- הלכה מחשבה ומוסר
- בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
15. ההרחקה ממאכלות אסורות
לאחר שאדם למד לבחון ולבדוק את התנהגותו, להתרחק מרע ולהתקרב לטוב, לאחר שפיתח כוחות שליטה על עצמו, אז הוא מגיע לשלב הבא לעשות בדק בית יסודי יותר. לנקות את עצמו גם מאבק דק של איסורים על מנת להיות נקי לגמרי. לא רק מתוקן במעשים, אלא גם בתכונות.
לאחר התיקון בגזל ובעריות, אשר כבר דיברנו עליהם יש עוד דבר הדורש עבודה לא מעטה על מנת להיות נקי בו, והוא ההרחקה ממאכלות האסורות. כי יש והלב מתאווה למאכלים אסורים מפני שהם טובים, שהרי אמרה תורה: אל יאמר אדם אי-אפשי באכילת חזיר כי הוא אינו טעים, אלא אעפ"י שאפשי מבחינת הטעם - התורה אסרה אותו. ויש גם גורם כספי שיכול למשוך להכשל במאכלים אסורים, כגון שהם זולים יותר, או אם נתערב איסור בהיתר ובאים לידי הפסד ממון, ולפעמים יש טירחה וצריך להכשיר את הכלים.
יש לדעת כי מאכלות האסורות יתרות על איסורים אחרים בחומרתם. כיוון שהם נכנסים בגופו של אדם ממש ונעשים בשר מבשרו, ונמצא שאדם האוכל איסורים לא רק חוטא, אלא כיוון שהמאכל נכנס לגופו, הרי הוא פוגם את גופו ואת נפשו וזה משפיע על אישיותו, וכך אמרו: "ולא תטמאו בהם ונטמאתם בם". אם אתם מטמאים בם - סופכם להטמא בנפשכם, כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה בליבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של מקום מסתלקת ממנו. והוא מה שאמרו: עבירה מטמטמת ליבו של אדם כי מסתלקת ממנו הדעה האמיתית ורוח השכל שהקב"ה נותן לחסידים, "כי ה' יתן חכמה".

לאמור: מאכלים אסורים פשוט מזיקים לנפש, ולכן כמו שיש להזהר מלאכול מאכלים שהם מסוכנים לבריאות, כמו שיש להתרחק מאכילת רעל, מאכילת דבר שיש בו ארס מסוכן, כן יש להתרחק ממאכלות אסורות שהם רעל לנפש. וגם מתערובת איסור יש להתרחק שזה כמו שנתערב רעל במאכל, ומי יאכל זאת?
והרי כאשר יש איזה חשש רחוק של סכנה לבריאות, אדם ירחק ולא יעלה בדעתו להקל בסכנה מפני שהיא רק ספק ולא ודאי. כן יש להימנע מאיסור מאכל שהוא ארס ממש לגוף ולנפש.
ניתן לומר שמצוות שמירת הכשרות היא אחת המצוות היותר נשמרות בישראל. כנראה שהחוש הפנימי הבריא מרגיש כמה נכון וראוי לשמור על הכשרות. יש לשוב ולהדגיש כי הסכנה במאכלות האסורות היא לא בגלל היותם מזיקים עפ"י תורת הרפואה, אלא הם מסוכנים מפני שהם אסורים עפ"י התורה, הם מסוכנים למרות שהרפואה לא יודעת זאת, כי הסכנה לא במישור החיצוני אלא במישור הרוחני, והוא גם משפיע על הגוף כמובן.
זו אחת המצוות שכאשר אינה נשמרת היא יוצרת חיץ בישראל, אין איש יכול לאכול אצל חברו, וכאשר המצווה נשמרת, ישראל מתאחדים על ידה, וישראל מתייחדים ע"י מצווה זו להיות עם מיוחד, להיות עם ה'. "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
לאחר התיקון בגזל ובעריות, אשר כבר דיברנו עליהם יש עוד דבר הדורש עבודה לא מעטה על מנת להיות נקי בו, והוא ההרחקה ממאכלות האסורות. כי יש והלב מתאווה למאכלים אסורים מפני שהם טובים, שהרי אמרה תורה: אל יאמר אדם אי-אפשי באכילת חזיר כי הוא אינו טעים, אלא אעפ"י שאפשי מבחינת הטעם - התורה אסרה אותו. ויש גם גורם כספי שיכול למשוך להכשל במאכלים אסורים, כגון שהם זולים יותר, או אם נתערב איסור בהיתר ובאים לידי הפסד ממון, ולפעמים יש טירחה וצריך להכשיר את הכלים.
יש לדעת כי מאכלות האסורות יתרות על איסורים אחרים בחומרתם. כיוון שהם נכנסים בגופו של אדם ממש ונעשים בשר מבשרו, ונמצא שאדם האוכל איסורים לא רק חוטא, אלא כיוון שהמאכל נכנס לגופו, הרי הוא פוגם את גופו ואת נפשו וזה משפיע על אישיותו, וכך אמרו: "ולא תטמאו בהם ונטמאתם בם". אם אתם מטמאים בם - סופכם להטמא בנפשכם, כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה בליבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של מקום מסתלקת ממנו. והוא מה שאמרו: עבירה מטמטמת ליבו של אדם כי מסתלקת ממנו הדעה האמיתית ורוח השכל שהקב"ה נותן לחסידים, "כי ה' יתן חכמה".
בין אדם לחברו (11)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
5 - 14. זהירות באיסור עריות
6 - 15. ההרחקה ממאכלות אסורות
7 - 16. הונאת-דברים והלבנת-פנים
טען עוד
והרי כאשר יש איזה חשש רחוק של סכנה לבריאות, אדם ירחק ולא יעלה בדעתו להקל בסכנה מפני שהיא רק ספק ולא ודאי. כן יש להימנע מאיסור מאכל שהוא ארס ממש לגוף ולנפש.
ניתן לומר שמצוות שמירת הכשרות היא אחת המצוות היותר נשמרות בישראל. כנראה שהחוש הפנימי הבריא מרגיש כמה נכון וראוי לשמור על הכשרות. יש לשוב ולהדגיש כי הסכנה במאכלות האסורות היא לא בגלל היותם מזיקים עפ"י תורת הרפואה, אלא הם מסוכנים מפני שהם אסורים עפ"י התורה, הם מסוכנים למרות שהרפואה לא יודעת זאת, כי הסכנה לא במישור החיצוני אלא במישור הרוחני, והוא גם משפיע על הגוף כמובן.
זו אחת המצוות שכאשר אינה נשמרת היא יוצרת חיץ בישראל, אין איש יכול לאכול אצל חברו, וכאשר המצווה נשמרת, ישראל מתאחדים על ידה, וישראל מתייחדים ע"י מצווה זו להיות עם מיוחד, להיות עם ה'. "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
19. לא תיקום ולא תיטור
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כסלו ה'תשס"ב
20. מדבר שקר תרחק
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כסלו ה'תשס"ב
10. ביקורת עצמית ומידת הנקיות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אב ה'תשס"א
18. אבק לשון הרע
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כסלו ה'תשס"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
בית אלוקים
שיחת מוצאי שבת ויצא
ז' כסלו התשע"ה
מתאחדים בחזרה לארץ
לנתיבות ישראל ח"א, מאמר כ"ד -ממעמקים (2)
כ"ד שבט תשע"ב
האם האבות קיימו את כל התורה?
שיחת מוצ"ש פרשת ויגש תשפ"ב
ז' טבת תשפ"ב
לאור תשובת הדור
לנתיבות ישראל - מאמר שביעי
ב' חשוון תשפ"ב
מה מברכים על ברקים ורעמים?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
קילוף פירות וירקות בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
סוד המנורה וסוד החנוכיה
בדיקת פירות ט''ו בשבט

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

3 דברים קצרים לט"ו בשבט
תשע"ו, גליון 109
רבנים שונים | טו בשבט תשע"ו

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב
נוסח סדר טו בשבט
הרב נתנאל יוסיפון | ב בשבט תשס"ח

רק יצאנו לחירות! כבר חוק ומשפט?
הרב יוסף כרמל | יג שבט תשפ"ג
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הרב עודד מילר | שבט תשפ"ג
