- פרשת שבוע ותנ"ך
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
כוחם של ג' רגלים
הקב"ה פותח את פי האתון והיא אומרת לבלעם:
לשונה המיוחדת של האתון משכה את תשומת ליבם של חכמים ובעקבותיהם רש"י המעיר:
"רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה".
צריך להבין מה הקשר בין מצות העליה לרגל לרצונו של בלעם לעקור את עם ישראל, מדוע דוקא מצוה זו משמשת מעין "תעודת הזהות" של עם ישראל?
בעל "שפתי חכמים" מפרש שכיון שבמצוה זו נאמר שלש פעמים "יראה כל זכורך" , כלומר הקב"ה רוצה לראות אותנו, לכן רומזת האתון לבלעם: כיצד אתה רוצה לאבדם כשהקב"ה מעוניין לראותם?
כאשר בלק מסביר את הצורך בהזעקת בלעם הוא מנמק זאת פעמיים באותו נימוק.
בפעם הראשונה:
ובפעם השניה:
בפשטות, "כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ" הוא רב מאוד. אולם בעל ה"שפת אמת" מסביר את פחדו של בלק שעם ישראל בכניסתו לארץ ישראל מתכונן להשתלט גם על הארציות והחיים החומריים. זאת בשונה ממצבם במדבר, שם עסקו רק ברוחניות. במדבר, כל הצרכים החומריים סופקו בידי שמים. כמו אוכל ומים: מן, שליו, באר של מרים, תאורה ובטחון: עמוד האש וענני הכבוד. עם כניסתם ארצה יפנה העם לקיים את הציווי:
הם אמורים להקים מדינה על כל סממניה: חקלאות, תעשיה, כלכלה מחקר ובטחון. כל זה תחת הדרכת האידאל האלקי. הראי"ה קוק מכנה זאת - "הצלת הכל" (עיין "אורות הקודש" מאמר הקודש תפח, שאיפות היאוש וההצלה). אומות העולם מוכנות, לדעתו, לראות אותנו עוסקים ברוחניות אבל קשה להם לקבל שאנחנו חודרים כביכול לטריטוריה שלהם - עולם החומר ומקדשים אותו. לכן בקש בלק לגרש אותם "מן הארץ" שלא תהיה להם נגיעה בעולם החומר.
מצות עליה לרגל בשלש רגלים מבליטה במיוחד את הדרגה הזו של קידוש החומר. המשורר, ברוח קדשו מתאר את העליה לרגל בדרך זו:
מבאר רש"י:
על הפסוק "כִּי בְּיָהּ יְקֹוָק צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כ"ו ד), מובא במדרש "בי' נברא העולם הבא ובה' העולם הזה". א"כ אותיות י-ה מביעות את הקשר בין חומר לרוח והקב"ה רמז לכך בשמותיהם של ישראל.
לכן, הקרבן העיקרי המובא בעליה לרגל הוא קרבן שלמים. זהו קרבן שבו גם הבעלים וגם הכהן אוכלים בקדושה את הבהמה ובכך מבטאים את הרעיון של קידוש החומר. לכן קרבנו של מי שאינו יהודי יכול להיות רק עולה ולא שלמים. בלעם, שותפו של בלק, שרצה למנוע את כניסתו של עם ישראל לארץ ישראל, שרצה למנוע מהם את הדרגה של חיי קדושה בתוך עולם המעשה והחומר, רמזו לו שלא יצליח שהרי יעוד זה יבוא לידי ביטוי במלוא הדרו בשלש הרגלים.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לחידוש העליה לרגל ולקימומה של מדינת ישראל
כמי שמשלבת בצורה אידאלית חול וקודש תוך קידוש החומר.
"מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר כ"ב כח).
לשונה המיוחדת של האתון משכה את תשומת ליבם של חכמים ובעקבותיהם רש"י המעיר:
"רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה".
צריך להבין מה הקשר בין מצות העליה לרגל לרצונו של בלעם לעקור את עם ישראל, מדוע דוקא מצוה זו משמשת מעין "תעודת הזהות" של עם ישראל?
בעל "שפתי חכמים" מפרש שכיון שבמצוה זו נאמר שלש פעמים "יראה כל זכורך" , כלומר הקב"ה רוצה לראות אותנו, לכן רומזת האתון לבלעם: כיצד אתה רוצה לאבדם כשהקב"ה מעוניין לראותם?
כאשר בלק מסביר את הצורך בהזעקת בלעם הוא מנמק זאת פעמיים באותו נימוק.
בפעם הראשונה:
"הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי" (שם ה)
ובפעם השניה:
"הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם וַיְכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ" (שם יא).
בפשטות, "כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ" הוא רב מאוד. אולם בעל ה"שפת אמת" מסביר את פחדו של בלק שעם ישראל בכניסתו לארץ ישראל מתכונן להשתלט גם על הארציות והחיים החומריים. זאת בשונה ממצבם במדבר, שם עסקו רק ברוחניות. במדבר, כל הצרכים החומריים סופקו בידי שמים. כמו אוכל ומים: מן, שליו, באר של מרים, תאורה ובטחון: עמוד האש וענני הכבוד. עם כניסתם ארצה יפנה העם לקיים את הציווי:
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" (ויקרא י"ט כג")
הם אמורים להקים מדינה על כל סממניה: חקלאות, תעשיה, כלכלה מחקר ובטחון. כל זה תחת הדרכת האידאל האלקי. הראי"ה קוק מכנה זאת - "הצלת הכל" (עיין "אורות הקודש" מאמר הקודש תפח, שאיפות היאוש וההצלה). אומות העולם מוכנות, לדעתו, לראות אותנו עוסקים ברוחניות אבל קשה להם לקבל שאנחנו חודרים כביכול לטריטוריה שלהם - עולם החומר ומקדשים אותו. לכן בקש בלק לגרש אותם "מן הארץ" שלא תהיה להם נגיעה בעולם החומר.
מצות עליה לרגל בשלש רגלים מבליטה במיוחד את הדרגה הזו של קידוש החומר. המשורר, ברוח קדשו מתאר את העליה לרגל בדרך זו:
"שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְקֹוָק" (תהלים קכ"ב ב).
מבאר רש"י:
"לפי שהיו האומות מליזין אחריהם כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם שהם ממזרים אם בגופם היו שולטין המצרים בנשותיהם לא כל שכן אמר הקב"ה אני מעיד עליהם שהם בני אבותיהם הטיל שמו עליהם הראובני השמעוני (במדבר כ"ו) הוסיף עליהם אותיות השם אחת מכאן ואחת מכאן נמצא השם הזה י-ה עדות לישראל".
על הפסוק "כִּי בְּיָהּ יְקֹוָק צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כ"ו ד), מובא במדרש "בי' נברא העולם הבא ובה' העולם הזה". א"כ אותיות י-ה מביעות את הקשר בין חומר לרוח והקב"ה רמז לכך בשמותיהם של ישראל.
לכן, הקרבן העיקרי המובא בעליה לרגל הוא קרבן שלמים. זהו קרבן שבו גם הבעלים וגם הכהן אוכלים בקדושה את הבהמה ובכך מבטאים את הרעיון של קידוש החומר. לכן קרבנו של מי שאינו יהודי יכול להיות רק עולה ולא שלמים. בלעם, שותפו של בלק, שרצה למנוע את כניסתו של עם ישראל לארץ ישראל, שרצה למנוע מהם את הדרגה של חיי קדושה בתוך עולם המעשה והחומר, רמזו לו שלא יצליח שהרי יעוד זה יבוא לידי ביטוי במלוא הדרו בשלש הרגלים.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לחידוש העליה לרגל ולקימומה של מדינת ישראל
כמי שמשלבת בצורה אידאלית חול וקודש תוך קידוש החומר.

התשע"ח מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תמוז תשע"ח

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ב
מבטם של תלמידי אברהם
שיחת מוצאי שבת בלק תשע"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' תמוז תשע"ו
עֵט לַעֲשׂוֹת לה' - תיקון עולם בדיבור ובכתיבה
קול צופייך פרשת בלק תשפ"ב
הרב שמואל אליהו | ו' תמוז תשפ"ב

הרב משה ארנרייך
מראשי כולל "ארץ חמדה".

בשיפוצים - ב'
ערך - הרב סיני לוי
איר תשע"א

שותפות זה לא משחק - חלק א'
ערך: הרב סיני לוי
תשע"א

בעל הבית דוחק - ב'
ערך: הרב סיני לוי
איר תשע"א

מאזני צדק
ערך הרב סיני לוי
תשרי תשע"ב
מתי נכון לומר סליחות ?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
"עין במר בוכה ולב שמח"
בדיקת קורונה בשבת
מה כבד לך?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
דיני פלסטר בשבת
למה יש כל כך הרבה מצוות?
למה ללמוד גמרא?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
הכשרת המטבח לפסח
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשפ
הגיע זמן הגאולה
הרב יוסף נווה | א' ניסן תשפ"א
מנהג איסור קטניות
פרק ט
הרב אליעזר מלמד | תשפ
הכשרת המטבח לפסח
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשפ

סדר בדיקת וביעור חמץ - עדות המזרח
הסידור המהיר | ניסן תשפ"ג
הגדה של פסח - "הא לחמא ענייא"
עולת ראי"ה פסח - שיעור 8
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח אדר תשפ"ג
