בתחילת הפרשה משה רבנו מדגיש כי עם ישראל זכה ל"אתם נצבים". אתם העם היחיד שזכה לגילוי שכינה כללי. עיינו בדברינו באתר 'ארץ חמדה' לפרשת נצבים תשס"ו.
בימים אלה, לקראת ראש השנה - "יום הרת עולם" ואחר כך לקראת הקריאה המחודשת בספר בראשית - "פרשת הבריאה", מתחיל הניסוי שנערך במאיץ החלקיקים הענק שנבנה בשוויץ על יד ז'נבה. מדינת ישראל מיוצגת שם בכבוד על ידי ארבעים ממדעניה. הניסיון לשחזר את המפץ הגדול או לנסות לאתר חלקיקים שהמדענים משערים את קיומם כחלק מתהליך היווצרות היקום, מעורר את הדמיון והסקרנות של כל אינטלקטואל. אומנם מדובר על תהליך ארוך שנים אבל התקשורת כמנהגה הפכה אותו לדרמתי.
בין פרשת נצבים לפרשת בראשית נקרא גם בפרשת האזינו, שם קורא לנו בורא עולם:

לכאורה קריאה זו מזמינה אותנו לחקור את ההיסטוריה של היקום מראשיתה.

מאז שהמדע המודרני ניסה להסביר בשיטות מדעיות את התפתחות היקום, הזמנה מסוג זה עוררה תסיסה, מחלוקת ואף אוירה שמדע ואמונה אינם יכולים לדור בכפיפה אחת.
הקריאה הפשוטה בפרקי הבריאה של התחלת ספר בראשית ובעיקר בפרק הראשון המתאר בריאה בששה ימים, לא הסתדרה לכאורה עם תאוריות מדעיות המבוססות על תהליכי התפתחות ארוכים. המסורת המקובלת על הכל (עיינו בדברי הכוזרי בנושא) בדבר מנין השנים לבריאת העולם לא התאימה בשום פנים ואופן להסברים המדעיים שתמכו בהליכים שמשכם מיליארדי שנים.
דווקא התאוריה המכונה "המפץ הגדול", זוכה לתמיכה של אנשי אמונה, שהרי היא מתאימה לאותו רגע מופלא כשבורא עולם ציוה "ויהי אור". מדענים שומרי מצוות "קפצו על המציאה" וניסו להסביר באריכות מדוע התאוריה הזו, שהיא הכי עכשוית מתאימה למסורת של עם ישראל. עם כל הכבוד וההערכה לעבודותיהם המלומדות, שנקראות בשקיקה ובהשתוממות עוצרת נשימה בידי כל חובב מדע. כדאי להדגיש שתי נקודות חשובות.
א. גם אם נראה לנו כי תאורית "המפץ הגדול" בדבר נקודת ההתחלה של היקום היא בבחינת "סוף הדרך" מבחינה מדעית, כבר היו דברים מעולם. הסברים מדעיים מבוססים קרסו יום בהיר אחד כשגאון תורן (לעתים קרובות יהודי) העלה רעיונות חדשים עמוקים עוד יותר ומופשטים שהתאימו ביותר למדידות ולניסוים המדעיים. תובנות חדשות שפתרו דברים אשר נשארו על פי התאוריה הישנה בגדר "אי ודאות".
ב. כל התיאוריות המדעיות בתחום זה, עוסקות אך ורק בנושא אחד. כיצד התפתח התהליך שהביא בסופו של דבר למציאות שהיקום קיים כפי שהוא כיום? אף תיאוריה מדעית, מעצם הגדרתה ככזו, איננה עוסקת בשאלה האם יש בורא לעולם. בודאי שהמדע איננו עוסק בשאלת ה"יחוד" ובנושא ההשגחה הכללית והפרטית.

על כן, כל סתירה בין תורה ומדע לא תתכן. האמונה כי יש בורא עולם יחיד שמשגיח על בריותיו ונתן לעמו תורה אין לה קשר עם תאוריות מדעיות שעוסקות בתהליכי התפתחות שלאחר הבריאה.
עיון מחודש בפסוקים שקראו לעיל לעסוק בנושא מוכיח כי גם התורה איננה שולחת אותנו לחפש חלקיקים בראשיתיים. זה ענינו של המדע. בורא עולם שולח אותנו ללמוד את תולדות עמנו מימי יציאת מצרים והיווצרות עם ישראל שקיבל תורה מיד אחרי היציאה וקיבל את ארץ ישראל ארבעים שנה מאוחר יותר. רוב רובם הגדול של פסוקי התורה איננו עוסק בבריאת העולם אלא נסוב סביב יציאת מצרים. כדברי הכוזרי. "יציאת מצרים" שבמהלכה התיצב העם לפני בוראו וזכה להתגלות כללית, לה היה שותף כל יהודי פרטי, היא הבסיס לאמונה הישראלית.

הבה נאחל למדענים שיגיעו להישגים אשר יעזרו לקדם את האנושות מבחינה מדעית
ונאחל לרבנים להגיע להישגים שיעזרו לקדם את האנושות מבחינה רוחנית ואמונית.