בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • תולדות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

המאבק המחוכם של עשו

עשו שראה שאינו יכול לפגוע ביעקב ישירות, הלך וחיפש דרכי הטעייה - 'מתנחם לך', כלומר: כלפי חוץ, חזר בו והצהיר שאינו רוצה לפגוע ביעקב

undefined

הרה"ג דוב ליאור

כ"ה חשוון תשס"ח
2 דק' קריאה
במרכז הפרשה, עומד סיפור מאבקם של בני יצחק - יעקב ועשו. שני בנים שעוד בהיותם במעי אמם נפרדו דרכיהם, זה לקדושה וזה להפכה.
שורש העימות נעוץ בניגוד הבסיסי שביניהם, כאשר מחד - ביעקב אבינו הוטבעו כוחות רוחניים שניכרו כבר בבטן והלכו והתרחבו, ומאידך עומד עשו, שהטומאה שבו אינה יכולה לסבול את גילוי הקדושה. המאבק ביניהם החל בבטן, כעדות התורה - "ולאום מלאום יאמץ", וממשיך עד עצם היום הזה, כדברי חז"ל במדרש: "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב".
את מקורות השנאה אי אפשר לדכא בשום אופן בעולם שלנו, עד שיעקב וצאצאיו יגיעו לדרגה רוחנית כה גבוהה, שהרשעות תכיר בעוצמת הקדושה ותיכנע מפניה.
המאבק לובש פנים שונות ומתוחכמות לקראת סוף הפרשה. שם אנו מוצאים שרבקה אומרת ליעקב: "עשו אחיך מתנחם לך להרגך". ומסביר הנצי"ב (הוספות להעמק דבר פרק כ"ז) שהכוונה היא שעשו מתחכם כאן - הוא רצה להרוג את יעקב, אבל יעקב אמנם היה איש תם, אבל לא נאיבי, והוא נשמר ונזהר מפניו. עשו שראה שאינו יכול לפגוע ביעקב ישירות, הלך וחיפש דרכי הטעייה - 'מתנחם לך', כלומר: כלפי חוץ, חזר בו והצהיר שאינו רוצה לפגוע ביעקב. אבל רבקה אומרת ליעקב, שהתנהגות זו היא רק אחיזת עיניים - 'להרגך', ההתנחמות שמכריז שכאילו רוצה שלום ולא להרוג היא תכסיס כדי להרגך, ולכן על יעקב לברוח ולהשמר.

בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה של הטעיית הציבור בהכרזות שלום, כשבאמת זהו תרגיל הרדמה לעם ישראל. רצונם האמיתי של האירופאים ותומכיהם הערבים הוא להשמיד את יעקב, ארצו ומדינתו ואין שום אמת בהכרזותיהם על שלום.
עמינו צריך לדעת ששלומנו וביטחוננו לא יבוא מהם, אלא בהתחזקותנו בשמירת תורה ומצוות, הקול קול יעקב, ואז אין בידי עשו ותומכיו לפגוע בישראל.
ולוואי ונזכה שכל בני עמינו יתעוררו משנתם, ידעו את ייעודם בעולם ויפעלו בהתאם לצווי האלוקי, שנהיה לברית עם ואור לגויים, ונזכה לראות בקרוב בישועת ה' על עמו ונחלתו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il