בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • שיחות לחג החנוכה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

מצות הדלקת נרות

undefined

הרב דוד חי הכהן

כסלו ה'תשס"א
5 דק' קריאה
הדלקת נר חנוכה צריכה להיעשות בפתח הפונה לרשות הרבים, ורק בשעת הדחק אפשר להסתפק בהדלקת הנרות בתוך הבית, לפרסום הנס פנימה במשפחה. משמעות פרסום הנס זו, הנעשית מתוך הבית אל רשות הרבים, היא הביטוי לנצחון הרוח הישראלית הקושרת את מרומי השמים אל הארץ ושואבת משם אור מאיר כלפי מטה.

רק בזמנים קשים כאשר החושך בחוץ גובר, ואי אפשר בשום אופן לחשוב על הארת החוץ, אז אנו מסתפקים בשמירת האור בבית, וממתינים עד שיוכשר הזמן ונוכל מחדש למלא את תפקידנו למלאות את העולם באור.

האם יש משמעות גם בזמני הדלקת נרות? הגמרא במסכת שבת אומרת שזמן ההדלקה הוא משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. זמן זה משוער בפוסקי ההלכות בכחצי שעה. אולם, נחלקו הפוסקים האם הוא מתחיל מתחילת השקיעה של גוף השמש- אותה השקיעה הנראית לעינינו, או שהוא מתחיל מסוף שקיעת האור הנשאר בשמים אחרי שקיעת גוף השמש, והוא הנקרא זמן צאת הכוכבים.

לדעת הרמב"ם יש להקפיד ולהדליק דוקא בתוך שיעור הזמן של תחילת שקיעת גוף השמש, ואם עברה חצי שעה מזמן זה שוב אי אפשר להדליק. לעומתו פוסק השו"ע שתחילת הזמן היא מסוף השקיעה, ולכן אפשר להתחיל את ההדלקה יותר מאוחר. הרוצה להדליק ולצאת ידי חובת כל השיטות יכול להדליק מיד עם השקיעה, ולשים שמן בכמות שתספיק לכחצי שעה אחרי סוף השקיעה.
אפשרות הדלקת נרות בזמן שקיעת החמה אפשרית למי שמתפלל מנחה מוקדמת ואיננו נמצא בשעה זו בבית הכנסת. אבל הנמצא בבית הכנסת עליו לחכות לתפילת ערבית, ורק אחר כך יוכל ללכת לביתו ולהדליק נרות. לכן, יש להשתדל שתפילת ערבית תהא בזמן- מיד בצאת הכוכבים, שהרי יש למהר הביתה מיד כדי לצאת ידי חובה גם לדעת הרמב"ם.

הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת נעשית בין תפילת מנחה לתפילת ערבית, והיא זכר למנורת המקדש. מסיבה זו אין צורך להדליק בבית הכנסת בפתח הפונה לרשות הרבים, אלא בכותל הדרומי- זכר למנורת המקדש. בהדלקה זו אין היחיד יוצא ידי חובה, ואדרבא עיקר המצוה היא בביתו, כמבוא בגמרא: "מצות חנוכה איש וביתו".

במידה והגיע האדם לביתו מאוחר, עדיין יכול הוא להדליק את הנרות למרות דעת הרמב"ם שהזכרנו לעיל, שכן פסק השו"ע שאם עבר הזמן אפשר להדליק כל הלילה. האחרונים ביארו שדין זה הוא על פי ההלכה שנתחדשה בזמן הגזירה שאי אפשר היה להלדיק על הפתח הפונה לרשות הרבים, ותיקנו להדליק על השולחן בבית.

על פי זה פרסום הנס הוא לבני הבית ולא לרבים, ולכן ניתן להדליק נרות עם בני משפחתו גם בשעה מאוחרת. אך אם אין אנשים בבית, או שכבר הלכו לישון, והוא מדליק לבד בשעה מאוחרת- אין במצב זה פרסום הנס, ועל כן אינו יכול לברך. ולשם ברכה כתבו האחרונים שדי שיהיו שני אנשים ערים בזמן ההדלקה, ואף אשתו נחשבת בכלל שנים אלו.
לכן, אדם הדר יחידי בביתו, יעשה מאמץ גדול להדליק בתוך חצי שעה אחר השקיעה, ואם אינו יכול להגיע והוא בחנות או במשרד עד שעה מאוחרת ידליק בזמן באותו מקום.

אולם, עלינו לברר מה יהיה בערב שבת, שכידוע חל איסור להדליק בשקיעה וכל שכן אחריה משום מצות השבת? וכן מה הדין במוצאי שבת כאשר חייבים להדליק רק אחר השקיעה וצאת הכוכבים?
בליל שבת ידליק נרות חנוכה קודם שאשתו מדליקה נרות שבת, ויתן בהם שיעור שמן שידלוק עוד כחצי שעה אחרי השקיעה וצאת הכוכבים. לפי זה צריך שהנרות ידלקו לפחות כשעה וחצי שהם: חצי שעה שבה מקדימים להדליק נרות שבת לפני השקיעה כדי להוסיף מחול על קודש, ועוד זמן בין השמשות שהוא כעשרים דקות, ועוד חצי שעה לאחר בין השמשות שהוא חצי שעה אחר צאת הכוכבים.

ביחס למוצאי שבת ניתן לסמוך ולהדליק על סמך האנשים העוברים ושבים בשעות מאוחרות, כיון שאין ברירה אחרת. מובן שאין להקדים אפילו במעט לפני צאת השבת, שקדושתה חמורה ואין נר חנוכה דוחה אותה. לפי זה, גם נוהגים להוציא את השבת על פי שיטת רבנו תם, ידליקו בצאת שבת לפי הזמן שהם רגילים.

דין נוסף בהדלקת נרות במוצאי שבת הוא, שבבית יש להדליק רק אחרי ההבדלה לדעת הפוסקים הספרדים, ואילו הפוסקים האשכנזים נחלקו בענין האם להדליק אחר ההבדלה או קודם ההבדלה כמו בבית הכנסת (לכל הדעות). אותם אלו שמדליקים נרות חנוכה קודם ההבדלה יש להיזהר שלא לברך ברכת מאורי האש על נרות אלו כיון שהם אסורים בהנאה, כנזכר בנוסח הברכה: "הנרות הללו... שאין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד".
לאחר קיצור דיני ההדלקה, ננסה לעמוד במעט על משמעות ההלכה ביחס לזמן ההדלקה.

הרמב"ן, בפירושו לתורה, כותב שבריאת ששת הימים רומזת לארועים גדולים ולמהלך הדורות במשך ששת אלפי השנים וקורותיהם מאז הבריאה. ביום הרביעי נבראו שני המאורות הגדולים- השמש והירח. מקביל ליום זה הוא האלף הרביעי לבריאת העולם. באלף הזה נבראו שני בתי המקדש בירושלים ונחרבו. ומבאר הרמב"ן, שבית המקדש הראשון, שבזמנו היו נסים גדולים ומרשימים שהיו מלווים בנבואות גדולי הנביאים, כמו: אליהו הנביא שהחיה מתים והוריד אש מן השמים. בית מקדש זה היה הוא המקביל לאור השמש, בעל הזוהר העצום המאיר לארץ ולדרים עליה.
לעומתו, בית המקדש השני נמשל לאור הירח שבו יש קצת מרושם האור שנשאר מאור החמה. בזמן בית זה לא היו נביאים ולא עמדה מלכות ישראל במלוא תוקפה, וגם היו חסרים ממנו ארון העדות, לוחות הברית והאורים ותומים.

כידוע, כאשר מאיר הירח יש מקום לאור הכוכבים הקטנים, אבל כאשר השמש מאירה אין מקום לשום כוכב. נס החנוכה ומצות פרסום הנס של כל בית בישראל הם המקבילים לאור הכוכבים, שכל כוכב יש בו נצנוץ קטן והוא זורע אור בתוך החושך הגדול של הלילה.

אור הירח והכוכבים נמשך מאורה של החמה והוא דומה לאמונת ישראל בתורה ובמצוות, היוצר המשך אורות שתחילתם באור האינסוף שהוא למעלה מהמציאות כולה. זאת בניגוד לדעת היונים שחשבו שאי אפשר שיהא קשר כלשהו בין הבורא לאדם. אולם, אנחנו, המקבלים תורה בהר סיני וחיים בעצם חיינו את נצח ישראל, יודעים את האמת מתוכנו.

על פי זה נסביר את לשון הגמרא: מצות חנוכה משתשקע החמה. כלומר, אנו מראים שבנרותינו הקטנים אנו יוצרים רצף של אור עם המשך האור הכביר של השמש. איננו מדליקים בעצם היום, כי כאשר השמש בצהרים במה נחשב, ואיזה צורך יש לאור הנר?! כמו כן איננו מדליקים אחר החושך כשהלילה גבר, כדי להראות שכל כחינו הוא ביצירת הקשר והגשר בין אור החמה לבינינו- בין הנצח והלא נצח. מאור הטרקלין אנו פותחים אשנב של אור לפרוזדור.

בשעה קשה, כאשר אין לנו שומע ומקשיב בין אומות העולם, אנו מסתפקים בשמירת האור שבתוכנו ואיננו נכנעים לחושך החיצוני. איננו נותנים לו להחשיך את פנים בתינו וקירות לבבנו. לפי זה מתברר לנו מדוע נס חנוכה אירע דוקא בבית שני. שכן בו לא היה כוחם של ישראל גדול, וגבר כח היונים והיתה סכנה שישפיעו עלינו. אז, בחסדי ה', גם פך אחד של שמן שנשאר הראה שבכוחנו להתמיד באמונתנו, עד שיגיע הזמן והמנורה במקדש תעלה את אורה מחדש.

בדורנו, שתרבות יון העתיקה עברה מן העולם, עברו רעיונותיה לתרבות אירופה ואמריקה. גם הם, כמו היונים, רודפים אחרי התענוגות ויופי העולם הזה, ופיתחו כל מיני מכשירים כדי לבסס ולפאר את תענוגות אלו. בזמן זה אנו מדליקים את הנר הישראלי הקטן העומד מול עולם שלם ומכריז שיש מקום בעולם גם לאמת, לצדק וליושר הישראלי.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il