פרו ורבו - הקדמת נישואין

מבט קצר על הקדמת גיל הנישואין והלידה

1696

הרב אליעזר מלמד

י"ח תמוז תשס"ח

2 דק' קריאה

שישה בכרס אחת

"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם" (שמות א, ז).

כמה ילדים היתה צריכה כל אשה ללדת במצרים כדי שבמשך מאתים ועשר שנים עם ישראל יתרבה משבעים נפש לששים ריבוא יוצאי צבא.
כפי שכבר כתבתי, התשובה תלויה בגיל הנישואין. אם היו רגילים להתחתן בגיל עשרים ושניים, הרי שצריך שלכל אשה יהיו כשנים עשר ילדים (כשההפרש בין הלידות הוא שנתיים). אבל אם היו רגילים להתחתן בגיל חמש עשרה, כפי שכנראה היה מקובל בדורות ההם, הרי שמספיק שלכל אשה יהיו שישה ילדים (כשההפרש בין הלידות הוא שנתיים).

הקדמת גיל הנישואין והלידה
ישנם זוגות צעירים שמתלבטים בשאלה, האם כדאי לדחות את הולדת הילדים, כדי לסיים לימודים אקדמאים או כדי להתבסס בעבודה. לפי הדרכת התורה ראוי שלא לעכב את קיום מצוות פרו ורבו, ורק במקרים מיוחדים נכון לכתחילה לפי ההלכה לדחות את קיום המצווה.
בהקשר לפרשת השבוע ראוי לציין היבט נוסף בדילמה זו. ככל שגיל הנישואין והולדת הילדים יהיה מוקדם יותר, כך יוכלו בני הזוג לרוות יותר נחת מצאצאיהם, ולראות בחייהם יותר נכדים ונינים. שהרי ימיו של האדם קצובים, ואם יתעכב, יזכה לפחות חוויות משפחתיות. יספיק להשתתף בפחות חתונות של נכדים, בפחות בר מצוות ובת מצוות, בפחות בריתות וקידושים של נינים.
לאנשים רבים אין מודעות למשקל המכריע של הזמן. אנשים רגילים להסתכל על המצב כפי שהוא בלי להתבונן בתהליך הקשור לזמן. חושבים שרק מספר הילדים קובע את קצב גידול המשפחה, אבל האמת אינה כן, גם גורם הזמן משפיע מאוד.

הטבלה שלפנינו ממחישה זאת מאוד, משפחה שתוליד בממוצע ארבעה ילדים, אבל תקדים את הולדת הילד הראשון לגיל עשרים ואחת, ואחר כך כל שנתיים ילד נוסף, יהיו לה יותר צאצאים מאשר משפחה שתוליד בממוצע שבעה ילדים, אבל ילדם הראשון יוולד בהיותם בני עשרים וחמש. בגיל 77 למקדימים יהיו 80 צאצאים ואילו למאחרים 60. הסיבה פשוטה, למקדימים יהיו כבר הרבה נינים.

מספר הצאצאים בהגיע אדם לגיל 77 (תוחלת החיים הממוצעת כיום לגברים).

מספר הילדים / גיל הנישואין	21	23	25
4	80	52	24
5	120	65	34
6	150	77	46
7	173	91	60

הרווח בין הלידות חושב לשנתיים. גיל הולדת הילד הראשון הוא הגיל הממוצע במשפחה, הכולל גברים ונשים. וכן מספר הילדים הוא המספר הממוצע.

חבל שסבתא לא הספיקה להשתתף בחתונה
מחשבה מעניינת עברה במוחי. כמה פעמים אנחנו שומעים את המשפט: "חבל שסבתא לא הספיקה לראות את חתונת הנכד שכל כך אהבה". חודש לפני החתונה נפטרה. "חבל שהסבא לא זכה להשתתף בבר המצווה של נכדו או נינו", בדיוק בשנה שעברה נפטר. אם היו מקדימים ומתחתנים שנתיים קודם, היו זוכים להשתתף.
כמובן שהשיקול המרכזי לקביעת גיל הנישואין צריך להיות הבשלות להקמת משפחה. אולם מנגד אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש מחיר לעיכוב הנישואין ולעיכוב הלידה.

יעדי הבית היהודי