלחמה קשה, הכניסה לארץ-ישראל כרוכה בסיכון גדול, אבל, אומר להם משה, אתם ראיתם מה שעשה הקב"ה ביציאת מצרים, כיצד התמודדנו עם מלכים גדולים, עם סיחון ועוג, והקב"ה עזר לנו לנצח אותם, על כן אל לנו לפחד בכניסה לארץ. ואחרית כראשית - אנחנו היום נמצאים בתקופה של התמודדות כנגד העמים שלא רוצים שנשלוט בכל ארץ-ישראל, וגם אלו שלא נלחמים איתנו לא רוצים שנתפתח ומחפשים כל דרך להצר את צעדינו ולמנוע את התפתחותה של מדינת ישראל, שכן זה מנוגד להשקפתם הן של הנוצרים והן של המוסלמים.
אבל כמו שהתורה אומרת לפני הכניסה לארץ בימי יהושע כך היום, אנחנו לא הולכים בשם עצמנו, אנחנו באים בשם ה'. הקב"ה ציווה אותנו לשבת בארץ-ישראל, לכבוש את ארץ-ישראל, לא להשאירה ביד נכרים, וכאשר אנו עושים מצווה הקב"ה מסייע בעדנו. וכשהקב"ה מסייע בעדנו שום כוח שבעולם לא יכול להפריע, ואנחנו צריכים להתמלא בביטחון בה', ולומר בפה מלא את המגמה והכיוון שלנו. הרבה פעמים המדינאים שלנו אומרים שאין לנו כוונה להישאר בכל חלקי הארץ אלא עלינו לעשות פשרות וכדומה, וכאשר מגיע חג הסוכות כולנו עולים לרגל ומכריזים שבעצם אנו שואפים שייבנה בית-המקדש והר הבית יהיה בשליטתנו. זה סותר את דברי המדינאים שנאמרו במשך כל השנה, וזה אבסורד, כי אלה הדברים שאליהם אנו באמת חותרים, זה החפץ האמיתי של עם ישראל. וכאשר נכריז על זה בגבורה ונעשה את מה שבידינו, העם כולו יהיה נחוש ובוטח ברבש"ע ובדרך הזו שאנו הולכים בה - זה התפקיד של הציבור שלנו. גם בתוך הציבור הדתי לא כולם רואים את המהלך הא-לוהי ואת המגמה המרכזית של התקופה, שענייננו לחזור לארץ-ישראל. מכיוון שהמדינה הוקמה על-ידי חילונים והם עומדים בראשה ואין שלטון של תורה, הם לא רואים כאן דבר דתי וא-לוהי.
אנחנו, נאמני בית המדרש של הרב זצ"ל, יודעים שזו תקופה של גאולה ורואים את ההתקדמות מתוך הקשיים. הציבור הזה גדל ומתרחב והוא זה שצריך להיות הלב המוביל בציבור הדתי ואחר כך בכלל ישראל, המוביל לקומה זקופה, לקוממיות, לשתי קומות, לגבורה שבאה מתוך גודל של אמונה, לדעת שהקב"ה הוא שמוביל אותנו בדרך הזו של הגאולה. אמנם מבחינה כמותית איננו רבים, אך האיכות קובעת, וכאשר יש איכות של עומק, של מחשבה, של אמונה וקיום תורה ומצוות ודקדוק בכל, ומתוך זה באה אהבת ארץ-ישראל ואהבת העם ושאיפת הגאולה - כמובן שהדרך הזו תתפשט ותתרחב ותתפתח ותהיה מובילה בע"ה לכל עם ישראל.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: kumiori@gmail.com
טלפון: 02-9974424
חג הסוכות מרובה במצוות, ביניהן מצוות הלולב, ארבעת המינים. חכמים אומרים שארבעת המינים דומים לכלי נשק - הלולב דומה לחרב, אולי לרובה, האתרוג אולי לרימון. על כל פנים, חכמים מתכוונים לומר לנו שיש מלחמות רוחניות ויש מלחמות גשמיות, אדם בעולם הזה צריך להתמודד עם מזיקים שונים ולהדוף אותם. אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת במינה. על הדור שלנו, דור של עקבתא דמשיחא, אמר הרב שזהו דור שאור וחושך משמשים בו בערבוביא. יש המון אור, המון התקדמות, ומצד שני גם המון חשכה. יש ירידה ועלייה, יש הרבה התמודדויות עם מתירנות וחופש, עם פריקת עול, שזהו דבר שלא היה בדורות קודמים, אנשים לא העיזו לפרוק עול. מאידך גיסא זהו דור של חזרה לארץ-ישראל, ודור של התמודדות עם הקשיים והתגברות עליהם. לא היה דור שהיתה לו התמודדות ברמה כזו - לא היה אינטרנט ולא טלוויזיה, לא היתה תקשורת, לא עיתונות ולא ספרות, ועוד דברים שגורמים בעיקר לבני-נוער, אך גם למבוגרים, צורך להתמודד ולעמוד מול משיכות וגירויים שקשה לנצח אותם. ואם יש ציבור שלמרות כל הקשיים לא נופל ברוחו אלא להפך, בונה לעצמו כוחות ומתמודד ומנצח, זה ציבור מיוחד שלא היה בדורות קודמים, שאז לא היתה התמודדות כזו. לכן מבחינה מסוימת האור שעולה מתוך ההתמודדות מגלה ציבור חזק עם עוצמות מיוחדות גדולות מכל דור שלפנינו. מלחמה רוחנית דורשת הדיפת כוחות שליליים, ומצד שני בניית כוחות חיוביים של אהבת תורה, של אהבת עם ישראל, של אהבת ארץ-ישראל, של אמונה. זה האתגר שאנו עומדים בו ומנצחים אותו.
האיכות קובעת
על ליל הושענא-רבא שאנו עומדים בו אמרו המקובלים שזהו יום שליחת הפתקאות, שלב החיתום שלאחר הדין, גזר הדין, וישנם תיקונים שנהוג לומר. בין הדברים נהוג לומר בתיקון ליל הושענא-רבא את ספר דברים. ספר דברים עניינו הוא הכניסה לארץ-ישראל, הגבורה והתעוזה לבוא לארץ למרות העמים הגדולים והמלחמה הקשה הצפויה. משה אומר לעם שלא יפחדו, ולא מפני שישראל חזקים בפועל אלא מפני שהקב"ה איתנו. זאת אומרת שאכן המלכים חזקים והמלחמה קשה, הכניסה לארץ-ישראל כרוכה בסיכון גדול, אבל, אומר להם משה, אתם ראיתם מה שעשה הקב"ה ביציאת מצרים, כיצד התמודדנו עם מלכים גדולים, עם סיחון ועוג, והקב"ה עזר לנו לנצח אותם, על כן אל לנו לפחד בכניסה לארץ. ואחרית כראשית - אנחנו היום נמצאים בתקופה של התמודדות כנגד העמים שלא רוצים שנשלוט בכל ארץ-ישראל, וגם אלו שלא נלחמים איתנו לא רוצים שנתפתח ומחפשים כל דרך להצר את צעדינו ולמנוע את התפתחותה של מדינת ישראל, שכן זה מנוגד להשקפתם הן של הנוצרים והן של המוסלמים.
אבל כמו שהתורה אומרת לפני הכניסה לארץ בימי יהושע כך היום, אנחנו לא הולכים בשם עצמנו, אנחנו באים בשם ה'. הקב"ה ציווה אותנו לשבת בארץ-ישראל, לכבוש את ארץ-ישראל, לא להשאירה ביד נכרים, וכאשר אנו עושים מצווה הקב"ה מסייע בעדנו. וכשהקב"ה מסייע בעדנו שום כוח שבעולם לא יכול להפריע, ואנחנו צריכים להתמלא בביטחון בה', ולומר בפה מלא את המגמה והכיוון שלנו. הרבה פעמים המדינאים שלנו אומרים שאין לנו כוונה להישאר בכל חלקי הארץ אלא עלינו לעשות פשרות וכדומה, וכאשר מגיע חג הסוכות כולנו עולים לרגל ומכריזים שבעצם אנו שואפים שייבנה בית-המקדש והר הבית יהיה בשליטתנו. זה סותר את דברי המדינאים שנאמרו במשך כל השנה, וזה אבסורד, כי אלה הדברים שאליהם אנו באמת חותרים, זה החפץ האמיתי של עם ישראל. וכאשר נכריז על זה בגבורה ונעשה את מה שבידינו, העם כולו יהיה נחוש ובוטח ברבש"ע ובדרך הזו שאנו הולכים בה - זה התפקיד של הציבור שלנו. גם בתוך הציבור הדתי לא כולם רואים את המהלך הא-לוהי ואת המגמה המרכזית של התקופה, שענייננו לחזור לארץ-ישראל. מכיוון שהמדינה הוקמה על-ידי חילונים והם עומדים בראשה ואין שלטון של תורה, הם לא רואים כאן דבר דתי וא-לוהי.
אנחנו, נאמני בית המדרש של הרב זצ"ל, יודעים שזו תקופה של גאולה ורואים את ההתקדמות מתוך הקשיים. הציבור הזה גדל ומתרחב והוא זה שצריך להיות הלב המוביל בציבור הדתי ואחר כך בכלל ישראל, המוביל לקומה זקופה, לקוממיות, לשתי קומות, לגבורה שבאה מתוך גודל של אמונה, לדעת שהקב"ה הוא שמוביל אותנו בדרך הזו של הגאולה. אמנם מבחינה כמותית איננו רבים, אך האיכות קובעת, וכאשר יש איכות של עומק, של מחשבה, של אמונה וקיום תורה ומצוות ודקדוק בכל, ומתוך זה באה אהבת ארץ-ישראל ואהבת העם ושאיפת הגאולה - כמובן שהדרך הזו תתפשט ותתרחב ותתפתח ותהיה מובילה בע"ה לכל עם ישראל.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: kumiori@gmail.com
טלפון: 02-9974424

ישיבה בסוכה בזמן בית ראשון
הרב אביחי קצין | כ' תשרי תשס"ט
הגביע הוא שלנו
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשע"ה
אני ד' רופאך
הרב יצחק חי זאגא | י"ב תשרי תשפ"א

יעקב אבינו וחג הסוכות
הרה"ג יעקב אריאל | תשס"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
שירת הנשמה
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ג
י"ג שבט תשפ"ג
רוב בדיני נפשות
כתובות דף ט"ו:
כ"א שבט תשע"ב
האם האבות קיימו את כל התורה?
שיחת מוצ"ש פרשת ויגש תשפ"ב
ז' טבת תשפ"ב
לאור תשובת הדור
לנתיבות ישראל - מאמר שביעי
ב' חשוון תשפ"ב
זמן הדלקת נרות חנוכה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
נס חנוכה בעולם שכלי ?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך ללמוד אמונה?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
הכל מתחיל בפנים

רעיונות לפרשת יתרו
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז-תשנ"ט
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ – וַתִּרְעָד
פרשת מטות מסעי תשע"ח
הרב שמואל אליהו | כ"ו תמוז תשע"ח

לֹא תַחְמֹד וְלֹא תִתְאַוֶּה
הרב שמואל אליהו | שבט התשע"ג

רעיונות לפרשת יתרו
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז-תשנ"ט
אחרי השיא מגיעה הנפילה
שיעור 10 - פרק ב' (המשך)
הרב בן ציון אוריאל | י"ד שבט תשפ"ג
