בתי הדין הרבניים

לא זכיתי לכהן כמנהל בתי הדין הרבניים, בתקופה בה כיהן מורנו ורבנו הרה"ג אברהם אלקנה שפירא זצ"ל כדיין. בכל זאת, ברצוני לספר מספר נקודות, שידועות לי על רבנו כדיין:
פעם סיפר לי מו"ר הרב שפירא זצ"ל, כי בדורות קודמים נהגו הדיינים מסדרי הגיטין לצום, בכל יום בו סידרו גט. הוסיף הרב שפירא זצ"ל - אם הייתי צם בכל יום בו סידרתי גט, אזי כל חיי היו עוברים עלי בצום. בדבריו אלו, ביכה כבוד הרב את המציאות הקשה בימינו, כאשר בכל יום מתגרשים עשרות זוגות ובתים רבים נהרסים, מציאות שלא הייתה קיימת בעבר.
עניין שני הזכור לי הוא נושא החיוב הכספי בתשלומי הוצאות הדיון, למתדיינים שלא הופיעו לדיונים, או מכל סיבה אחרת. נושא זה אינו פשוט כל כך מבחינה הלכתית, ולכן כבוד הרב עמל על כך רבות, וכתב הקדמה ארוכה לתקנות הדיון החדשות, בהן ביסס כבוד הרב את ההיתר ההלכתי לגבות תשלומי הוצאות מהמתדיינים, בגין העדרויות מדיונים או מסיבות אחרות.
עניין שלישי - כולם מזכירים לשבח את עבודתם המשותפת של שני הרבנים הראשיים לישראל הרב שפירא זצ"ל והרב אליהו שליט"א, יבדלח"א. הרב אליהו שליט"א כיהן בשנותיו הראשונות כדיין בבית הדין בבאר-שבע, ורק אחרי מספר שנים הוא עבר לכהן כדיין בבית הדין בירושלים, יחד עם הרב שפירא זצ"ל, אשר היה אב בית הדין באותו הרכב.
כעבור זמן, מונה הרב אליהו שליט"א לכהן כדיין בביה"ד הרבני הגדול, מספר שנים לפני הרב שפירא זצ"ל, שכשמוּנה לכהן כדיין בביה"ד הרבני הגדול, הוא שובץ בהרכבו של הרב אליהו שליט"א. עפ"י הנוהג בבית הדין הגדול, יו"ר ההרכב נקבע על פי ותק הכהונה. כיון שכך, יו"ר ההרכב היה צריך להיות הרב אליהו שליט"א. אולם ביום הדיונים, קם הרב אליהו שליט"א ופינה את כסא היו"ר עבור הרב שפירא זצ"ל. ידוע לי כי היו דיינים בביה"ד הגדול, שבאו בטענות על צעד זה, אולם הוא לא ויתר ואמר, שבשום פנים לא ישב כיו"ר בהרכב בו יכהן כדיין רגיל הרב שפירא זצ"ל.