המפגש בין יעקב אבינו לאחיו עשיו עומד במרכז פרשתנו. אולם, בהתבוננות מעמיקה נגלה, שלא מפגש אחד יש כאן כי אם שניים - רוחני ומעשי, ומההבדלים שבין המפגשים אפשר ללמוד רבות. על המפגש המעשי, מספרת לנו התורה, שלאחר שברח יעקב אבינו מחרן וניצל מלבן הרשע, הוא שמע שעשיו מתקדם לעברו עם ארבע מאות איש המאיימים על הקיום הפיזי שלו ושל בני ביתו. כהכנה למפגש זה, נוקט יעקב בכל האמצעים העומדים לרשותו להגן ולהציל את מחנהו, ומלמדת אותנו התורה, שבמאבק זה יש ליעקב שני מחנות.
אולם, בזמן שיעקב מתכונן למאבק הפיזי, מספרת לנו התורה על התרחשותו של מאבק נוסף - מאבקו של יעקב עם המלאך (מאבק שלפי שיטתו של הרמב"ם ב'מורה נבוכים' (ב' מ"ב) היה במראה נבואה ככל הראות מלאך לאדם). המאבק עם המלאך מסמל את מאבקו הרוחני של יעקב על דמותו ועל ערכי הנצח שלו. במאבק זה אין ליעקב שני מחנות, אלא הוא נותר לבדו עם כל מה שמקפל באישיותו ואין מי שיעזור לו.
כך גם בכל המאבקים לדורות. במה שנוגע לשמירה על חיי עם ישראל ועל מדינתו, כל מי שחש שייכות לעם ולארץ תורם את חלקו ומטה שכם לעמוד בפרץ מול כל האויבים מבחוץ הזוממים לפגוע באזרחי המדינה. אולם במה שנוגע לדמותה היהודית והרוחנית של המדינה, ישנם רק מעטים המטים שכם לעמוד כסלע איתן ולהיאבק על צביונה של המדינה כמדינה יהודית בכל אורחות חייה.
אבותינו הקדושים משמשים לנו דוגמא חיה לכך, שגם כשאנו מעטים יש לנו החוסן הנפשי לעמוד יחידים ובודדים מול המונים שרוצים לשטוף את היהדות. ב"ה שזכינו לציבור קטן בכמות אבל גדול באיכות, ובייחוד לנוער נפלא שחי חיי תורה בקדושה וטהרה, ומקיים בייחוד את מצות ישוב ארץ ישראל במסירות ונאמנות תוך קשיים לא פשוטים. בזכות זאת, אנו סמוכים ובטוחים, שכשם שליעקב אבינו זרחה לו השמש אחרי ליל מאבק, כך גם בקרוב בימינו נזכה לראות בישועת ה' על עמו ועל נחלתו.