שמשון כדיפלומט - חלק א'

הפטרתנו עוסקת בנבואה אודות אמו העקרה של שמשון, שבאופן פלאי תלד את בנה, אשר יפליא להכות בפלשתים, מכח נזירותו-הפלאתו. על כן, הנביא משתמש בלשון התורה "כִּי יַפְלִא " (במדבר ו' ב) פעמיים בהפטרה:


חז"ל דורשים סמוכים בין פרשת נזיר לפרשת סוטה הקודמת לה. וז"ל:


מדרש זה אומר דרשני, שהרי קשה כיצד ראה האיש, שהתורה ממליצה לו להזיר עצמו מן היין, את הסוטה בקלקולה והרי כל מעשיה של הסוטה בסתר נעשו. הגדרתה של התורה את הסוטה היא כמי שלא ניתן לראות את מעשיה:


ארבע פעמים התורה חוזרת על כך. אם כן, מסקנתנו היא, כי הרואה את הסוטה בקלקולה הוא מי שנסתר עמה ועדיין לא חטא ממש. לכן התורה ממליצה לו להזיר עצמו מן היין.

אצל שמשון המצב שונה. ההחלטה כי יהיה נזיר איננה שלו. "אִישׁ הָאֱלֹקים" - "מַלְאַךְ הָאֱלֹקים" הוא זה שמבשר לאשת מנוח על נזירות בנה אשר תלד. הזרתו מן היין היא שתאפשר לו להיות זה ש" יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים" (שם ה).

[מעניין כי גם השורש "יָחֵל" קשור ליין. המקום הראשון בתורה בו היין הביא לכישלון בענייני עריות גם בו מופיע ביטוי זה: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה" (בראשית ט' כ-כא).]

מה הקשר בין נזירותו של שמשון לבין הצלחתו להושיע את ישראל? מאמר חז"ל אודות " הרואה סוטה בקלקולה" קשור בטבורו לפעילותו של שמשון. לאורך כל פרקי שמשון הכתוב מדגיש את ראייתו של שמשון עד כדי כך שחז"ל מגדירים אותו כך:

על פי הקדמות אלה נבין את פעילותו של שמשון.

בפרק הבא של ספר שופטים מתאר הכתוב את סיפור חתונתו הראשונה של שמשון. וז"ל הכתוב:


שמשון יורד תמנתה כדי לראות את הסוטה בקלקולה - על מנת לשאת את הפלשתית בת הערלים, כשהוא מוגן על ידי נזירותו. זה גם מסביר מדוע שמשון ירא השמים (שאפילו לכרם איננו מתקרב) בוחר להושיע את ישראל דווקא בדרך קשה זו. כך הוא מבין (ומבין נכון) את הציווי האלקי על נזירותו.

לאורך כל התנ"ך בפרט ובהיסטוריה של האנושות בכלל תמיד לקח הצד החזק את בנותיו של הצד החלש. לכן הכריזו המצרים כי "מעולם לא ניתנה בתו של פרעה למלך זר" (אף על פי שאנו יודעים כי על פי המדרש אברהם לקח את הגר בת פרעה ועל פי הכתוב, שלמה נשא את בת פרעה). לכן מדגישים חמור ושכם בפני בני העיר כי במסגרת ההסכם עם בני יעקב הם יקחו את בנות ישראל למרות שההסכם המקורי היה הפוך (השוו את פסוק טז בבראשית ל"ד לפסוק כא). כך גם מבטא יואש מלך ישראל את טענתו כי אמציה מלך יהודה צריך להיות כפוף לו ולכן איננו יכול לקחת את בתו לאשה כשם שה"חוח" אינו יכול לקחת את בתו של ה"ארז" לאשה (דברה"י ב' כ"ה יח). [נדגיש ונאמר כי כיום בטל ועבר מן העולם המנהג של יצירת קשרים דיפלומטיים בין אומות באמצעות חתונות, אף על פי שהיה נפוץ מאוד עד העת האחרונה].

אם כך, לחתונה זו משמעות לאומית מהדרגה הראשונה. באמצעות חתונה זו עם ה"סוטה" - בת פלשתים, שמשון מכריז כלפיהם "תם זמן השעבוד" נגמרה התקופה של "וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל" (שם ד). בשבוע הבא נמשיך להוכיח כי אכן חתונתו הראשונה של שמשון הייתה בבחינת הכרזת עצמאות כנגד שלטון הפלשתים על ישראל, שנמשך, תקופה ארוכה.

בהזדמנות זו נאחל גם לנו, כי ממשלת ישראל תוכיח בקרוב מאוד, ששלטון ישראל מבטיח בטחון לתושבי מדינת ישראל כולה. נקרא לציבור כולו לא להחשות כאשר תושבי עוטף עזה ובעיקר תושבי שדרות, סובלים מחולשתם של מנהיגי המדינה.