בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מצוה גדולה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

"לא תעשו עול במשפט ..."

מצות לא תעשה שלא לעשות עוול במדות ומשקולות, שנאמר: "לא תעשו עול במשפט במדה במשקל במשורה" (ויקרא י"ט)

undefined

הרב שמואל הולשטיין

שבט תשס"ח
2 דק' קריאה
מצות לא תעשה שלא לעשות עוול במדות ומשקולות, שנאמר: "לא תעשו עול במשפט במדה במשקל במשורה" (ויקרא י"ט)


סיפורה של מצוה
לאחר מספר שנים בהם ישב ולמד בהתמדה ר' אריה, ראה כי עם גדילת המשפחה גדלו הוצאות המחיה וכי חייב הוא למצוא מקור פרנסה. ר' אריה פנה אל רבו הגאון רבי אליהו רגולר זצ"ל בבקשת עצה. הוא סיפר לרבו כי בדעתו לפתוח חנות מכספי הנדוניה אותם קיבל מחותנו העשיר. הרב שאלו האם יש לו הכשרה מספיקה על מנת להיות סוחר בחנות. ר' אליהו התבונן ברבו במבט מופתע, ושאל איזו הכשרה אמור היה לרכוש. הרב ענה לו כי עליו לדעת היטב את כל חלק חושן משפט שבשולחן ערוך, העוסק במסחר, על מנת שיוכל לסחור על פי דין ובדרכה של תורה.
*
כשבא השוחט הצדיק של העיירה אל הגאון רבי ישראל סלנט זצ"ל בידים ריקות ללא סכין השחיטה, ניכר היה כי רוחו נסערה. בקול רועד אמר לרבי ישראל כי החליט כי מהיום ואילך לא ישחוט יותר, היות ודיני השחיטה מורכבים כל כך והוא חושש לעבור איסור כלשהו. הרב שאל את השוחט במה בכוונתו לעסוק על מנת לפרנס את משפחתו, השוחט ענה לו כי בכוונתו לעסוק במסחר. חייך רבי ישראל ואמר כי אם השיקול הינו החשש מלעבור על איסורי תורה אזי במסחר החשש הינו גדול יותר, שכן חלק שלם מארבעת חלקי השולחן ערוך עוסק בדיני מסחר, הלכות מרובות ביותר נכתבו על הנושא לאין ערוך יותר מאשר ההלכות החמורות הקשורות בשחיטה. "לכן המלצתי אליך", אמר הרב לשוחט, "כי תחזור אל מלאכת השחיטה ואל תכניס ראשך לחששות המרובות הצריכות ללוות כל סוחר במלאכתו". לסיום סיפר רבי ישראל כי אחר חתונתו לווה כסף מאחד מעשירי העיירה בה התגורר ופנה לעסוק במסחר, על מנת שלא להזדקק למתנת בשר ודם. אולם זמן קצר לאחר מכן החזיר את הכסף למלווה, ואמר כי הקירבה לאיסורים מרובים כל כך, כגון: גזל, ריבית, עושק, כחש, שקר, דיוק המידות והמשקולות ועוד, לא נתן לו מנוח עד שהעדיף לחיות חיי דחק ולא לעסוק במסחר.

מצוה להורות
חובת דיוק המשקולות חמור כל כך עד שאמרו חז"ל: "קשה עונשן של מידות מעונשן של עריות" (בבא בתרא פ"ח) ומבאר הרמב"ם שבחטא שבמידות האדם חוטא גם כלפי שמים וגם כלפי חברו, וכי החוטא במידות הרי הוא ככופר ביציאת מצרים (עי' הלכות גניבה ז' י"ב). הנצי"ב מוולאזין מבאר כי התורה נקראת ספר הישר היות וניתנה לאנשים ישרים - אברהם יצחק ויעקב, כך שהיושר הינו תנאי בסיסי לקיום התורה.
גזל במסחר חמור שבעתיים היות ואין אפשרות להחזיר לנגזל שהרי על פי רוב מדובר באנשים רבים שאין אפשרות לאתרם (שולחן ערוך חו"מ רל"א).
בלאו זה כלולות כל האפשרויות השונות לסחור שלא ביושר. כפי שדורשים חז"ל על המילה 'במידה' שמדובר במידת קרקע וכו'. על המילה 'במשורה' דורשים חז"ל שאסור לרמות אפילו במשורה שזה שיעור קטן ביותר שהוא אחד משלושים ושישה של לוג.
חובה על כל בית דין, (ובימינו על מזכירות הישוב וכד'), למנות אנשים שיהיו אחראים למעקב אחר המידות והמשקולות ושאר ענייני המסחר במקום שיהיו ביושר גמור ועל פי החוקים והנהלים המקובלים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il