- מדורים
- יש שואלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
חטא המרגלים - מהדורת זמנינו
הצורך באנשים המוכנים למסור נפשם על מצוות ירושת הארץ.
אמרו חכמינו ז"ל שצריך לראות בפרשת השבוע לא רק מה שהיה אז כשישראל היו במדבר, אלא לראות מה הפרשה מרמזת לנו להיום - "מעשה אבות סימן לבנים". בפרשת השבוע שעבר קראנו על המרגלים שהוציאו דיבת הארץ רעה, ומהדורה חדשה של פרשת המרגלים חוזרת ומופיע לפנינו היום. מי היו המרגלים - הם היו נשיאי ישראל ראשי בני ישראל, רובה של המנהיגות כשלה בהוצאת דיבה על הארץ. הם אמרו לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו, הארץ אוכלת יושביה, עדיף לשמור על החיים מאשר להתעקש להכנס לארץ. וכאלה הן הטענות של רוב ההנהגה היום. הם אומרים: יש לוותר על חלקי ארץ ישראל בשביל שמירת החיים כביכול, לא נוכל לשמור את כל ארץ ישראל בידינו, לא נוכל לעמוד מול כל האויבים שסביבנו - צריך לוותר.
רק יהושע וכלב אמרו עלה נעלה וירשנו אותה. הם הלכו נגד הרוב וסיכנו את עצמם בסכנת נפשות ממש, כמו שכתוב: ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים, ואילולי התרחש הנס, שכבוד ד' נראה באהל מועד, לא היו ניצלים.
ומה עם כל הטענות ההלכתיות, שאם העם לא רוצה אין מצוות ישוב ארץ ישראל חלה, הרי זו מצוה המוטלת על כל העם ולא על יחידים, ואם הרוב אינו רוצה אין מצוה. וטענה נוספת: הלא פקוח נפש דוחה ישוב ארץ ישראל, והמרגלים טענו טענה של פיקוח נפש. כנגד כל אלה אמרו יהושע וכלב ד' אתנו, ואמירה זו מכריעה את הכול. מיהושע וכלב צריך ללמוד נכונות להקרבה עד מסירות נפש, ללמוד ללכת נגד הרוב כשהרוב טועה ושוכח את שם ד', וללמוד את הכרת ערכה של ארץ ישראל. כעת, כאשר בשם הרוב כביכול באים לפגוע בארץ ישראל, וסכנה מרחפת על מגרון ועוד ישובים, צריכים לעמוד מול הנסיונות, להיות נכונים לבוא בהמונים רבים ולהאחז באדמת הקודש. להיות מוכנים לקבל מכות להיפצע על ידי אלות השוטרים ורגלי הסוסים, ולא לזוז.
ללכת בדרכי מו"ר הרב צבי יהודה שאמר בשעתו בחוורה: "תירו בי אני מכאן לא זז". להכריז כי במגרון תהיה עמונה כפול שתים ויותר. ניתן בזה ביטוי עמוק לקשר הנצחי בין עם ישראל לארץ ישראל, נתקן בזה, במסירות הזאת, את חטא המרגלים ותולדותיו הנמשכות. ומי יודע אולי כל הניסיון הזה בא עלינו כדי לבחון את עומק הקשר שלנו לארץ ישראל, ובזה נזכה את הכלל כולו.
רק יהושע וכלב אמרו עלה נעלה וירשנו אותה. הם הלכו נגד הרוב וסיכנו את עצמם בסכנת נפשות ממש, כמו שכתוב: ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים, ואילולי התרחש הנס, שכבוד ד' נראה באהל מועד, לא היו ניצלים.
ומה עם כל הטענות ההלכתיות, שאם העם לא רוצה אין מצוות ישוב ארץ ישראל חלה, הרי זו מצוה המוטלת על כל העם ולא על יחידים, ואם הרוב אינו רוצה אין מצוה. וטענה נוספת: הלא פקוח נפש דוחה ישוב ארץ ישראל, והמרגלים טענו טענה של פיקוח נפש. כנגד כל אלה אמרו יהושע וכלב ד' אתנו, ואמירה זו מכריעה את הכול. מיהושע וכלב צריך ללמוד נכונות להקרבה עד מסירות נפש, ללמוד ללכת נגד הרוב כשהרוב טועה ושוכח את שם ד', וללמוד את הכרת ערכה של ארץ ישראל. כעת, כאשר בשם הרוב כביכול באים לפגוע בארץ ישראל, וסכנה מרחפת על מגרון ועוד ישובים, צריכים לעמוד מול הנסיונות, להיות נכונים לבוא בהמונים רבים ולהאחז באדמת הקודש. להיות מוכנים לקבל מכות להיפצע על ידי אלות השוטרים ורגלי הסוסים, ולא לזוז.
ללכת בדרכי מו"ר הרב צבי יהודה שאמר בשעתו בחוורה: "תירו בי אני מכאן לא זז". להכריז כי במגרון תהיה עמונה כפול שתים ויותר. ניתן בזה ביטוי עמוק לקשר הנצחי בין עם ישראל לארץ ישראל, נתקן בזה, במסירות הזאת, את חטא המרגלים ותולדותיו הנמשכות. ומי יודע אולי כל הניסיון הזה בא עלינו כדי לבחון את עומק הקשר שלנו לארץ ישראל, ובזה נזכה את הכלל כולו.
יש שואלים (137)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
78 - חרדית וציוני דתי כבני זוג
79 - חטא המרגלים - מהדורת זמנינו
80 - מצוות בחברה חילונית
טען עוד
תג מחיר
תשובה בעניין פעולות תג מחיר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' תשרי תשע"ב
דברי חיזוק לתושבי הדרום ולחיילי צה"ל
מבצע "עמוד ענן" בעזה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' כסליו תשע"ג
לחץ מהנקיון לפסח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כח' אדר תשס"ט
מדוע לא נעשה נס גלוי מול עמלק?
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | יא' אדר ב' תשס"ח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
השוואה בין נפש החיים לתניא
י"ד כסלו תשפ"ג
לאור תשובת הדור
לנתיבות ישראל - מאמר שביעי
ב' חשוון תשפ"ב
עקרונות הנהגת ישראל
לנתיבות ישראל - מאמר "לעמדתנו ועקרונותיה"
ח' אדר תשע"ב
אכילת קרבן פסח על השובע
שיעור כללי על מסכת פסחים - תמיד נשחט (פסחים סג.)
י"ח שבט התשע"ג
למה לשמור על הקדושה?
איך ללמוד אמונה?
מסירות או התמסרות?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
קילוף פירות וירקות בשבת
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
חג החירות
חכמת התורה וחכמות החול
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ – וַתִּרְעָד
פרשת מטות מסעי תשע"ח
הרב שמואל אליהו | כ"ו תמוז תשע"ח

סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר

3 דברים קצרים לט"ו בשבט
תשע"ו, גליון 109
רבנים שונים | טו בשבט תשע"ו

רעידת אדמה ו"צונאמי" בעקבותיה
הרב יוסף כרמל | שבט התשס"ה
הגדרים בהלכות ציבור
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז שבט תשפ"ג
הצורך בבירור המושג דרישת ד'
עקבי הצאן, עמ' קכו - פתיחה
הרב הראל כהן | ט"ז שבט תשפ"ג
אחרי השיא מגיעה הנפילה
שיעור 10 - פרק ב' (המשך)
הרב בן ציון אוריאל | י"ד שבט תשפ"ג
