"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה... ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצוות המלך וכו' כי הגיד להם אשר הוא יהודי". ותמוה, וכי לא הכירו את מרדכי, והרי מרדכי היה אדם חשוב, ומקום מושבו בשער המלך, וכולם ידעו שהוא יהודי.
אומר ר' לוי יצחק מברדיצ'ב כי מרדכי היה מחשובי בית המלך, ואף היה שר. השרים לא נצטוו להשתחוות להמן, אלא רק עבדי המלך נצטוו להשתחוות לו. אך מרדכי אמר שהוא לא משתחווה להמן לא בגלל היותו שר שפטור מלהשתחוות, אלא מפני שהוא יהודי. גם אם לא היה שר, לא היה משתחווה. וזה מה שאמרו עבדי המלך להמן, שמרדכי אומר שהוא לא משתחווה מפני שהוא יהודי.
ולמה לא נאמר ומרדכי אינו כורע ואינו משתחווה בלשון הווה, לומר שגם בעתיד אם יצטווה לכרוע הוא לעולם לא יכרע ולא ישתחווה!
וזה מה שנאמר במדרש, שאסתר שלחה למרדכי שלא יתקוטט עם המן, ולא יתגרה בו. ולא מובן, וכי רצתה אסתר שמרדכי ישתחווה ח"ו. אלא אסתר רצתה שמרדכי לא יגיד שאינו משתחווה מפני שהוא יהודי, אלא יאמר שהוא אינו צריך להשתחוות כי הוא שר. ואילו מרדכי ראה צורך לקדש שם שמיים, שלא יעלה על דעת איש שאילו נצטווה היה משתחווה ח"ו, כי יהודי לא משתחווה.
מובא בשם האר"י ז"ל שמרדכי תיקן את מה שיעקב השתחווה לעשו. וחז"ל מבקרים את יעקב אבינו על כך. מרדכי הוא המשך של יעקב אבינו והמן הוא המשך של עשו הרשע, ובזה שמרדכי לא יכרע ולא ישתחווה להמן נעשה התיקון. מכאן יש ללמוד דרך הנהגה , כאשר ניתנת פקודה בניגוד לתורה ואפשר להתחמק מלקיים את הפקודה בתירוצים שונים, לא טוב להשתמש בתירוצים אלא להכריז: אני אינני עובר על דברי תורה, ומסיבה זו לא אקיים את הפקודה. זו ההנהגה הנכונה גם אם יש סיכון בהנהגה כזו. כך נהג מרדכי והוא בוודאי סיכן את עצמו וגם את הציבור כולו. אך בזה הוא תיקן וחיזק את האמונה וקדש את ד'. והתוצאה ברורה, לא רק שמעשה זה לא הזיק לישראל, אלא אדרבה ונהפוך הוא, הצרה נהפכה לישועה גדולה, "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", "וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" - כן תהיה לנו בקרוב בקרוב.