בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יהודה בן הדסה הינדה מלכה

כיצד עלינו להיערך כיום לשנת השמיטה?

"מה המצב אצלך בחממות, הכל כרגיל?" שאלתי כבדרך אגב, את משה בן דודי, בשעה שנפגשנו בשמחה משפחתית. להפתעתי, במקום התשובה השגרתית, נעניתי - "אצלנו הכל לא כרגיל, אנחנו בעיצומם של ההכנות לשנת השמיטה. אתה יודע", אמר משה והביט בי בעיניים חודרות - "אנו בונים עליכם, כצרכנים". התביישתי. שכחתי בכלל משנת השמיטה. אולי גם אני צריך כבר להיערך לשנת השמיטה?

undefined

רבנים שונים

אייר תשס"ז
5 דק' קריאה
הרב דב ליאור - להצטרף לאוצר הארץ
כצרכנים שומרי תורה ומצוות, מחובתנו להעדיף ולרכוש מתוצרתם של חקלאים יהודים השומרים שביעית כהלכתה, ועל ידי כך להגדיל ולהרחיב את מעגל החקלאים גיבורי הכוח שומרי השמיטה על כל פרטיה ודקדוקיה.

בפירות האילן , קיים פתרון פשוט - החקלאים יוגדרו כשליחי בית דין, והם ילקטו את הפירות ויחלקום. פירות אלו יהיו קדושים בקדושת שביעית (כלומר - אפשר לאוכלם על פי כללים הלכתיים מסוימים).

ירקות - ישנה אפשרות לזרוע את הירקות בשנה השישית, והשתילים הללו יניבו עד פסח. ירקות אלו לא ייאסרו באיסור ספיחין, אבל יש בהם קדושת שביעית. ישנם גם פתרונות נוספים - זריעה במצעים מנותקים, וכן גידולי ערבה דרומית, שלשיטות רבות אינה קדושה אפילו בקדושת עולי מצרים - ירקות אלו אינם קדושים בקדושת שביעית, ומהווים דרך לשמירת שביעית כהלכתה.

בקיץ, כשלא יהיו ירקות מגידולי שישית, אנו ממליצים לקנות ממצעים מנותקים ערבה או יבוא, אך לא מהערבים המתגוררים בארצנו הקדושה, מפני שזה מחזק את אחיזת הגויים בארץ.

אנו סומכים על היתר המכירה, אולם רק על היתר המכירה המתבצע על פי הנחיות מרן הרב קוק זצ"ל, כלומר - בשדה הנמכר, לא ייעשו בידי יהודים מלאכות האסורות מדאורייתא בשביעית. אולם, למרות שאיננו שוללים את היתר המכירה, אנו מעדיפים לקנות מאלו ששומרים שמיטה לפי כל הדעות, ובכך לעודדם ולחזקם.

לפיכך - אנו קוראים לכולם להירשם מראש לאוצר הארץ, שישווק בשנה הבאה את תוצרתם של היהודים שומרי השביעית לכל פרטיה ודקדוקיה, וכך יותר ויותר חקלאים יהודים יוכלו להצטרף ולשמור שמיטה.

הרב גדעון בנימין - הכנת גן הנוי לקראת שמיטה
ישנן מלאכות שאסורות בשביעית לחלוטין, ולכן יש לעשותן לפני שנת השמיטה. ישנן מלאכות שמותר לעשותן בשביעית כאשר הן "לאוקמי אילנא" (= מניעת נזק משמעותי מהאילן), אולם גם מלאכות אלו, לדעת רוב הפוסקים, יש להשתדל לעשותן לפני שנת השמיטה, ורק אם ייווצר צורך נוסף במהלך השנה, ניתן יהיה לעשות מלאכות אלו גם בשנת השמיטה.

זריעה, נטיעה ושתילה - רצוי להקדים ככל האפשר נטיעה ושתילה, כדי שמצב הצמחים בשמיטה יהיה אֵיתן. כך נוכל להימנע מחלק מהעבודות בשמיטה, והצמחים יעברו שנה זו בשלום.
1. אסור לנטוע עצי פרי בסוף השנה השישית, כיוון שאז יימנו שנותיהם למניין ערלה משנת השמיטה, והרואים יאמרו שהעץ נשתל באיסור בשנת השמיטה. לכן, עצים חשופי שורש מותר לנטוע רק עד ט"ו באב - השבועיים הראשונים מיועדים לקליטה, וחודש אלול ייחשב כשנה, כדי שלעץ תימַנה שנה למניין ערלה כבר בתחילת שנת השמיטה.

2. עץ הנמצא בעציץ שאינו נקוב נחשב כנקלט באדמה, ולכן ניתן להעבירו עם גוש האדמה שעליו ולשותלו בקרקע עד כ"ט באב, כדי שחודש אלול ייחשב לו כשנה ראשונה למניין ערלה.

3. עץ הנמצא בעציץ נקוב, דינו כנמצא בקרקע, ולכן ניתן להעבירו עם גוש האדמה שעליו ולשותלו בקרקע עד ראש השנה. בכל מקרה, יש לברר האם העציץ מוגדר כ"נקוב" או כ"אינו נקוב".

4. עצי סרק ושיחי נוי שאין נוהג בהם איסור ערלה - יש אומרים שמותר לנוטעם עד ראש השנה, ויש אומרים שיש לנוטעם עד ט"ו באלול כדי שיקָלטו לפני ראש השנה. הסיבה לכך היא כיוון שמלבד איסור מלאכה בשביעית ישנו גם חיוב שהאדמה תשבות בשביעית (איסור חפצא), ואם הקליטה הייתה בשביעית האדמה לא שבתה. וראוי להחמיר במחלוקת זו.

5. ירקות וצמחי תבלין שהתחילו לצמוח בשביעית אסורים באיסור "ספיחים", ולכן יש לזורעם באופן כזה שינבטו מעל פני הקרקע לפני ראש השנה. שתילי ירקות וצמחי תבלין יש המתירים לשותלם עד ראש השנה ויש המתירים רק עד כ"ז באלול כדי שייקלטו לפני ראש השנה.

6. פרחים וצמחי סרק חד שנתיים שאין להם ריח אין בהם איסור ספיחים, ולכן מותר לזורעם עד ראש השנה, ויש אומרים שמותר לזורעם רק עד כ"ז באלול כדי שייקלטו לפני ראש השנה.


גיזום - בעצים ובשיחים יש לבצע גיזום לפני ראש השנה כדי להימנע מגיזום בשנת השמיטה: גיזום להפחתת נוף, גיזום לעיצוב בעצים צעירים, גיזום לחידוש, גיזום לדילול וכדומה.

דישון - יש לתת מנות דישון סמוך לשנת השמיטה. יש מתירים להשתמש גם בדשנים איטי תמס, ויש אוסרים כיוון שלדעתם ישנו גם חיוב של שביתת קרקע כנזכר לעיל.

הדברת עשבים - יש לנקות את הגינה מעשבים לפני שנת השמיטה. כך נימנע מעישובים מיותרים לאורך שנת השמיטה.

שנת השמיטה מעניקה לנו הזדמנות להתקשר לקב"ה במשך שנה תמימה דרך שביתה ממלאכה. כמו שבשבת אנחנו משתדלים לעשות את המירב לפני השבת כדי שלא להזדקק להיתרים דחוקים במשך השבת, כך ראוי הדבר גם בערב שביעית. יהי רצון שה' ייטענו בגבולנו ובנחלתנו ונשמור שביעית בכל פרטיה ודקדוקיה.

הרב יהודה הלוי עמיחי - כולנו שותפים במצוות השמיטה
"כל השביעין חביבין - בשנים, שביעי חביב שנאמר (שמות כג): 'והשביעית תשמטנה ונטשתה'" (ויקרא רבה כ"ט י"א). החביבות היא בקרבה אל האלוקים, מפני שהשמיטה מעלה את האדם למדרגה גבוהה יותר ומקַרבתו לאלוקים.

נשאלת השאלה - כיצד השמיטה מרוממת אותנו כיום, כאשר רק אחוז אחד מהמועסקים בארץ הם חקלאים (כעשרים אלף יהודים), וכיצד מצווה חביבה זו יכולה לקרב את העם כולו לעבודתו יתברך אם רוב העם איננו עובד אדמה? ואם תאמר הרי בסוף השנה יש לנו מצוות שמיטת כספים, גם כאן השאלה חוזרת על עצמה - הרי איננו משמטים את כספנו בפועל, אנו כותבים פרוזבול ואין השמטת כספים כלל, וכיצד נתקרב בשנת השמיטה אל הקב"ה ועבודתו?

נראה, שהתשובה נעוצה בדברי הנצי"ב (דברים ט"ו ב), שמסביר שטעמה של מצות שמיטת כספים הוא - מכיוון שהחקלאי בשנה השביעית לא זרע ולא קצר, ולכן בסוף השנה השביעית אין לו במה לקנות זרעים לקראת השנה הבאה, לכן הוא הולך אל הסוחר שאיננו משמט קרקע, ולוקח ממנו הלוואה לצורך זרעים בשנה השמינית. לפיכך, צוותה אותנו התורה לשמט כספים, כדי שעל ידי מצווה זו יסייע הסוחר לחקלאי, ותיווצר ערבות הדדית בין החקלאי והסוחר, בין העובד את אדמתו למי שעיסוקו במסחר. מכאן למדנו, שאסור להניח לחקלאי שומר שביעית שיישא לבדו במצוות השביעית, ועל כולנו להשתתף עמו בהוצאות הכלכליות של המצווה, וממילא גם לזכות בהתעלות הרוחנית שבשמיטה.

כך גם בימינו - השמיטה יכולה להיות מנוף לקשר שבין החקלאי שומר השביעית ובין הצרכן הבודד. ישנה אפשרות ביד כל צרכן לחזק את החקלאים שומרי שביעית כהלכתה, על ידי קנייה מאוצר הארץ. ככל שיותר יהודים צרכנים יירשמו לאוצר הארץ, כן יוכלו יותר חקלאים לשבות באדמתם, ולשווק דרך אוצר בית הדין. אפשר יהיה להבטיח לחקלאים שומרי שביעית, שסחורתם תועבר לידי צרכנים שרוצים לשמור קדושת שביעית בפירות, ובלבד שיעבדו על פי הוראות בית הדין. בנוסף - ככל שיותר צרכנים יהיו חלק מאוצר הארץ, אפשר יהא לגרום לחקלאים שומרי תורה ומצוות לגדל גידולים במצעים מנותקים, דבר שעל פי הוראות רבותינו מהראוי לעשותו בשביעית, ובכך לעזור לחקלאים כל שנת השמיטה לגדל גידולים על פי הלכות שביעית. כמו כן לחזק ידי חקלאי הערבה (מנאות הככר ודרומה), שיעבדו בשביעית (כולל היתר מכירה לחומרא) באדמתם ויספקו תוצרתם לצרכנים הרוצים להתעלות במצוות השביעית. לא חלילה לעקוף את מצוות השמיטה על ידי קנייה מתוצרת נכרים אלא להתכונן לשביעית משופרת ומעולה יותר.
אוצר הארץ שהוקם ומודרך על ידי גדולי הרבנים, ובראשם הרבנים הגאונים - הגר"א שפירא, הגר"מ אליהו, הגר"ד ליאור והגר"י אריאל שליט"א, מורים לנו את הדרך הישרה של חיבור התורה והארץ, חקלאות יהודית ותורת ארץ ישראל. בדרך זו, הציונות הדתית ממשיכה את דרכו של הכהן הגדול מאחיו, הגראי"ה קוק זצ"ל. מתפקידנו להרים בכוח את קולנו, להיות ברורים ואמיצים להשמיע את דבר ד' המתגלה אלינו - "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא".
___
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il