- פרשת שבוע ותנ"ך
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
מלחמה לה' בעמלק מדור דור
במלחמת עמלק נשא משה רבנו את ידיו כלפי מעלה ללמד את העם כולו, שיש לשעבד את הלב כלפי מעלה. גם כיום, עלינו ללכת בדרך האמונה, דרכו של משה.
בפרשתנו אנו מוצאים שני איומים קיומיים, שבהם נתון עם ישראל. בתחילת הפרשה אנו מאוימים על ידי פרעה מלך מצרים, ובסופה מאיים על קיומנו - עמלק, גוי עז פנים וחצוף שנלחם בישראל ללא כל התגרות מצדם.
ישנו הבדל עקרוני בין שני איומי המלחמה - המצרים נלחמים בנו כשיש להם טענה נגדנו, אמנם טענה לא מוצדקת, שהרי פרעה בעצמו הכריז באמצע הלילה "קומו צאו מתוך עמי", ובכל זאת יש למצרים טענה מסוימת - 'לקינו, נטלו ממוננו ושלחנום לחופשי'.
אולם מלחמת עמלק באה ללא כל טענה, וכפי שהמלבי"ם מסביר - שישנם כמה סיבות שעם יוצא למלחמה על עם אחר, אך עמלק נלחמו בנו ללא סיבה, שהרי ישראל לא באו לרשת מעמלק את ארצם ולא היה ביניהם לפני כן שום שיג ושיח. העמלקים נלחמים בנו, מפני שהם מתנגדים לעצם הופעת עם ישראל בעולם ולכל מה שישראל מייצגים - אמונה באלוקים וכל המתחייב מכך בהתנהגות האדם בימי חייו.
עמלק רצו חיים ללא כל מחויבות, חיי הפקרות בהם איש הישר בעיניו יעשה, ולא הסכימו שיהיה עם שמאמין בהשגחת השם ומכוון את אורחותיו לאור אמונה זו.
לאור זאת נבין את הטעם לציווי האלוקי למחות דווקא את עמלק מתחת השמים, ולא את כל העמים האחרים שנלחמו נגד עמנו. עמלק שנא את עצם הופעת עם ישראל עלי אדמות, מתוך מחלוקת עקרונית-אידיאולוגית, ולכן החיוב למחותו כולל בתוכו את החיוב למחות את עצם הכפירה של עמלק ואת כל האידיאולוגיה של חיי הפקרות שעומדת בניגוד גמור לתפיסת תורת ישראל.
בזמננו, מה שמתרחש לעינינו, זו גם מעין מלחמת עמלק דאז על השם ועל משיחו. אויבי ישראל מסביב חפצים להשמיד ולכלות את עם ישראל ואת מדינתו. שום דבר לא יספק את יצרי ההרס שלהם. אי אפשר בכלל לדבר על שלום עימם, משום שהם רוצים להשמידנו ולכלותנו ולכן כל הנסיונות להגיע איתם לשלום נועדו מראש לכישלון. רק אם בני עמנו יפנימו שכושר עמידתנו תלוי במידת דבקותינו בתורה ובמצוותיה, כך שיהיה ניכר שאנו יהודים באורחות חיינו הפרטיים והציבוריים, יעריכו אותנו הגויים ונוכל לחיות בשלום ובביטחון באזור הזה.
אך אם חלילה נמשיך לנסות לטשטש את זהות המדינה כמדינה יהודית, וננסה לחקות את תרבות המערב, עלול המצב להתדרדר, חלילה.
במלחמת עמלק נשא משה רבנו את ידיו כלפי מעלה ללמד את העם כולו, שיש לשעבד את הלב כלפי מעלה. גם כיום, עלינו ללכת בדרך האמונה, דרכו של משה, ובזכות זאת נזכה להיוושע מכל אויבינו מסביב.
ישנו הבדל עקרוני בין שני איומי המלחמה - המצרים נלחמים בנו כשיש להם טענה נגדנו, אמנם טענה לא מוצדקת, שהרי פרעה בעצמו הכריז באמצע הלילה "קומו צאו מתוך עמי", ובכל זאת יש למצרים טענה מסוימת - 'לקינו, נטלו ממוננו ושלחנום לחופשי'.
אולם מלחמת עמלק באה ללא כל טענה, וכפי שהמלבי"ם מסביר - שישנם כמה סיבות שעם יוצא למלחמה על עם אחר, אך עמלק נלחמו בנו ללא סיבה, שהרי ישראל לא באו לרשת מעמלק את ארצם ולא היה ביניהם לפני כן שום שיג ושיח. העמלקים נלחמים בנו, מפני שהם מתנגדים לעצם הופעת עם ישראל בעולם ולכל מה שישראל מייצגים - אמונה באלוקים וכל המתחייב מכך בהתנהגות האדם בימי חייו.
עמלק רצו חיים ללא כל מחויבות, חיי הפקרות בהם איש הישר בעיניו יעשה, ולא הסכימו שיהיה עם שמאמין בהשגחת השם ומכוון את אורחותיו לאור אמונה זו.
לאור זאת נבין את הטעם לציווי האלוקי למחות דווקא את עמלק מתחת השמים, ולא את כל העמים האחרים שנלחמו נגד עמנו. עמלק שנא את עצם הופעת עם ישראל עלי אדמות, מתוך מחלוקת עקרונית-אידיאולוגית, ולכן החיוב למחותו כולל בתוכו את החיוב למחות את עצם הכפירה של עמלק ואת כל האידיאולוגיה של חיי הפקרות שעומדת בניגוד גמור לתפיסת תורת ישראל.
בזמננו, מה שמתרחש לעינינו, זו גם מעין מלחמת עמלק דאז על השם ועל משיחו. אויבי ישראל מסביב חפצים להשמיד ולכלות את עם ישראל ואת מדינתו. שום דבר לא יספק את יצרי ההרס שלהם. אי אפשר בכלל לדבר על שלום עימם, משום שהם רוצים להשמידנו ולכלותנו ולכן כל הנסיונות להגיע איתם לשלום נועדו מראש לכישלון. רק אם בני עמנו יפנימו שכושר עמידתנו תלוי במידת דבקותינו בתורה ובמצוותיה, כך שיהיה ניכר שאנו יהודים באורחות חיינו הפרטיים והציבוריים, יעריכו אותנו הגויים ונוכל לחיות בשלום ובביטחון באזור הזה.
אך אם חלילה נמשיך לנסות לטשטש את זהות המדינה כמדינה יהודית, וננסה לחקות את תרבות המערב, עלול המצב להתדרדר, חלילה.
במלחמת עמלק נשא משה רבנו את ידיו כלפי מעלה ללמד את העם כולו, שיש לשעבד את הלב כלפי מעלה. גם כיום, עלינו ללכת בדרך האמונה, דרכו של משה, ובזכות זאת נזכה להיוושע מכל אויבינו מסביב.
השירה והמוסיקה ביהדות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אור לט"ז שבט תש"ס
שירת הארץ והמקדש
הרב יחיאל חזן | י"ג שבט תשפ"ג

התכללות משה ויוסף
ישיבת הסדר רמת השרון
הרב חיים כהן | שבט תשע"ב
פרשת בשלח תשע"ד
הרב דב בערל וויין | תשע"ד

הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע. נשיא ישיבת "בית אורות"

קיום האומה בזכות יושבי הארץ
שבט תשס"ח
קירוב לבבות בשבת ובכלל
מתוך יום עיון בישיבת בית אורות
ו' אב תשע"ו
לקחת את ההנהגה לידים
ב' מנחם אב התשס"ה

פסיקת הלכה אינה משחק
תשס"ו
הלכות שטיפת כלים בשבת
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
קריעת ים סוף ומשל הסוס
מה מברכים על מנה אחרונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
האם מותר לפנות למקובלים?
ארבע כוסות ושלוש מצות
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?

בהעלותך את הנרות
מתוך 'קול צופייך' גיליון 403
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

בהעלותך את הנרות
מתוך 'קול צופייך' גיליון 403
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז
המנורה והשמחה
הרב מאיר גולדויכט | סיון תשפ"ג
אישה ששכחה להדליק נרות שבת
הרב יצחק בן יוסף | סיון תשפ"ג
