סיפורה של מצוה
בלב כבד, מלווה במבטי הוריו יצא מביתו הבחור יעקב קנייבסקי, מי שהתפרסם לימים כגאון הסטייפלר זצ"ל. זה זמן רב שניסה להתחמק מחובת הגיוס לצבא הרוסי אך לא עלתה בידו. הדרך לבסיס היתה ארוכה, כשכל הדרך פיו לא פסק מלמלמל תפילה שיצליח לשמור על כל מצוות התורה, ובפרט התפלל על שמירת השבת הקדושה.
ערב שבת הראשון הגיע. מיד לאחר מסדר הבוקר, פנה אל מפקדו וביקש ממנו להשתחרר מכל עבודה בשבת. המפקד הנדהם מהחוצפה לקח אותו הצידה, והחל להפליא בו מכותיו, "נראה לך שאתה בבית או בגן ילדים, פה עושים את מה שדורשים ממך בלי להתחמק!" ואז עלה חיוך שטני על פניו של המפקד, "אני מוכן לתת לך לשמור שבת בתנאי אחד..." הסטייפלר הזדקף, קטע את דבריו של המפקד ואמר כי מוכן הוא לכל תנאי ובלבד שיוכל לשמור שבת. המפקד הרשע חייך חיוך זדוני ואמר כי הוא מוכן לתת לו לשמור שבת בתנאי שיעמדו שתי שורות ארוכות של חיילים, ביניהם יעבור הסטייפלר, והרשות תהיה לכל חייל להכותו מכה חזקה אחת. הסטייפלר הסכים מיד. המפקד התלהב ומיד אסף כמה עשרות קוזקים שהתנדבו למשימה בשמחה.
את המעשה הזה שעבר עליו סיפר הסטייפלר בפגישותיו עם מי שהיתה לימים רעייתו הרבנית. הוא אמר לה כי הוא מבקש ממנה לעכל את מה שעבר עליו באותם רגעים, "באותם רגעים בהם עברתי בין החיילים, וחטפתי מכות איומות ונוראות מהחיילים צמאי הדם - למרות הכאב העצום, הרגשתי הרגשת התעלות גבוהה ביותר. התחושה של מסירות הנפש לשמירת השבת הקדושה גרמה לי להתעלות רוחנית שלא זכיתי לכמותה שוב. בכדי שאוכל לשאת אותך לאשה חשוב לי שתביני ותזדהי עם הרגשת העונג שהיתה לי אז".

מצוה גדולה (111)

הרב שמואל הולשטיין

add_alert

36 - יום תרועה

37 - "לא תעשה כל מלאכה"

38 - "ולא תשבעו בשמי לשקר"

טען עוד

* * * * * * * * * * * * * * * * * *

נגר שהוזמן לביתו של הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, הבחין כי בשולחן הסלון של הרב ישנו חור גדול במרכז. לאחר שבחן את החור שבשולחן העתיק והיפה, אמר כי ביכולתו לתקן את החור באופן שלא יֵראה יותר. להפתעתו נתקל בהתנגדות עזה מצדה של הרבנית ע"ה. הרבנית סיפרה כי שבת אחת נפל פמוט דולק על השולחן והשולחן החל לבעור. כמובן שאיש מבני הבית לא כיבה את הבערה משום קדושת השבת. "החור שנוצר מזכיר את השרפה ואת יקרת השבת בעיני המשפחה, ולכבודה של השבת שכולם ידעו עד כמה השבת יקרה לנו אנו רוצים כי החור יישאר".

מצוה להורות
באיסור זה כלולים כל איסורי השבת אותם מנו חכמים בשלושים ותשע אבות מלאכות. לכל המלאכות ישנם 'תולדות' שאיסורם שווה למלאכות עצמם. פרטי הדינים הינם מרובים עד שמרן ה'חפץ חיים' כתב בהקדמתו להלכות שבת כי מי שאינו לומד הלכות שבת בקביעות - סביר כי יעבור מידי שבת על כמה וכמה איסורי שבת. לכן ראוי לכל אדם לקבוע לימוד קבוע של הלכות שבת.
כתבו האחרונים כי אל לו לאדם לחשוב מדעתו כי דברים אותם רגיל לעשות הינם מותרים, אלא יחשוש כי כל מעשה הינו אסור עד אשר ילמד היטב את ההלכות הקשורות לאותה פעולה.
גדולה זכות השבת כל כך עד כדי שאמרו חז"ל כי יש בכוחה למחול לאדם על כל עוונותיו: "כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כדורו של אנוש מוחלין לו, שנאמר 'אשרי אנוש יעשה זאת... מחללו', אל תקרי מחללו אלא מחול לו".