בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • יתרו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יהודה בן הדסה

הכרת הטוב

קשר עמוק נוצר בין יתרו לבין חתנו משה רבנו ואחר כך בין צאצאיו לבין עם ישראל. קשר זה מבוסס על הכרת הטוב ההדדית בין שני הצדדים. זו הליכה בדרכי הקב"ה שמודד מידה במידה.

undefined

הרב יוסף כרמל

יז שבט תשס"ח
3 דק' קריאה
קשר עמוק נוצר בין יתרו לבין חתנו משה רבנו ואחר כך בין צאצאיו לבין עם ישראל. קשר זה מבוסס על הכרת הטוב ההדדית בין שני הצדדים. זו הליכה בדרכי הקב"ה שמודד מידה במידה. יתרו, שלא רצה להשתתף בישיבת העבודה שזימן פרעה לדיון בסוגית הטיפול בבני ישראל במצרים, זכה לתגמול מידי הקב"ה. כך מפורש במסכת סוטה:
"א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי, שלשה היו באותה עצה: בלעם, ואיוב, ויתרו, בלעם שיעץ - נהרג, איוב ששתק - נידון ביסורין, יתרו שברח - זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית, שנאמר: (דברי הימים א ב') ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב, וכתיב: (שופטים א') ובני קיני חתן משה)
(סוטה דף יא ע"א)

לאחר מכן, משה מציל את בנות יתרו מהתעמרותם של הרועים. יתרו מכיר טובה, נותן חסות לפליט שברח מארץ מצרים ונתן לו את צפורה בתו לאשה. (נישואין אלה לוו במשא ומתן דיפלומטי הרמוז בביטוי "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה (שמות ב' כא ואכמ"ל). גם הקב"ה מכיר בטוב ליבו וז"ל המדרש:
"מכאן את למד, שכל מי שקבל על עצמו לעשות מצוה אין אותה מצוה פוסקת מביתו. יתרו קבל בתוך ביתו גואל (משה) שברח מפני השונא (פרעה), עמד מביתו (יעל) שקבל לשונא (סיסרא) שברח מפני הגואל (ברק) והרגו. ואיזה זה - זה סיסרא, שנאמר: וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני (שופטים ד')"
(שמות רבה פרשה ד ד"ה ד, ב דבר)


לאחר יציאת מצרים חוזר יתרו ומחדש את הקשרים. במסגרת הפגישה מלמד יתרו את עם ישראל עוד פרק בהכרת הטוב ומברך:
"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְקֹוָק אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם"
(שמות י"ח י).

חז"ל מבקרים את משה רבנו ואת עם ישראל שהיו צריכים לקבל שיעור שכזה מידי יתרו ולא נתעוררו לכך מעצמם.
וז"ל הגמרא:
"תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ד' "
(סנהדרין דף צד ע"א).

הכרת טוב הדדית זו באה לידי ביטוי גם לאחר ההתנחלות בארץ. וז"ל המשנה:
"אמר יהושע באותו שעה, יודע אני שבית הבחירה עתידה לקבע בין תחומו של יהודה לבנימין אלך ואתקן דושנה של יריחו. ומי אכלה כל אותן השנים בני קני חותן משה שנאמר ובני קני חתן משה עלו מעיר התמרים (שופטים א' ט"ז). אמרו כשיגלה הקב"ה את שכינתו עתיד לשלם שכר טוב ליתרו ולבניו"
(מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לה ד"ה כתוב אחד).

גם אלף שנה מאוחר יותר, ערב חורבן בית ראשון משבח הקב"ה באמצעות ירמיהו הנביא את בני בניו של יתרו. וז"ל המדרש:
"מה אני מקיים לא יכרת איש ליונדב (בן רכב מצאצאי יתרו) אלא שלא יפסקו ממנו יושבי סנהדרין לעולם. מה אם מי שהיה מגויי הארצות וממשפחות האדמה על שעשה מאהבה נתן לו המקום מאהבה על אחת כמה וכמה אלו היה מישראל" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יח פסוק (כז) וישלח)


בימי ביקורו של נשיא ארה"ב ג'ורג בוש בישראל, הופיעו ברחובותינו כתובות שטנה כנגדו. הגדילו לעשות מי שתלו את תמונתו יחד עם תמונותיהם של צוררי ישראל - רוצחים שפלים- נאסראלה והנייה, בתביעה "שחררו את שבוייכם". כשהכוונה היא שכשם שהם צריכים לשחרר את חיילי צה"ל החטופים, כך גם עליו לשחרר את יונתן פולארד. השוואה זו מקוממת ביותר ויש בה אי הבנה יסודית במידת הכרת הטוב.
ברור כי ממשלת ישראל צריכה לעשות כל מאמץ כדי לשחרר את יונתן פולארד. מאידך, ברור שאין להשוות את חטיפת שלשת החיילים משטח מדינת ישראל הריבונית לפי כל חוק ודין להענשתו של פולארד בידי בית משפט חוקי, שדן אזרח אמריקאי. ברור שאין להשוות את נשיא ארה"ב שנלחם בטרור העולמי באומץ לב תוך הקרבת חיי חיילים אמריקאים גם תוך תשלום אישי כבד לשפלים המנסים לרצוח יהודים זקנים, טף ונשים בכל יום. ארה"ב היא בת בריתה הכמעט יחידה של ישראל בעולם. מי ששלח את פולארד, אזרח אמריקאי, לרגל כנגד המדינה שמתייחסת אל אזרחיה היהודים בהגינות שאין לה אח ורע בתולדות העם היהודי ואחר כך הפקירו, הוא הפושע! אליו צריכה האצבע המאשימה להיות מופנית!

הבה ונפנים את מידת הכרת הטוב, היא העומדת ביסוד אמונתנו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il