לאחר שאדם למד לבחון ולבדוק את התנהגותו, להתרחק מרע ולהתקרב לטוב, לאחר שפיתח כוחות שליטה על עצמו, אז הוא מגיע לשלב הבא לעשות בדק בית יסודי יותר. לנקות את עצמו גם מאבק דק של איסורים על מנת להיות נקי לגמרי. לא רק מתוקן במעשים, אלא גם בתכונות.

לאחר התיקון בגזל ובעריות, אשר כבר דיברנו עליהם יש עוד דבר הדורש עבודה לא מעטה על מנת להיות נקי בו, והוא ההרחקה ממאכלות האסורות. כי יש והלב מתאווה למאכלים אסורים מפני שהם טובים, שהרי אמרה תורה: אל יאמר אדם אי-אפשי באכילת חזיר כי הוא אינו טעים, אלא אעפ"י שאפשי מבחינת הטעם - התורה אסרה אותו. ויש גם גורם כספי שיכול למשוך להכשל במאכלים אסורים, כגון שהם זולים יותר, או אם נתערב איסור בהיתר ובאים לידי הפסד ממון, ולפעמים יש טירחה וצריך להכשיר את הכלים.

יש לדעת כי מאכלות האסורות יתרות על איסורים אחרים בחומרתם. כיוון שהם נכנסים בגופו של אדם ממש ונעשים בשר מבשרו, ונמצא שאדם האוכל איסורים לא רק חוטא, אלא כיוון שהמאכל נכנס לגופו, הרי הוא פוגם את גופו ואת נפשו וזה משפיע על אישיותו, וכך אמרו: "ולא תטמאו בהם ונטמאתם בם". אם אתם מטמאים בם - סופכם להטמא בנפשכם, כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה בליבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של מקום מסתלקת ממנו. והוא מה שאמרו: עבירה מטמטמת ליבו של אדם כי מסתלקת ממנו הדעה האמיתית ורוח השכל שהקב"ה נותן לחסידים, "כי ה' יתן חכמה".

בין אדם לחברו (11)

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

add_alert

5 - 14. זהירות באיסור עריות

6 - 15. ההרחקה ממאכלות אסורות

7 - 16. הונאת-דברים והלבנת-פנים

טען עוד

לאמור: מאכלים אסורים פשוט מזיקים לנפש, ולכן כמו שיש להזהר מלאכול מאכלים שהם מסוכנים לבריאות, כמו שיש להתרחק מאכילת רעל, מאכילת דבר שיש בו ארס מסוכן, כן יש להתרחק ממאכלות אסורות שהם רעל לנפש. וגם מתערובת איסור יש להתרחק שזה כמו שנתערב רעל במאכל, ומי יאכל זאת?

והרי כאשר יש איזה חשש רחוק של סכנה לבריאות, אדם ירחק ולא יעלה בדעתו להקל בסכנה מפני שהיא רק ספק ולא ודאי. כן יש להימנע מאיסור מאכל שהוא ארס ממש לגוף ולנפש.

ניתן לומר שמצוות שמירת הכשרות היא אחת המצוות היותר נשמרות בישראל. כנראה שהחוש הפנימי הבריא מרגיש כמה נכון וראוי לשמור על הכשרות. יש לשוב ולהדגיש כי הסכנה במאכלות האסורות היא לא בגלל היותם מזיקים עפ"י תורת הרפואה, אלא הם מסוכנים מפני שהם אסורים עפ"י התורה, הם מסוכנים למרות שהרפואה לא יודעת זאת, כי הסכנה לא במישור החיצוני אלא במישור הרוחני, והוא גם משפיע על הגוף כמובן.

זו אחת המצוות שכאשר אינה נשמרת היא יוצרת חיץ בישראל, אין איש יכול לאכול אצל חברו, וכאשר המצווה נשמרת, ישראל מתאחדים על ידה, וישראל מתייחדים ע"י מצווה זו להיות עם מיוחד, להיות עם ה'. "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".