- מדורים
- קול צופייך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
תפילה מתוך שמחה
תורה, שירה – תורה מתוך שמחה, חיבור שמים וארץ בשירה, תפילה ותורה.
חכמינו אמרו כי משה רבנו התפלל תקט"ו תפילות (515) כמניין המילה "ואתחנן". כל התפילות הללו הם כדי שיזכה להיכנס לארץ ישראל, וזה מלמד כמה חשיבתה גדולה. חכמינו אמרו שהמספר הזה הוא גם כמניין המילה "תְּפִלָּה". ללמדך שתפילות משה רבנו הביאו למיצוי כח התפילה. המספר הזה הוא גם מספר של המילה "שִּׁירָה". לומר לנו שכל התפילות של משה היו בשמחה ולא חלילה בעצבות. כמו שאומרת הגמרא על התפילה (ברכות לא)
תורה, שירה – תורה מתוך שמחה
משה הנביא מתפלל בשירה כי גם התורה של משה נקראה בפיו של משה "שירה". "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" (דברים לא). לכן גם אנו קוראים את התורה בנגינה וטעמים. הגמרא במסכת שבת אומרת כי כמו שהתפילה צריכה להיות מתוך שִׂמְחָה כך גם השראת שכינה ולימוד תורה צריכים להיות מתוך שמחה של מצווה. "לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים. אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה , שֶׁנֶּאֱמַר, (מלכים בּ גּ) "וְעַתָּה קְחוּ לִי" וְגוֹ'. אָמַר רַב יְהוּדָה, וְכֵן לִדְבַר הֲלָכָה. מכאן אמרו חכמים (מגילה לב/א) "אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" – חלילה. אמנם אביי אומר שיש כאלה שלא יודעים לשיר, אבל העיקר הוא התורה שהיא מתוך שמחה ושירה.
מכיון שהתורה מביאה את התפילה כדכתיב: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה". מי שהתורה שלו היא "שירה", גם התפילה שלו נקראת "שירה".
חיבור שמים וארץ בשירה, תפילה ותורה
כשהקב"ה אומר לאברהם אבינו ""וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב) הכוונה היא לא בכמות שהרי אנחנו עם קטן בכמות, כך כתוב בסוף הפרשה. "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים". אם כן מהו "עם גדול"? הכוונה עם גדול באיכות, כמו שאומרת התורה בתחילת הפרשה.
"תָּנוּ רַבָּנָן, אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל, לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. וְכֵן לֹא יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵרוֹ, לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁסִּיְּמוּ דִּבְרֵיהֶם בְּדִבְרֵי שְׁבָח וְתַנְחוּמִים".
תורה, שירה – תורה מתוך שמחה
משה הנביא מתפלל בשירה כי גם התורה של משה נקראה בפיו של משה "שירה". "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" (דברים לא). לכן גם אנו קוראים את התורה בנגינה וטעמים. הגמרא במסכת שבת אומרת כי כמו שהתפילה צריכה להיות מתוך שִׂמְחָה כך גם השראת שכינה ולימוד תורה צריכים להיות מתוך שמחה של מצווה. "לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים. אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה , שֶׁנֶּאֱמַר, (מלכים בּ גּ) "וְעַתָּה קְחוּ לִי" וְגוֹ'. אָמַר רַב יְהוּדָה, וְכֵן לִדְבַר הֲלָכָה. מכאן אמרו חכמים (מגילה לב/א) "אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" – חלילה. אמנם אביי אומר שיש כאלה שלא יודעים לשיר, אבל העיקר הוא התורה שהיא מתוך שמחה ושירה.
מכיון שהתורה מביאה את התפילה כדכתיב: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה". מי שהתורה שלו היא "שירה", גם התפילה שלו נקראת "שירה".
חיבור שמים וארץ בשירה, תפילה ותורה
כשהקב"ה אומר לאברהם אבינו ""וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב) הכוונה היא לא בכמות שהרי אנחנו עם קטן בכמות, כך כתוב בסוף הפרשה. "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים". אם כן מהו "עם גדול"? הכוונה עם גדול באיכות, כמו שאומרת התורה בתחילת הפרשה.
"כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו: וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם". גדלות בתורה ובתפילה ואת הגדלות הזו מכירים גם אומות העולם. "כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה".
אומר בעל הבן איש חי כי הדבר הזה רמוז בפסוק "אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם
אֶת דְּבַר ה'". פסוק שמדבר על חיבור בין ישראל לה' על ידי התורה שניתנה מהשמים ועל ידי התפילה שלו. הדבר הזה רמוז גם בגימטריה. ישראל בגימטריה הם 541. שם ה' בגימטריה הוא 26. ההפרש בינהם הוא 515 כמנין "שירה". שהיא גם "תורה" וגם "תפלה" שבאמצעותם אלוקים מחבר בין ישראל לאביהם שמשמים. ישראל\541 – שירה\515 = ה'\26אומר בעל הבן איש חי כי הדבר הזה רמוז בפסוק "אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם

קול צופייך (812)
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
273 - איך לבחור שמות לילדים?
274 - תפילה מתוך שמחה
275 - "ובלכתך בדרך"
טען עוד
מצרים כור הברזל
הרב שמואל אליהו | כו אדר תשפ"ג

חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים
הרב שמואל אליהו | ניסן תש"ע
תפילה על מיעוט הגשמים
הרב שמואל אליהו | שבט תשפ"ג

הלכות סליחות
גליון 413 תשס"ז
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אב תשס"ז

הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת. בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
משנכנס אדר מרבים בשמחה - משמעות הלכתית
ב אדר תשפ"ג
אביהם של ישראל
סיפורים על הרב מרדכי אליהו בשידור חי עם הצופים
ג' סיוון תשע"א
תורת האר"י הקדוש – תורה של גאולה
מתוך הילולת האר"י בבית בכנסת אבוהב בצפת תשע"ו
ה' אב תשע"ו

כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ
טבת תשע"ד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
ענייני כשרות המצויים
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
האם מותר לפנות למקובלים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מתי נכון לומר סליחות ?
עבודת ה' ליום העצמאות
למה באנו לעולם הזה?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד

הלכות פסח
מתוך 'קול צופייך' גיליון 396
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אדר תשס"ז

רעיונות לפסח
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז - תש"ס

סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר
