בית המדרש

  • פרו ורבו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מיכאל בן מזל טוב

דחיית פרו ורבו

האם מותר לדחות קיום מצוות פרו ורבו, דחייה אינה פתרון, בעיית המכללות הדתיות, עדיף ללדת בגיל צעיר, ברית הנישואין, משל מחייל ומסטודנט, לכל הדברים הגדולים נלווים קשיים.

undefined

הרב אליעזר מלמד

סיון תשס"ח
5 דק' קריאה

האם מותר לדחות קיום מצוות פרו ורבו
שאלה : אני בחורה בת עשרים שבעז"ה עומדת להינשא בקרוב. השאלה האם מותר לפי ההלכה למנוע הריון בשנתיים הקרובות, כדי שאוכל לסיים בהן את רוב לימודי באוניברסיטה בלא עול של הריון וגידול ילדים. יש לציין שאם ירצה ה' בעלי ואני מעוניינים להקים משפחה די גדולה, בת חמישה או שישה ילדים. השאלה האם אפשר לדחות את תחילת הלידות בשנתיים?
תשובה: אין לעכב את קיום מצוות 'פרו-ורבו', אלא להיפך צריך תמיד להזדרז לקיים את המצוות, וכמו שדרש רבי יאשיה על הפסוק "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת" (שמות יב, יז), "כדרך שאין מחמיצין את המצה כך לא יחמיצו את המצוות, אלא אם באה מצווה לידך עשה אותה מיד". ורבי שמעון בן לקיש מוסיף: "אין מעבירין על המצוות", שאפילו כדי לקיים מצווה אחרת אין לבטל את המצווה שכבר הזדמנה לפני האדם (ילקוט שמעוני בא רמז רא).
ואם מצווה להזדרז לקיים את המצוות קל וחומר שאין ראוי לעשות מעשה כדי לדחות את קיום המצווה. ובמיוחד כאשר מדובר על מצווה חשובה כל כך, שעליה העולם עומד, ובה האדם נעשה שותף לקב"ה. ולא התירו חכמים למכור ספר תורה אלא כדי לקיים שתי מצוות - תלמוד תורה ופריה ורביה (מגילה כז, א, בית שמואל אה"ע א, טו-טז). אמנם כאשר ישנה בעיה מיוחדת, גופנית או נפשית, אפשר מלכתחילה לדחות את המצווה, ונכון לשאול בזה שאלת חכם, כדי לשקול כראוי האם אכן מדובר בבעיה שמצדיקה את דחיית המצווה.

דחייה אינה פתרון
יש להוסיף כי אינני מבין לגמרי את שאלתך, מדוע לדעתך אחר סיום הלימודים יהיה לך יותר קל. הרי הלימודים בדרך כלל אינם יותר קשים מהעבודה. את רוב התחומים הנלמדים באוניברסיטה אפשר ללמוד בחצי יום או מעט יותר, והם נמשכים רק שבעה וחצי חודשים בשנה. לעומת זאת, רוב העבודות נמשכות יותר מחצי יום, ועל פני אחד עשר חודשים בשנה. ואם את חושבת שיקשה עלייך ללדת כאשר את לומדת כיצד תוכלי ללדת כאשר תעבדי?
אלא שהעניין תלוי ברצון ובסדרי העדיפויות. ככל שמבינים יותר את הערך של המשפחה והילדים, כך יש יותר רצון וחשק וכוח ללדת ילדים, לגדלם ולחנכם. וכשם שיהיה לך כוח בגיל שלושים ללדת ולטפל בילדים וגם לעבוד, כך גם היום יהיה לך כוח ללמוד מקצוע וגם להתחיל בגידול ילדייך. וכשם שבגיל שלושים לא תוכלי להשקיע את כל כולך בעבודה שמחוץ לבית, כך גם היום אינך יכולה להשקיע את כל כולך בלימודים ובהתבססות בעבודה.

בעיית המכללות הדתיות
שאלה: הדברים שנכתבו נכונים לגבי הלומדות באוניברסיטה, אבל יש מכללות שהלומדות בהן צריכות להעדר מביתן מהבוקר ועד הערב, ואכן כשיצאו לעבוד בהוראה יהיה להן קל יותר?
תשובה: זו אכן בעיה כאובה, ועל כן המלצתי לכמה בנות ששאלוני בזה, לעבור ללמוד במוסד שהלימודים בו נמשכים פחות שעות בכל ביום, כדי לפנות זמן רב יותר לבניית משפחתם. אמנם נכון שמבחינת המסגרת הדתית יש יתרון למכללות הללו, אבל אין לפגוע בבניית המשפחה, הזוגיות, ההריון והטיפול בילד, כדי ללמוד בהן. אמנם כאשר יש חשש שהאשה תתקלקל מבחינה רוחנית באוניברסיטה, מוטב כמובן שתישאר במסגרת דתית.

עדיף ללדת בגיל צעיר
יש להוסיף כי מבחינות רבות, ככל שתקדימי ללדת את ילדייך כך יהיו חייך קלים יותר. גם אם את יודעת כמה ילדים היית רוצה שיהיו לך, עדיף ללדת אותם בגיל צעיר. ככל שההריונות מתקיימים בגיל צעיר יותר כך הם קלים יותר, והסיכונים המלווים אותם קטנים. בנוסף לכך, להורים צעירים יש יותר כוח להתמודד עם עול גידול הילדים וחינוכם. לאחר שילדייך יגדלו, תוכלי ביתר חופשיות להשקיע זמן רב יותר בעבודתך שמחוץ לבית, ובפיתוח כשרונותייך השונים.
בנוסף לכך, כיוון שימי חיינו בעולם הזה קצובים, המעכבת את לידת ילדיה, תזכה לראותם פחות שנים, על כל המשתמע מכך. למשל, היא תזכה להשתתף בפחות חתונות ולידות ושמחות של צאצאיה. עוד חובה להוסיף כי ההריון אינו מובטח, ומי שמונעת עצמה מהריון כאילו מונעת עצמה מן הטובה והברכה האלוקית, ומי יודע אם אחר שכבר תרצה להיכנס להריון תזכה לסיעתא דשמיא.

ברית הנישואין
שאלה: אולי עדיף לבנות תחילה את הקשר הזוגי ורק לאחר שהאהבה בין בני הזוג יציבה להיכנס לעול ההריון, הלידה וגידול הילדים?
תשובה: פעמים רבות נשאלתי אם אפשר למנוע הריון בשנים הראשונות לנישואין, ולא מעט פעמים הקלתי, על פי הנתונים שמסרו השואלים והשואלות. אולם מניסיוני הדל, ומניסיונם של רבנים נוספים, נוכחתי לדעת כי אין ברכה בחיפוש היתרים בעניין זה. לא עשיתי על כך מחקר מסודר, אולם עקבתי אחר זוגות רבים שהתלבטו בשאלות אלו לעומת זוגות שלא התלבטו, ומצאתי כי פעמים רבות אותם שהתלבטו בשאלת ההריון התקשו יחסית בבניית הקשר הזוגי שביניהם. משהו בברית הנישואין שלהם היה חסר. יחסית התעוררו ביניהם יותר ויכוחים ומריבות. נדמה כי אהבתם היתה פחות מוחלטת, קצת על תנאי. גם אחר כך הטיפול בילדים היה קשה להם יותר, הם הרגישו סחוטים ונטו להתלונן על צער גידול הילדים.
אינני רוצה להכליל, ברור שיש שלא מנעו הריון ואינם מסתדרים ביניהם, ויש שמנעו הריון והיחסים ביניהם מצוינים. אף על פי כן, יש בליבי ודאות, כי יחסית יש יותר בעיות בקרב הזוגות שמנעו הריון. יתכן שמשהו בברית הנישואין נפגם כאשר מתחילים להתלבט בשאלת ההריון. ברית היא עובדה מוחלטת שיוצרת קשר אמיץ מעל ומעבר לקשרים הרגילים, קשר שיש בו מחויבות מוחלטת מעבר לקשיים ולהתלבטויות, וכאשר מתחילים לעורר שאלות בסיסיות אודות הריון וגידול ילדים, מאבדים את הכוח וההשראה של הברית.
טוב היה אילו ההתייחסות להריון וללידה היתה כאל עובדה מוחלטת שאין מתלבטים בה. כך הוא טבעו של קשר הנישואין שמתוך האהבה והאחדות נוצרים חיים חדשים, שרק מגבירים יותר את האהבה והאחדות שבין בני הזוג.

משל מחייל ומסטודנט
משל למה הדבר דומה, לחייל שנמצא בשלב הטירונות, שמתלבט בכל בוקר האם לקום משנתו או לא, האם יש בכוחו לעמוד באימונים המפרכים ובמסעות הקשים או לא. ברור שלחייל כזה הטירונות תהיה קשה, הוא ירבה להתלונן, ויש סיכון רב שלא יצליח לסיימה בהצלחה. אבל אם יבוא מלכתחילה לטירונות מתוך אמונה והכרה כי יש ערך רב לאימונים כדי שיכשירוהו להיות חייל קרבי בצבא ההגנה לישראל, ימצא כי יש לו כוחות רבים לעמוד בכל אתגרי הטירונות. לא יקשה עליו לקום בבוקר וגם המסעות לא יהיו מפרכים כל כך.
גם תלמיד באוניברסיטה, שיתלבט בכל יום אם כדאי לו להמשיך בלימודים, האם כדאי להתכונן למבחנים, האם להיבחן במועד א' או במועד ב', האם המקצוע שבחר הוא טוב - בוודאי יתקשה מאוד לסיים את לימודיו. מוטב לאדם לסיים את התלבטויותיו לפני בחירת המקצוע, ואחר שיתחיל ללמוד, אם לא יקרה דבר יוצא דופן, יתמיד בלימודיו עד סיומם. ואם כך הדברים לגבי טירונות ולימודים מקצועיים שהם קלים יחסית, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבניית המשפחה.

לכל הדברים הגדולים נלווים קשיים
כל דבר טוב וגדול מלווה בקשיים. גם איש עסקים שסוחר במיליונים נצרך פעמים רבות להדיר שינה מעיניו ולהיות במתח רב, אולם המטרה להרוויח ממון חביבה עליו ולמענה הוא מוכן להשקיע מאמצים רבים, לכן הוא אינו חש כלל שחייו קשים. להיפך הוא גאה בהם ואוהבם.
על אחת כמה וכמה בבניית המשפחה - שקשייה מרובים אבל גם פירותיה עצומים, שממנה יסוד לדורות הבאים, והיא המימוש הגדול ביותר עלי אדמות. אשה שתכיר את מלא ערכה של בניית המשפחה, לא תרצה להתעכב אפילו ביום אחד מללדת את פרי בטנה, וכל מאמץ יהיה חביב עליה ביותר. אבל אם תתחיל להתלבט בשאלות הבסיסיות, תרגיש היטב את כל הקשיים המלווים את בנייתה, והדבר יכביד עליה כל כך, עד שיש לחוש שלא תוכל לעמוד כראוי באתגרים העומדים בפניה. הרי היא כחייל המתלבט תמיד אם יוכל לעמוד במסעות המפרכים, שהוא תמיד יהיה אחרון ומסכן. לנושא זה ישנם היבטים נוספים, כלכליים ואחרים, שיתכן וארחיב בהם בהזדמנות אחרת.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il