- שבת ומועדים
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
דברי הרמח"ל על סוכות
בימים אלו שעם ישראל עומד מול לחץ מדיני של כל העולם, וראש-הממשלה משתתף בועידת פיסגה כשהוא לבדו עומד יחיד מול רבים, מתברר דוקא כוחו של עם ישראל. המצב המיוחד הזה שלכאורה מבהיל ומפחיד, שהרי איך נעמוד יהודים לבדנו מול הלחץ המדיני ואיומי הטרור והמלחמה, - דוקא מצב זה מגלה את מעלתו של עם ישראל שעומד במצב זה כבר דורות רבים ולא נשבר, וממשיך את קיומו ומתקדם בדרך גאולתו. קיומו של עם ישראל אינו בדרך הטבע. הוא כולו נס אחד גדול. "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם".
אמנם מצב זה גורם לחלק מסוים בעם חולשה וחוסר כח לעמוד על שמירת עמדותינו וזכויותינו. וחלק זה אף מוכן לעשות ויתורים מסוכנים על-מנת לצאת מהבדידות המפחידה הזו. אבל לחלק אחר בעם, לאנשי האמונה, מצב זה אינו גורם לחולשה, אלא אדרבא, מציאות זו מחזקת את האמונה בד', וההכרה שיש לנו על מי להישען ,על אבינו שבשמים, מתחזקת ומתעצמת. ומי שענה לאבותנו הוא יענינו.
ימי החג האלו, חג הסוכות, מבטאים את גודל בטחוננו באבינו שבשמים, הבוחר בעמו ישראל. ומענין להתבונן בדברי הרמח"ל על חג הסוכות בספרו דרך-ד' חלק ד'. וכך אומר הרמח"ל: "ענין הסוכה והלולב, הוא כי הנה ענני הכבוד שהקיף הקב"ה את ישראל, מלבד תועלתם בגשמיות, שהיה לסכך עליהם ולהגן בעדם, עוד היתה תולדה גדולה נולדת מהם בדרכי הרוחניות. והוא כמו שעל-ידי העננים ההם היו נמצאים ישראל מובדלים לבדם ונשואים מן הארץ, כן היתה נמשכת להם מציאות הארה המשכנת אותם לבד נבדלים מכל העמים ומנושאים ומנוטלים מן העולם הזה עצמו, ועליונים ממש על כל גויי הארץ. ודבר זה נעשה בשעתו לישראל להגיעם אל המעלה העליונה הראויה להם. ונמשכת תולדתו זאת לכל אחד מישראל לדור דורים, שאמנם אור קדושה נמשך מלפניו יתברך, ומקיף כל צדיק מישראל, ומבדילו מכל שאר בני האדם, ומנשאו למעלה מהם, ומשימו עליון על כולם, ומתחדש דבר זה בישראל בחג הסוכות ע"י הסוכה".
"וע"י מצות הלולב בנענועיו והקפותיו משתלם ענין זה להתחזק שליטת השם ברוך הוא על ראשם של ישראל, ולהפיל אויביהם לפניהם, ולהכניעם תחתם, עד שהם בעצמם יבחרו להיות להם לעבדים... כי כולם ישתעבדו להם, וישתחוו להם, לקבל על ידם אור מאור השם ברוך הוא".
אם כן, לדברי הרמח"ל, מכח החג הזה, חג הסוכות, נשאב בטחון שהקב"ה יסוכך עלינו, יגן עלינו ויכניע אויבינו, ויהפוך את לבבם של אויבינו עלינו לטובה. ויכירו כולם כי ד' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.
אמנם מצב זה גורם לחלק מסוים בעם חולשה וחוסר כח לעמוד על שמירת עמדותינו וזכויותינו. וחלק זה אף מוכן לעשות ויתורים מסוכנים על-מנת לצאת מהבדידות המפחידה הזו. אבל לחלק אחר בעם, לאנשי האמונה, מצב זה אינו גורם לחולשה, אלא אדרבא, מציאות זו מחזקת את האמונה בד', וההכרה שיש לנו על מי להישען ,על אבינו שבשמים, מתחזקת ומתעצמת. ומי שענה לאבותנו הוא יענינו.
ימי החג האלו, חג הסוכות, מבטאים את גודל בטחוננו באבינו שבשמים, הבוחר בעמו ישראל. ומענין להתבונן בדברי הרמח"ל על חג הסוכות בספרו דרך-ד' חלק ד'. וכך אומר הרמח"ל: "ענין הסוכה והלולב, הוא כי הנה ענני הכבוד שהקיף הקב"ה את ישראל, מלבד תועלתם בגשמיות, שהיה לסכך עליהם ולהגן בעדם, עוד היתה תולדה גדולה נולדת מהם בדרכי הרוחניות. והוא כמו שעל-ידי העננים ההם היו נמצאים ישראל מובדלים לבדם ונשואים מן הארץ, כן היתה נמשכת להם מציאות הארה המשכנת אותם לבד נבדלים מכל העמים ומנושאים ומנוטלים מן העולם הזה עצמו, ועליונים ממש על כל גויי הארץ. ודבר זה נעשה בשעתו לישראל להגיעם אל המעלה העליונה הראויה להם. ונמשכת תולדתו זאת לכל אחד מישראל לדור דורים, שאמנם אור קדושה נמשך מלפניו יתברך, ומקיף כל צדיק מישראל, ומבדילו מכל שאר בני האדם, ומנשאו למעלה מהם, ומשימו עליון על כולם, ומתחדש דבר זה בישראל בחג הסוכות ע"י הסוכה".
"וע"י מצות הלולב בנענועיו והקפותיו משתלם ענין זה להתחזק שליטת השם ברוך הוא על ראשם של ישראל, ולהפיל אויביהם לפניהם, ולהכניעם תחתם, עד שהם בעצמם יבחרו להיות להם לעבדים... כי כולם ישתעבדו להם, וישתחוו להם, לקבל על ידם אור מאור השם ברוך הוא".
אם כן, לדברי הרמח"ל, מכח החג הזה, חג הסוכות, נשאב בטחון שהקב"ה יסוכך עלינו, יגן עלינו ויכניע אויבינו, ויהפוך את לבבם של אויבינו עלינו לטובה. ויכירו כולם כי ד' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.
סוכות – סוכת הגאולה
הרב יצחק חי זאגא | י"ז תשרי תש"פ
סוכה - יציאה לגלות?!
פנינה לסוכה
הרב יאיר וסרטיל
יחודו הרוחני של חג הסוכות
הרב אליהו ברין | ט"ז תשרי תשפ"א
"גם את הארי ואת הדוב הכה עבדך"
הרב שמעון קליין | ליל הושענה רבה, התשס"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
מעלת ישראל - ראש האומות
שיחת מוצ"ש פרשת בלק תשפ"ב
י' תמוז התשפ"ב
ממצרים לקריעת ים סוף
שיחה לפרשת בשלח תשע"ג
ט"ז שבט התשע"ג
חזקת תשמישין - מה משמעות מחילה?
בבא בתרא דף ו' עמוד א'
י"ט כסלו תשפ"ב
עקרונות הנהגת ישראל
לנתיבות ישראל - מאמר "לעמדתנו ועקרונותיה"
ח' אדר תשע"ב
למה ללמוד גמרא?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
מי צריך את הערבה?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
לאן שבים ולמה מתוודים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים באדם
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ – וַתִּרְעָד
פרשת מטות מסעי תשע"ח
הרב שמואל אליהו | כ"ו תמוז תשע"ח
בין אדם לחבירו
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

לֹא תַחְמֹד וְלֹא תִתְאַוֶּה
הרב שמואל אליהו | שבט התשע"ג
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

מסכת עירובין פרק ג משנה ז,ח
רבנים שונים | טו שבט תשפ"ג
הגדרים בהלכות ציבור
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז שבט תשפ"ג
