מאז חטא האדם הראשון ונענש, ירדה ה"תרבות" לעולם. מאז שהתחנן וביקש שלא יהיו הוא וחמורו אוכלים באבוס אחד, החל האדם להטעים את מאכליו ולייפותם. השאיפה לבטא את מותר האדם מן הבהמה הוציאה מנפש האדם ורוחו אסטטיקה ואומנות, מדע וטכנולוגיה. כך נתגבשה תרבותו של האדם, הארת חייו והרגלם. פנים רבות לתרבות ולרגילות הזאת. תרבותו של האדם ניכרת באופן שבו הוא אוכל, ביחסים עם הסובבים אותו, בעבודה, בבית וברשות הרבים, בלבוש, בתוכן שאותו הוא צורך ובכלים שבהם הוא קולט אותו. שכלולי הטכנולוגיה יצרו זמן פנוי ויצרו מושג חדש: תרבות פנאי. כך שבימינו ניכר האדם לא רק בכוסו, בכיסו ובכעסו, אלא גם באופן שבו הוא ממלא את שעות האחריות שלו - הזמן שבו אין לו מחויבות לעבודה ולקיום.

כל בוקר אנו מכרזים: ומותר האדם מן הבהמה אין. ומקשה השואל: אם כך הדבר, ומה עם פאר ההשכלה והאומנות? להיכן נעלם הדר השלטון והטכנולוגיה? האם כל זה אינו מבדיל בין האדם לבהמה? ומיד עונים - כי הכל הבל. כי כל מעשה האדם ופעולותיו, כל הדרו וחכמתו - הכול הכול הבל.

כי יודעת התורה שכל ייעודו של האדם הוא להיות טוב וישר, ואם תרבותו של האדם מכסה על ריקבון פנימי, ועוד יותר גרוע - אם היא משמשת למחיצה ולמרחק מריבונו של עולם, אזי אין מותר אמיתי לאדם מן הבהמה ולהיפך - זבוב קודמו.

לאחר שנים רבות של פיתוח תרבותו של האדם קמה המפלצת הנאצית ולימדה אותנו את נוראותיה של מסכת התרבות ובקרבו אין יראת א-לוהים.

בעידן שבו נבחן כל ערך, נשחטות כל הפרות הקדושות, באה היהדות ובפיה תורה גדולה במלים מועטות: "בכל דרכיך דעהו". שיהיו כל הנהגות האדם מכוונות לה' יתברך. לא רק שלא תהיה שכחת א-לוהים, שלא לעבור עבירות, אלא שגם יהיה יעד, מטרה וקדושה בכל אשר נפנה. אז תרבותנו, מעשינו ומדענו יאירו באור ה' ויתברר יתרון האדם מן הבהמה. על כך עומדת כל תורת התרבות, ואידך זיל גמור.
__________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: kumiori@gmail.com
טלפון: 02-9974424