בימים אלו של ערב שמיטה, כאשר שוקעת שמשה של השנה השישית וכבר מתחיל לזרוח אור קדושת שנת השבע, נשלמות ההכנות לקראת בוא שנת שבת המלכה. אולם אנו עדיין עומדים בשאלה איך וכיצד תשפיע עלינו שנת השמיטה? האם השמיטה הקרובה תעבור עלינו כפי שעברה עלינו השנה, האם בסוף שנת השמיטה נרגיש כבתחילת שנת השמיטה, במה נתעלה ובמה נתרומם בשנה השביעית?

לא רק לחקלאים
במכון התורה והארץ חשבו ועמלו על שאלה זו והגיעו למסקנה שישנן שתי דרכים בהן אנשים שאינם חקלאים ואינם עובדי אדמה, יכולים להתרומם בשנת השמיטה.

הדרך האחת היא קדושת הפירות. כאשר נשתדל בשנה הקרובה לאכול ירקות או פירות הקדושים בקדושת השביעית, ננהג בהם בקדושה. הרי שכל מהלך החיים של השנה הקרובה ייסוב סביב ציר הקדושה. בכל ארוחה ובכל אכילה נוכל לזכור שהשנה היא שנת השבע, הפירות קדושים והכל נובע מקדושת ארץ ישראל, שהשנה היא שבתה.

בכל בית יהודי שבו יאכלו ירקות ופירות הקדושים בקדושת שביעית, הרי שילדינו יידעו גם כן שהזהירות בקדושת הירקות והפירות נובעת מקדושת הארץ. אין כחינוך לקדושת ארץ ישראל יותר מאשר ההתרגלות המעשית היום יומית בקדושת פירותיה של ארץ ישראל.

דיני קדושת פירות שביעית ניתנו על ידי הקב"ה לבני אדם, הם ניתנים לביצוע ואפשריים. אין הקב"ה מצווה את האדם בדבר שאיננו יכול לעמוד בו, ובוודאי קדושת שביעית ניתנה לאכול ולשתות כדרך האוכלים והשותים, וכל ההשתמשות היא כדרך המשתמשים הרגילים. על כן אין חיובי קדושת שביעית עלינו לעול אלא אדרבא לשמחה ולתוספת קדושה.

הדרך השניה שציבור הצרכנים יכול להיות שותף במהלך קדושת שנת השבע, היא על ידי כך שכל אחד יצרוך פירות וירקות שגודלו אצל חקלאים יהודים. בכך ניצור שותפות אמת בין החקלאים עובדי האדמה ובין יושבי הערים הטרודים בעיסוקיהם היום יומיים. הנה באה לפנינו שנת השמיטה שבה אנו יכולים לגלות את היחס האמיתי שלנו לעובדי האדמה שרוצים לשמור קדושת שביעית: אנו רוצים לתמוך בהם, לסייע בידם לשמר את אדמותיה של ארץ ישראל. מן הראוי היה שכל שש השנים נדע להעריך את החקלאי, שבדרך כלל יושב באזורי הגבול והספר, רחוק ממרכז הארץ, ומביא לנו את טוב ארץ ישראל. השנה מתוסף לכך הרצון של החקלאי היהודי לשמור קדושת שביעית, הרי שמאמציו מכופלים ואנו מצווים לחזקו ולעודדו. בכל קניה מתוצרת יהודי אנו מקיימים בהידור את מצוות "וחי אחיך עמך".

להעלות בקדושה
לצורך ביצוע שתי דרכים אלו הוקם בשנת תשס"ח 'אוצר הארץ', שמטרתו לחזק חקלאים יהודים, וכמו כן להחדיר את קדושת פירות שביעית לכל בית יהודי. לא תמיד כל המטרות יכולות להתבצע בשלמות, פעמים אפשר לעשות רק מטרה אחת ופעמים שתיים.

'אוצר הארץ' הוקם על ידי גדולי פוסקי דורנו, ובראשם הרבנים הגאונים שפירא ואליהו שליט"א. בבית הדין יושבים הרבנים הגאונים: גולדברג, אריאל, ליאור, ועמיחי שליט"א. בית הדין דן במלאכות המותרות והאסורות בשמיטה, ונותן את הנחיותיו לאנשי המעשה היורדים לשדות ולכרמים על מנת להביא לצרכנים ובשליחותם את הפירות והירקות המהודרים ביותר לקראת שנת השבע.

רבים שואלים על מה ראה 'אוצר הארץ' דווקא כעת להוליך מהלך מהפכני זה? התשובה לכך היא שלאחר ההתנתקות האומללה, שאימללה רבים מאנשי גוש קטיף ת"ו, ותושבי ארץ ישראל, הגיעו במכון התורה והארץ למסקנה שעל מנת שלא יתבצע עוד גירוש, עלינו להחדיר את קדושת ארץ ישראל לבתים וללבבות, לא רק מלכות ישראל אלא קדושת ארץ ישראל. אחת הדרכים לגילוי נקודה זו עוברת בשנת השמיטה ובקדושת הפירות וקדושת ארץ ישראל. אנו שואפים ליותר בקדושת המקדש, קדושת ארץ ישראל ולקדושת פירותיה של ארץ ישראל.