בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • שקלים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

רחל רשלין בת אלגרה

שקלים של התחדשות

ננסה לבאר הפעם מה פשרה של מגבית מיוחדת זו? והרי בכל שנה משמיעים על השקלים!

undefined

הרב יוסף כרמל

כז אדר א תשס"ח
3 דק' קריאה
מנהג כל קהילות ישראל לקרא בשבת שקלים, את ההפטרה העוסקת במגבית שערכו יהוידע הכהן הגדול ותלמידו הצעיר - יהואש מלך יהודה. מגבית זו שימשה לחיזוק בדק הבית של המקדש.
ננסה לבאר הפעם מה פשרה של מגבית מיוחדת זו? והרי בכל שנה משמיעים על השקלים!
הנוהגים על פי פסקי מרן ה"בית יוסף" מתחילים את ההפטרה מן הפסוק:
"וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין יְקֹוָק וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַיקֹוָק וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם" (מלכים ב י"א יז).

ננסה לבאר גם, מדוע נצרכה כריתת ברית זו, דווקא עם המלכתו של יהואש בן השבע, כנזכר בפסוק הפותח את ההפטרה למנהג הפוסקים כרמ"א?
כמה פסוקים קודם לכן מצינו:
"וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ: וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין הָעָם וַתָּבֹא אֶל הָעָם בֵּית יְקֹוָק: וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר" (שם יב-יד).

יהואש היה בנו של אחזיה. אחזיה היה בנם של יהורם מלך יהודה ועתליה בת עמרי מלך ישראל. כל הנזכרים נקשרים למעשי רצח פוליטים של חפים מפשע. יהורם רצח את כל אחיו, בניו של יהושפט מלך יהודה הצדיק (דברי הימים ב' כ"א ד). לאחר שיהוא מלך ישראל הרג את אחזיהו, ניסתה עתליה לחסל כל זכר לבית דוד:
"וַעֲתַלְיָהוּ אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה" (שם כ"ב י).


יהואש הצעיר ניצל בזכות תושיתה של יהושבעת אשת יהוידע הכהן הגדול וכך הובטח המשך קיומו של בית דוד.
המצב הרוחני במקביל גם היה בשפל המדרגה. יהורם
"עָזַב אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו: גַּם הוּא עָשָׂה בָמוֹת בְּהָרֵי יְהוּדָה וַיֶּזֶן אֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וַיַּדַּח אֶת יְהוּדָה" (שם כ"א י-יא).
בנו אחזיה "גַּם הוּא הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ: וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּבֵית אַחְאָב"
(שם כ"ב ג-ד).

חז"ל מוסיפים על הכתוב ומלמדים אותנו:
"אמר רבי לוי: שהיה קודר אזכרות, וכותב עבודה זרה תחתיהן" (סנהדרין קב ע"ב).
כלומר שהיה מחליף בכל ספרי התורה שהיו ברשותו, את השמות הקדושים בשמות של עבודה זרה, ר"ל. אנו יכולים רק לדמיין לעצמנו מה רבה הייתה ההזנחה בבית ד' אחרי שני דורות ומעלה, של מנהיגים שכאלה.

פרשת שקלים היא ההכרזה על שנה חדשה של התחדשות רוחנית, חקלאית ופיזית עם בא האביב. ההפטרה שלנו מספרת על אביב חדש ועל התחדשות של שני המוסדות הרוחניים החשובים ביותר של עמנו, בית המקדש ומלכות בית דוד. עם הכרזת המרד מעמיד יהוידע את הנסיך הצעיר על עמוד ההכתרה ומכריז שתי הכרזות. אני מחדש את מלכות בית דוד ואני מחדש את הברית בין הקב"ה, המלך והעם. ברית של נאמנות בין שלשלת המרכיבים "בֵּין יְקֹוָק וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם". הקב"ה יצמיח קרן לדוד, העם יהיה נאמן למלך, המלך והעם יעבדו את ד'.

עכשיו הזמן להשמיע על השקלים, במגבית מיוחדת כדי לשפץ את המקדש שהוזנח מאז מות יהושפט. (נזכיר בסוגריים, כי מעז יצא מתוק, עזיבת ד' והפניה אל האלילים היא שאפשרה להחביא את יהואש התינוק שנלקח מערמת המומתים, בעליה מעל קדש הקדשים, בתוך המקדש העזוב (רש"י).

הבה ננצל את בא האביב, נשמיע על השקלים, נכריז על התחדשות הן של המערכות הרוחניות שלנו והן של המערכות השלטוניות.

נתפלל כי נזכה בקרוב להחזרת השלטון וההנהגה לתלמידיו של דוד המלך
ולבנין המקדש הן הלאומי והן האישי בבחינת:"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה ב-ח).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il