- פרשת שבוע ותנ"ך
- וארא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
גאולת מצרים והגאולה העתידה
מאורעות ימינו מזכירים לנו מאורעות דומים שקרו בזמן יציאת מצרים.
מאורעות ימינו מזכירים לנו מאורעות דומים שקרו בזמן יציאת מצרים. משה ואהרון באו אל פרעה ואמרו לו: "כה אמר ד': שלח את עמי", ופרעה סירב ואמר: "מי ד' אשר אשמע בקולו? לא ידעתי את ד' וגם את ישראל לא אשלח". פרעה הכביד את עולו על בני ישראל ובמקום שיוקל לישראל, קרה ההיפך: מצבם של ישראל הורע מאד.
אז קמה תנועת התנגדות למשה ואהרן, מעין "שלום עכשיו" וכדומה. הם ארגנו הפגנות נגד משה ואהרון, ואיפה הם הפגינו? על יד ארמון פרעה: "ויפגעו את משה ואת אהרון ניצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה ויאמרו אליהם ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחינו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו". הם דרשו ממשה ואהרון שיפסיקו להיות משיחיים, שיפסיקו לפעול להוצאת ישראל ממצרים, שיניחו לישראל, כי כל הפעילות הזאת למען הגאולה רק מזיקה, שיפסיקו לדחוק את הקץ.
הלחץ של המפגינים וגם הקושי שהיה לישראל, החליש את רוחו של משה, ומשה לא יכול היה לראות בצערם של ישראל והוא פונה אל הקב"ה ואומר: "למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך לעם הזה והצל לא הצלת את עמך".
הקב"ה משיב לו: אמור לבני ישראל "שמעתי את נאקת בני ישראל" ואני בא לגאלם ולקחתי אותם לי לעם ולהביאם לארץ-ישראל. אבל ישראל "לא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". והנה הקב"ה החל להכות את מצרים עשר מכות, כל מכה קשה מקודמתה. ופרעה ממשיך בעיקשותו, ומכביד את ליבו בכל פעם מחדש, ולא מוכן לשלח את ישראל. העיקשות של פרעה הדאיגה את בני-ישראל, הם חששו שמא הוא לעולם לא יסכים לשלוח את ישראל וככל שהוא יקבל יותר מכות, הוא יעניש את בני-ישראל בכפליים.
ושוב אומר הקב"ה למשה: אמור לבני-ישראל, אל דאגה, העקשנות של פרעה נובעת מפני ש"אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען שיתי אותותי אלה בקרבו. ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם". אף-על-פי שיש כאלה בבני-ישראל שאין להם כח לסבול יותר, גאולת מצרים הלא צריכה להיות עמוד האמונה לדורות עולם. על כן, למרות הקושי לישרלל, סדר הגאולה צריך להיות דווקא תוך משברים. התקדמות, צרות חדשות ושוב התקדמות. גם קוצר הרוח הוא חלק מהעניין, ומתוכו תופיע יציאת מצרים בכל תפארתה.
והיום כאז, התקדמות ובעיות חדשות, התקדמות וקשיים, ויש כאלה שקצרה רוחם והם רוצים לעצור את התהליך. אך למרות קוצר הרוח הגאולה נמשכת ותימשך והכל לטובה. גם הקשיים, גם קוצר הרוח, הכל לטובה. ואשרי אלו שזוכים לראות עין בעין בשוב ד' ציון. ויודעים ש"מאת ד' היתה זאת" ומקבלים הכל באהבה ובבטחון, יהי חלקנו עמהם.
אז קמה תנועת התנגדות למשה ואהרן, מעין "שלום עכשיו" וכדומה. הם ארגנו הפגנות נגד משה ואהרון, ואיפה הם הפגינו? על יד ארמון פרעה: "ויפגעו את משה ואת אהרון ניצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה ויאמרו אליהם ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחינו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו". הם דרשו ממשה ואהרון שיפסיקו להיות משיחיים, שיפסיקו לפעול להוצאת ישראל ממצרים, שיניחו לישראל, כי כל הפעילות הזאת למען הגאולה רק מזיקה, שיפסיקו לדחוק את הקץ.
הלחץ של המפגינים וגם הקושי שהיה לישראל, החליש את רוחו של משה, ומשה לא יכול היה לראות בצערם של ישראל והוא פונה אל הקב"ה ואומר: "למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך לעם הזה והצל לא הצלת את עמך".
הקב"ה משיב לו: אמור לבני ישראל "שמעתי את נאקת בני ישראל" ואני בא לגאלם ולקחתי אותם לי לעם ולהביאם לארץ-ישראל. אבל ישראל "לא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". והנה הקב"ה החל להכות את מצרים עשר מכות, כל מכה קשה מקודמתה. ופרעה ממשיך בעיקשותו, ומכביד את ליבו בכל פעם מחדש, ולא מוכן לשלח את ישראל. העיקשות של פרעה הדאיגה את בני-ישראל, הם חששו שמא הוא לעולם לא יסכים לשלוח את ישראל וככל שהוא יקבל יותר מכות, הוא יעניש את בני-ישראל בכפליים.
ושוב אומר הקב"ה למשה: אמור לבני-ישראל, אל דאגה, העקשנות של פרעה נובעת מפני ש"אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען שיתי אותותי אלה בקרבו. ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם". אף-על-פי שיש כאלה בבני-ישראל שאין להם כח לסבול יותר, גאולת מצרים הלא צריכה להיות עמוד האמונה לדורות עולם. על כן, למרות הקושי לישרלל, סדר הגאולה צריך להיות דווקא תוך משברים. התקדמות, צרות חדשות ושוב התקדמות. גם קוצר הרוח הוא חלק מהעניין, ומתוכו תופיע יציאת מצרים בכל תפארתה.
והיום כאז, התקדמות ובעיות חדשות, התקדמות וקשיים, ויש כאלה שקצרה רוחם והם רוצים לעצור את התהליך. אך למרות קוצר הרוח הגאולה נמשכת ותימשך והכל לטובה. גם הקשיים, גם קוצר הרוח, הכל לטובה. ואשרי אלו שזוכים לראות עין בעין בשוב ד' ציון. ויודעים ש"מאת ד' היתה זאת" ומקבלים הכל באהבה ובבטחון, יהי חלקנו עמהם.
וארא - שיעור באמונה
פרשת וארא
הרב אליהו ברין | כ"ה טבת תשפ"ב
השיעורים שבפרשת וארא
שיחת מוצ"ש פרשת וארא תשפ"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' שבט תשפ"א
שיעורי אמונה בארץ מצרים
שיחה לפרשת וארא תש"ע
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א' שבט תש"ע
שמות הקודש
שיחת מוצאי שבת וארא תשע"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ו טבת התשע"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
"גדול המעשה יותר מהעושה"
ב' טבת תשפ"ג
בזכות מה נקרע הים?
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ב
י"ג שבט תשפ"ב
שורשי המצוות
ב' חשוון תשפ"ג
הגדה של פסח - קדשנו במצותיו
עולת ראי"ה פסח - שיעור 3
כ"א אדר תשפ"ג
מה המשמעות הנחת תפילין?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
למה יש כל כך הרבה מצוות?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שבועות מעין עולם הבא!
מה מברכים על פיצה?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
"עין במר בוכה ולב שמח"
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
תפילת תשלומין
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
תלמוד תורה ודרך ארץ
הרב מרדכי גרינברג | י"ב סיון תשפ"ג
מצוות בטלות לעתיד לבוא
שיעור 23 -פרקים מ"ט , נ"א - נ"ב
הרב אליהו ברין | ט"ו סיון תשפ"ג
אחוזי החילון האמיתיים בחינוך הדתי והדרך לתיקון
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ג
