בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • תשעה באב
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רבקה גרינוולד ב"ר רפאל ע"ה

שו"ת סוף זמן קיץ תשס"ז בישיבת בית אל

ראיית הנחמה במוצאי תשעה באב

שוב מוצאי ט' באב ועדיין משיח לא בא; האם מותר להתקלח בעשירי באב?

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

י' אב תשס"ז
3 דק' קריאה 11 דק' צפיה
כל מוצאי תשעה באב שהמשיח לא בא יוצר תחושה קשה, תחושה של אבל עצום שלא ניתן לנחמה.
הרב מראה לנו בכל זאת דרך נחמה. תשעה באב הוא יום של אבל וצער גדול על החורבן, אבל אנו יודעים שבתשעה באב נולד משיח.
מצד אחד, אנו אבלים וכואבים מאוד על המשך החורבן, "כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו". המשך החורבן פירושו שלא תיקנו את חטאי אבותינו או שלא תיקנו אותם כראוי. מצד שני, אנחנו בהחלט יכולים להתנחם בנטפי הנחמה 1 שהקב"ה הראה לנו את התנוצצות של אורו של משיח. דורות רבים לא היה להם שום סימן של שינוי לטובה, צרות רדפו צרות, קשיים רדפו קשיים, ולא ראו התחלה של יציאה מהצרות. בדורות האחרונים התחיל תהליך של יציאה מהצרות. מבחינה רוחנית זה החל כבר לפני ארבע מאות שנה, בזמן האר"י והב"י, אז היו התנוצצויות קטנות. בארבעת הדורות האחרונים, לפני למעלה ממאה ארבעים שנה, התחיל תהליך של התעוררות יהודים לעלות לארץ ישראל. לא עליה של יחידים ובודדים, אלא תהליך שהולך וגדל וכיום יש בארץ כמעט חמישים אחוז מהעם היהודי, קרוב לרוב של יהודים בארץ. אמנם איננו גרים בכל חלקי ארץ ישראל, אבל בכל זאת גרים בחלקים רבים ממנה. בוודאי שאלו נטפים של נחמה.
אמנם, איננו צריכים עכשיו ניחומים, אלא פעולות. אנו חייבים לקחת את עצמנו בידיים, ולדעת שכל אחד ואחד יש בידו לתרום תרומה מסויימת לקרובה של הגאולה. כל אחד שנהיה יותר טוב תורם לקרוב הגאולה. בראש ובראשונה, בלימוד תורה, שרבים מגדולי חכמי הפנימיות דיברו על כך שהגאולה האחרונה תהיה בזכות התורה. שקידת התורה, לימוד האמונה שהוא לבוש של סודות התורה, אלו דברים גדולים שמקרב את המשיח.
אנחנו צריכים להצמיח אנשים עם עוצמות רוחניות גדולות, אנשים עם כוחות הנהגה רוחנית גדולים שיהיו מאורות גדולים שיוכלו לעשות את המהפכה הדרושה של חזרה בתשובה בגדול. קודם כל, עלינו להתחיל בסביבה שלנו. ככל שאנחנו נהיה דוגמא אישית ונהיה מתוקנים במידות, גדולים בחכמה ובתורה, אז ההשפעה שלנו תהיה עצומה וכך נעשה את השינוי. זהו התפקיד המוטל עלינו. אנחנו נמצאים בחוט השידרה של האומה. יש הרבה תלמידי חכמים שעוסקים בתורה ומנותקים מהאומה, מחלק גדול של עם ישראל, שאמנם רחוקים מתורה ומצוות אך נאמנים לעם. יש אנשים שרחוקים מתורה ומצוות לחלוטין ויכולים לצאת לחו"ל ולחיות שם עם משכורות גבוהות פי חמש. רופאים טובים, אנשי היי-טק ועוד מקצועות שונים, שהיו יכולים לצאת לחו"ל ולהרוויח שם הרבה יותר ולחיות חיים הרבה יותר טובים, ואף על פי כן לא רוצים לעזוב את ארץ ישראל, כיון שכאן מקומנו. זאת אומרת, שיש להם בכל אופן בפנימיותם קשר עם עניינה של האומה. לא קשר חיצוני בלבד, אלא משהו פנימי יותר שאינו מוסבר. יש אנשים שנאמנים למדינה, עובדי מדינה בתחומים שונים, אנשי צבא, שרחוקים מתורה ומצוות. וצריך לחבר את כל חלקי האומה יחד. אנחנו שעוסקים בתורה מצד אחד ומצד שני יודעים את עניינה של תורת ישראל, תפקידנו לחבר ולהיות חוט השידרה שמחבר את החלקים ביחד. עלינו להצמיח גדולי תורה ברוחו של הרב קוק, עד כמה שאפשר להגיע לרמתו, ולרומם את האומה.
אדם שלא פועל, שלא מלא בתושיה ועוצמה - לא מתנחם, הוא ממשיך לראות מצב נורא וקשה. לעומת זאת, אדם שכל הזמן עסוק בכיצד להתקדם, רואה את ההתקדמות. אדם שפועל ועושה, רואה את הדברים אחרת. אנחנו צריכים לעשות ולהתנחם במעשנו הטובים.


תלמוד תורה בתשעה באב
שאלה: בתשעה באב אסרו ללמוד תורה. תשעה באב הוא יום אבל על חורבן הבית והבית נחרב כיון שלא למדו תורה כמו שצריך. אם כן, מדוע לא לומדים תורה בתשעה באב, אדרבא הרי זה כאילו שהחורבן נשאר?
תשובה: ראשית כל, אם היינו מספיקים ללמוד את כל מה שמותר ללמוד בתשעה באב, זה היה לימוד מצוין. בתשעה באב אפשר ללמוד כל פרק אלו מגלחין, כמה דפים בגיטין, דף בסנהדרין ואת כל איכה עם פירושיה, ירמיהו ואיוב. צריך לדעת את ירמיהו ואיוב גם ספר חשוב. ואם למישהו נשאר זמן, אחרי שלמד את כל הדברים הללו, יכול ללמוד הלכות אבלות.
מצד שני, צריך להרגיש את האבלות של החורבן. תלמיד חכם שנפטר, מבטלים את בתי המדרש, כאילו התורה נעצרה. כך גם הדבר בעניין תשעה באב, בחורבן הבית נפגעה גם התורה. צריך לתת לזה ביטוי באיסור תלמוד תורה הרגיל. "כיון שגלו ישראל אין לך ביטול תורה גדול מזה".

מקלחת בעשירי באב
שאלה: אדם שהולך לחומש בעשירי באב, האם יוכל להתקלח לפני שהולך?
תשובה: וודאי שמותר. כל האיסור להתקלח שנוי במחלוקת. בשו"ע כתוב במפורש שאסור לאכול בשר ולשתות יין. האחרונים הוסיפו שאר איסורים, ואחרים חלקו עליהם. אם מרגישים צורך, אפשר ללכת על פי הדעות המקלות. כגון שמדובר ביום חם, הרוצה להתקלח רשאי ללכת לקולא. וכן אם צריך ליסוע, ניתן ללכת לקולא. ברחצה לא צריך להחמיר. אמנם, אם אין צורך, אפשר לוותר על הרחצה.



^ 1.מאמרי הראי"ה, עמ' 185, "נחמו נחמו עמי"
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il