בית המדרש

  • מדורים
  • זוגיות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אסתר בת רחל

תנאים בין בני זוג

לקראת הנישואין צריך כל אחד מבני הזוג להחליט, האם הוא מקבל את רעהו, כמו שהוא, גם אם לא ישתנה עד מאה ועשרים, או שאינו מקבלו, כי אם בתנאי.

undefined

הרב אליקים לבנון

תשרי תשס"ט
3 דק' קריאה
שאלה :
כשהתחתנתי עם בעלי, התניתי איתו מספר תנאים - שיפסיק לעשן וייסע בזהירות. כיום, ארבע שנים אחרי החתונה, הוא מעשן. ובנוסף, הוא טוען שהוא חייב להגיע לעבודה במהירות בתוך העיר, ולכן קנה אופנוע. כל פעם שהוא יוצא על האופנוע אני בחרדה, עד כדי כך שזה מפריע לתפקוד היומיומי. כאשתו, מה מותר לי לעשות?

תשובה :
אחד הדברים היסודיים שצריך לדעת טרם נישואין הוא, שאין תנאים מגבילים שאפשר להתנות בין בני הזוג. כל אחד יכול להבטיח לרעהו 'הרים וגבעות', מה יקרה לאחר הנישואין. בפועל, אין לכך כל סיכוי, וזה כמו צ'ק ללא כיסוי. ולא חלילה שהמבטיח ומתחייב הוא שקרן, ממש לא. באותו רגע בו הוא מקבל על עצמו, הוא בטוח שאכן יוכל לעמוד בכך. ומתחייב באמת גמורה. אולם, נסיבות החיים אינם מאפשרות לבצע התחייבות שנתקבלה, במידה מסוימת, בכפיה. לקראת הנישואין צריך כל אחד מבני הזוג להחליט, האם הוא מקבל את רעהו, כמו שהוא, גם אם לא ישתנה עד מאה ועשרים, או שאינו מקבלו, כי אם בתנאי. אם הוא מקבלו ללא התניה, הדרך סלולה להקמת בית טוב. אם מקבלו על תנאי, משמעותו, שיש לו ביקורת על בן זוגו.
ביקורת כזאת איננה מאפשרת חיים תקינים והיא מוקד לצרות ובעיות בחיי משפחה. עבורכם, זו כמובן אמירה על העבר, שהרי את כותבת שקיבלת את בעלך על תנאי. אבל גם כיום יש לאמירה כזו השלכה על חייכם, מפני שאת ההחלטה לקבל את בעלך, את יכולה לבצע גם כיום, למרות הקושי והמרירות אשר הצטברה בודאי במהלך שנות נישואיכם. אם תשכילי להבין שאין כל משמעות לתנאים הללו, דוקא החלטה כזאת תפתח פתח לחיים טובים ביניכם. הכיצד? כיום, את מייסרת את בעלך ובודאי מוכיחה אותו על כך שלא עמד בתנאים אשר הותנו ביניכם, והוא לא אמין וכו' וכו'. אם תרגישי לרגע, מה התחושה שאת נותנת לו בביקורת הנכונה והצודקת שאת מפנה כלפיו: הוא מרגיש מבויש, מבוזה, לא שווה הרבה. תאמרי, באמת, ראוי שכך ירגיש בעל שאינו עומד בהבטחתו. אכן, בימים הנוראים, בבי"ד של מעלה, אולי ידונו את בעלך על כך. אבל החתירה שלך היא, לייצב את ביתכם, ולא להביא את בעלך לדין. אם תנתחי את הרגשתו, תראי שדרישותייך בענין העישון והנהיגה הופכים אותך כאילו לאויב עבורו, חלילה. ומתוך הרגשה כזאת אין כל סיכוי שיסכים לחשוב לשנות את התנהלותו. אדרבא, הוא רק יתאמץ להחזיק בעמדתו, בטענה, שבשביל אשה התוקפת אותו, אין לו כל טעם לעשות מאמץ ולהשתנות. לכן, מבחינתך, נהגי בתבונה, והעבירי קו על ההבטחות מן העבר. קחי את נתוני ההווה, בעל מעשן ונוהג באופנוע, ועם שני הנתונים הללו, צאי לדרך חדשה לקראת העתיד. ברגע שתחדלי מהביקורת עליו, הוא לא יהיה לחוץ, ותוכלו שניכם לשוחח בנעימות על ההרגשה הלא נעימה שיש לך מהעישון ועל החרדה מהנסיעה באופנוע. אמרי לו במפורש שאין עוד תנאים, ואת מקבלת אותו כמו שהוא גם אם ימשיך כך. אבל כאשתו, את מרגישה זכות לבקש ממנו שתי בקשות. קחי בחשבון שגמילה מעישון היא תהליך ארוך, אבל רק כך יכנס בעלך לתהליך זה. ובענין החרדה מהנהיגה, סלקי מעצמך את האחריות לשלומו של בעלך. העבירי אליו את כל האחריות על מעשיו, וגם על החרדה שלך. כאשר הוא ידע שלמעשה אינך מתנגדת אליו בענין הנהיגה, וגם אם ימשיך בכך את מקבלת אותו, דוקא תהליך זה יגרום לו לקבל את האחריות על עצמו ועל משפחתו, לראות את הסכנות שבנסיעה לא זהירה בכלל ובאופנוע בפרט, ומתוך כך יש סיכוי טוב שהוא עצמו ירצה לשנות, כדי למנוע סכנה מעצמו, וכדי למנוע ממך חרדה מתמדת.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il