- משנה וגמרא
- סנהדרין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
בענין עד ודיין מצטרפים
הסבר מחודש בשיטת הרמב"ם בענין עד ודיין מצטרפים.
פנינו שטר עם הנפק והלווה טוען שהוא מזויף, וקיימו חתימת עד אחד וחתימת דיין אחד בלבד, אין השטר נחשב כמקוים ולא ניתן לגבות את ההלוואה.
הטעם הפשוט בראשונים הוא, שלמעשה על קיום חתימת העד השני יש לנו רק עד אחד והוא הדיין, וכיון שחסר העד השני שבשטר לא נתקיים השטר. וכבר הקשה המהרי"ט 1 , דאליבא דרבי יהושע בן קרחה הסובר שהלוואה אחר הודאה מצטרפין 2 , צריך להיות הדין שגובין בשטר זה. כיון שלדעת רבנן העד עצמו שקיים חתימתו מעיד על מנה שבשטר וגם הדיין המקיים חתימתו מעיד שהשטר מקוים, אם כן גם זו חשיבא עדות להוצאת ממון דהוי הדיין כמעיד ראיתי עדות שנתקבלה בבית דין, שהיא עדות שמוציאים בה ממון 3 . המהרי"ט עצמו סובר כי אכן השטר אינו מקוים אבל עדות על מלוה על פה יש כאן ולכן ניתן לגבות החוב מבני חרי. על דברי המהרי"ט חלקו כמה מן האחרונים, אך כדבריו מפורש במאירי על סוגיין. הוא חוכך להחמיר לצרף עד ודיין על סמך החידוש של רבי יהושע בן קרחה.
הרשב"א בחידושיו בסוגיין דן בשיטת הרי"ף והרמב"ם 4 אשר פרשו את ההלכה שלפנינו בעניין עדות בעל פה. והקשה הרשב"א מדוע לא נאמר שיצטרפו על יסוד דינו של רבי יהושע בן קרחה? ומסיק בשיטתם, שהדיין אינו נחשב עד היכול להצטרף עם עד ההלואה משום שאינו יודע אם באמת העידו בפניו או בשקר 5 .
אמנם נראה לומר דבר חדש. אפילו אם תמצי לומר כי עקרונית צודק המאירי, שדיין נחשב עד ויכול להצטרף עם עד הלוואה לחייב ממון, בנידון דידן אין אפשרות זו קיימת. נקדים ונאמר, אם יעידו ראובן ושמעון בפני בית דין על חיובו של לווה יוכל כל אחד מן הדיינים להצטרף עם לוי שהוא עד שלישי על ההלואה להעיד על חיוב ממון, אבל אם הדיין ירצה להעיד על חיובו של הלווה על סמך עדותם של ראובן ושמעון ויצטרף עם ראובן עצמו להוציא ממון ישתנה הדין, מפני שאז קיים החסרון "נכי תלת רבעי דממונא אפומא דחד" 6 , הרי ראובן עצמו המעיד בפנינו על ההלואה חשיב כבר חצי החיוב של הלווה והדיין המעיד על החיוב משתמש בעדותם של ראובן ושמעון כדי ליצור חיוב, יוצא שחצי מעדותו של הדיין מבוססת על עדותו של ראובן הנ"ל ובכך יוצא ששלשת רבעי הממון מוצאים על סמך עדות של ראובן ובכהאי גוונא לא ניתן להוציא ממון על פי התורה. נראה לומר כי אפשר להעמיס פשט זה בדברי הרמב"ם שכתב וז"ל "...אבל העד עם הדיין שהעידו שני העדים בפניו אין מצטרפים". מכל מקום דברי המאירי צריכים עיון רב, הרי הוא מדבר על המקרה שלנו וקיים לכאורה החסרון הנ"ל.
הטעם הפשוט בראשונים הוא, שלמעשה על קיום חתימת העד השני יש לנו רק עד אחד והוא הדיין, וכיון שחסר העד השני שבשטר לא נתקיים השטר. וכבר הקשה המהרי"ט 1 , דאליבא דרבי יהושע בן קרחה הסובר שהלוואה אחר הודאה מצטרפין 2 , צריך להיות הדין שגובין בשטר זה. כיון שלדעת רבנן העד עצמו שקיים חתימתו מעיד על מנה שבשטר וגם הדיין המקיים חתימתו מעיד שהשטר מקוים, אם כן גם זו חשיבא עדות להוצאת ממון דהוי הדיין כמעיד ראיתי עדות שנתקבלה בבית דין, שהיא עדות שמוציאים בה ממון 3 . המהרי"ט עצמו סובר כי אכן השטר אינו מקוים אבל עדות על מלוה על פה יש כאן ולכן ניתן לגבות החוב מבני חרי. על דברי המהרי"ט חלקו כמה מן האחרונים, אך כדבריו מפורש במאירי על סוגיין. הוא חוכך להחמיר לצרף עד ודיין על סמך החידוש של רבי יהושע בן קרחה.
הרשב"א בחידושיו בסוגיין דן בשיטת הרי"ף והרמב"ם 4 אשר פרשו את ההלכה שלפנינו בעניין עדות בעל פה. והקשה הרשב"א מדוע לא נאמר שיצטרפו על יסוד דינו של רבי יהושע בן קרחה? ומסיק בשיטתם, שהדיין אינו נחשב עד היכול להצטרף עם עד ההלואה משום שאינו יודע אם באמת העידו בפניו או בשקר 5 .
אמנם נראה לומר דבר חדש. אפילו אם תמצי לומר כי עקרונית צודק המאירי, שדיין נחשב עד ויכול להצטרף עם עד הלוואה לחייב ממון, בנידון דידן אין אפשרות זו קיימת. נקדים ונאמר, אם יעידו ראובן ושמעון בפני בית דין על חיובו של לווה יוכל כל אחד מן הדיינים להצטרף עם לוי שהוא עד שלישי על ההלואה להעיד על חיוב ממון, אבל אם הדיין ירצה להעיד על חיובו של הלווה על סמך עדותם של ראובן ושמעון ויצטרף עם ראובן עצמו להוציא ממון ישתנה הדין, מפני שאז קיים החסרון "נכי תלת רבעי דממונא אפומא דחד" 6 , הרי ראובן עצמו המעיד בפנינו על ההלואה חשיב כבר חצי החיוב של הלווה והדיין המעיד על החיוב משתמש בעדותם של ראובן ושמעון כדי ליצור חיוב, יוצא שחצי מעדותו של הדיין מבוססת על עדותו של ראובן הנ"ל ובכך יוצא ששלשת רבעי הממון מוצאים על סמך עדות של ראובן ובכהאי גוונא לא ניתן להוציא ממון על פי התורה. נראה לומר כי אפשר להעמיס פשט זה בדברי הרמב"ם שכתב וז"ל "...אבל העד עם הדיין שהעידו שני העדים בפניו אין מצטרפים". מכל מקום דברי המאירי צריכים עיון רב, הרי הוא מדבר על המקרה שלנו וקיים לכאורה החסרון הנ"ל.
בא במחתרת - היתר או חובה?
שיעור כללי - סנהדרין
הרב חיים כץ | ט"ז אלול תשפ"א
בית הדין ובית המשפט בימינו
סנהדרין כג ע"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד סיוון, התשס"ג
חידוש הסמיכה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב תמוז תשס"ג

מסכת סנהדרין דף ק"ח - קצר (שמע)
הרב אביחי קצין | י"ב חשוון תשע"ח

הרב נחשון רבינשטיין
ר"מ בישיבת בית אל.
בארץ ישראל יש קליטה!
י"א אב

בענין עד ודיין מצטרפים
תש"ס

מצוות האמונה - ב'
ה' תשרי תש"ע

מקור לדין מספר "מעשה רב"
אבני המקום כרך ט"ו
איר תשע"ג
מה מברכים על ברקים ורעמים?
סוכת עראי דיגיטלית
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך ללמוד גמרא?
מי צריך את הערבה?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
למה צריך את ארץ ישראל?

בקשת סליחה ומחילה
גליון מס 142
רבנים שונים | אלול תשע"ו

בקשת סליחה ומחילה
גליון מס 142
רבנים שונים | אלול תשע"ו

השמעת קול
הרב דוד חי הכהן | חשוון, תשס"א

רעיונות לפרשת בשלח
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"א

קרוב אליך פרשת בא תשפ"ג
גליון 452
רבנים שונים | שבט תשפ"ג
