שאלה
א. האם מותר לאכול בפסח מצה עשירה דהיינו מצה שלשו אותה במי פירות בפסח.
ב. האם מותר לאכול עוגיות הנעשות ממצה עשירה כגון הנקראות פפושדו?

דין מצה עשירה
בעניין מצה עשירה פסק מר"ן השולחן ערוך (ע"פ הגמרא פסחים לה. וכשיטת התו"ס ושא"ר שם ודלא כרש"י) שמותר לאוכלה בפסח ובלבד שלא יצא בה ידי חובת מצת מצווה שחייב כל אדם לאכול בליל הסדר, וזאת כיוון שבליל הסדר צריך לאכול לחם עוני ומצה עשירה כשמה כן היא, אינה עונה על ההגדרה של לחם עוני. וזה לשון מר"ן השולחן ערוך "מי פירות בלא מים אין מחמיצין כלל. ומותר לאכול בפסח מצה שנלושה במי פירות אפילו שהתה כל היום, אבל אין יוצא בה ידי חובתו מפני שהיא מצה עשירה וקרא כתיב לחם עוני פסק הרמ"א בדין מצה עשירה

הרמ"א כתב שהמנהג במדינות אשכנז היה שלא לסמוך על ההיתר של אכילת מצה עשירה. "ובמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות" וכתב שרק לצורך חולה או זקן הצריך לזה יש להקל לאכול מצה עשירה.

היוצא מדברינו שמותר לספרדים לאכול מצה עשירה במהלך ימי הפסח (ובלבד שלא יצא בה ידי חובת מצת המצווה בליל הסדר). ואחינו האשכנזים נהגו שלא לאוכלה אלא אם יש צורך גדול ושעת דחק (זקן או חולה) עוגיות הפפושדו ולגבי עוגיות הפפשודו שהם עוגיות שלשים אותם עם מי פירות. מצד דין מצה עשירה אין בעיה לספרדים לאוכלם שכן מר"ן התיר לאכול מצה עשירה.

הבעיה בהם היא שנותנים בהם חומר התפחה הנקרא "אמוניום ביקרבונט" על מנת שלא יצאו עוגיות מצומקות. ונחלקו אחרוני דורנו האם חומרים אלו גורמים פעולת החמצה לבצק דהיינו שהופכים אותו לחמץ או שהם רק מרחיבים את העיסה אך לא מחמיצים אותה.

דעת הרה"ג הרב אליהו בקשי דורון ודעת הרב הגאון הרב מרדכי אליהו חומרי התפחה אלו מחמיצים את העיסה ולכן האוכל עוגיות אלו אוכל חמץ גמור בפסח. ואלו לדעת הרה"ג שלמה משה עמאר ודעת הרה"ג הרב עובדיה יוסף שליט"א חומרים אלו גורמים התפחה של הבצק אך לא מחמיצים אותו ולכן מותר לאכול עוגיות אלו בפסח. ומכיוון שהדבר לא יצא מידי ספק כל אחד יעשה כפסק רבותיו.

לסיכום:
בעניין מצה עשירה מותר לבני עדות המזרח לאוכלה ובני אשכנז נהגו בה איסור
והתירוה רק בשעת הדחק. ולגבי עוגיות הפפושדו דעת הגר"מ אליהו לאוסרם ודעת הרה"ג עובדיה יוסף להתירם. וכבר אמרו הזהיר בפסח בחמץ בכל שהוא מובטח שתעלה לו שנה טובה.