בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • תולדות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל

הידיים אותם ידיים ועשיו הוא אותו עשיו

בפרשה אנו למדים שחוסננו קשור להתחזקות בלימוד התורה, כמו שיעקב אבינו נתברך "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" - בזמן שקולו של יעקב בוקע מבתי מדרשות, קול של תורה קול של תפילה, זה מחליש את ידי עשיו.

undefined

הרה"ג דוב ליאור

א' כסלו תשס"ט
2 דק' קריאה
בחומש בראשית יש עשר פרשיות שהתורה מקדישה למעשיהם של אבותינו הקדושים, מתוכם שלוש פרשיות עוסקות באברהם אבינו, שש פרשיות ביעקב אבינו ורק פרשה אחת, פרשת תולדות, עוסקת ביצחק אבינו. יצחק בגלל היותו קדוש כעולה תמימה שלא יצא אף פעם לחוץ לארץ, ההתעסקות שלו בכל הקשור בענייני העולם הזה היא מועטה.
הפרשה עוסקת, בנוסף לנתינת הברכות לבניו, בהבלטת השוני שבין יעקב לעשיו. התורה מעידה על רבקה: "ושני לאומים ממעיך ייפרדו", בעודם במעי אימם נתמנו לזה ולזה שׂרים בשמים, התכונות, ההתנהגויות ושאיפות החיים הן שונות בתכלית. יש עימות כבר מזמן הלידה שנמשך בחייהם ונשאר בין עם ישראל ובין אדום (עמי אירופה…). על הפסוק: "ולאום מלאום יאמץ", אומרים חז"ל, שהכוונה למלכות ישראל ולמלכות אדום, שאינם כשתי מלכויות שיכולות לדור אחת ליד השנייה וכל אחת מתקיימת בצד שכנתה, אלא מלכות ישראל ומלכות אדום - כשזו עולה זו יורדת, ביחד הם לא יכולים להיות. יש עימות בין האומות, בגלל שהמטרות בחיים הם שונות לגמרי, עם ישראל מטרתו להדגיש את האמונה באחדות ה' וקדושת החיים ואדום כל מטרתה, בדיוק הפוך - להדגיש את ה'מקריות', לכן ישנה איבה תמידית נגד עם ישראל.
אויבינו ראו שבמלחמה חזיתית נגד עם ישראל הם לא מצליחים, אז יעצו להם להתקיף עם מלחמה של שלום. לצערנו הרב מעשה שטן הצליח, ויש מבני עמינו שנלכדו ובאמת חושבים שיהיה שלום, ולא מבינים שזה תחבולה ותכסיס כדי לפגוע בעם ישראל. הרמב"ן כותב שצריך לראות בפרשה שאנו קוראים לא רק דברים שקרו בעבר, אלא אנחנו תמיד צריכים לראות מהם הדברים שאנחנו יכולים להפיק לחיינו נכון לעכשיו, וכך ניתן לראות ולהבין שדבורי השלום שלהם זה לא שלום אמיתי אלא תחבולה כדי לפגוע בעם ישראל.
בפרשה אנו למדים שחוסננו קשור להתחזקות בלימוד התורה, כמו שיעקב אבינו נתברך "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" - בזמן שקולו של יעקב בוקע מבתי מדרשות, קול של תורה קול של תפילה, זה מחליש את ידי עשיו. לעומת זאת, אם ישנם מעידות רוחניות אצלנו זה גורם שאנחנו לא יכולים לעמוד מול הדברים הללו. ההתחזקות הרוחנית שלנו היא הערובה לכושר עמידתנו, לכן מי שיודע לפקוח את העיניים, מי שקורא כל שבוע את פרשת השבוע, הוא יהיה ערני ולא יהיה מסומם עם אופיום של שלום, וינקוט אמצעי זהירות מול הפיתיון - שעם ישראל צריך להיות חזק וידרוש שארצו תישאר שייכת אך ורק לו. אם אנחנו נדע לעמוד על כך בתוקף יימצאו גם בין אומות העולם אנשים ישרים שיודעים את האמת, והם גם יצטרפו ויתמכו בנו, לכן אני קורא לכולם - "חזק ונתחזק בעד עמינו וערי אלוקינו".

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il