בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • עניינו של חג
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

שו"ת אקטואלי בהלכות חנוכה

מקום ההדלקה; זמן ההדלקה; חובת ההדלקה ; כשרות השמן. [עדכון לתשובה 10 - כ"א כסליו תשע"ג]

undefined

הרה"ג דוב ליאור

טו' כסלו תשס"ט
10 דק' קריאה
מקום ההדלקה

1. היכן עדיף להדליק ולהניח נר חנוכה, בחלון או בפתח?
בזמננו בדרך כלל עדיף להדליק בחלון משום שיש בזה יותר פרסומי ניסא. 1

2. מי שגר בבנין רב קומות בדירה הגבוהה למעלה מעשרים אמה (9.60 מטר) היכן ידליק?
ומה הדין כשיש כנגדו ג"כ בנין כזה?
בכל מקרה ידליק בחלון, אף כשאין בנין כנגדו, (באופן שהנרות נראים גם כלפי הבית פנימה) כי אין אפשרות עדיפה מזה 2 .

3. אורח שאוכל אצל מארחיו וישן בדירה אחרת (כגון בשבת חנוכה) – היכן ידליק, במקום אכילתו או במקום בו ישן?
עדיף שידליק בבית בו ישן 3 .

4. אורח במלון בו התקנון אוסר להדליק אש בחדרים, היכן ידליק?
אין ברירה, וידליק בחדר האוכל 4 .

זמן ההדלקה

5. מהו זמן ההדלקה המועדף?
לכתחילה יש להדליק תכף בהגיע הזמן, יש נוהגים בשקיעה (ע"פ הגר"א), ויש נוהגים בצאת הכוכבים (ע"פ השו"ע) ולא מאוחר יותר מחצי שעה אחר הגעת הזמן 5 .

6. מתי יש להתפלל ערבית בלילות חנוכה?
אם יש מנין קבוע מיד בצאת הכוכבים ואח"כ קשה לאסוף מנין, ידליקו בבית הכנסת, יתפללו תכף בזמן, וכל אחד ימהר להדליק בביתו. אבל אדם שבאופן קבוע מתפלל במנין מאוחר, לדוגמא: בשמונה בערב, אין סיבה שבימי החנוכה ישנה את מנהגו, אלא ידליק בזמן ויתפלל ערבית בשעה הקבועה.

7. האם ניתן לנסח הדרכה, עד כמה אדם מחוייב לעזוב את עסקיו ולהמצא בביתו בזמן ההדלקה?
ברור שצריך להשתדל אם הוא יכול, אא"כ זה כרוך בהפסד ניכר במקום עבודתו.

8. מי שאינו בביתו בזמן ההדלקה, האם עדיף שעקרת הבית תדליק בזמן, או שבעל הבית ידליק לכשיגיע מאוחר?
עדיף שעקרת הבית תדליק בזמן 6 , להדר ולחוש לשיטת הרמב"ם שהמצווה היא דווקא בזמן שקבעו חז"ל.

9. במקרה שלא הדליק בזמן, עד מתי ניתן להדליק בברכה נר חנוכה?
אם באותה שעה אנשים עוד מסתובבים ברחוב באותו מקום זה פרסומי ניסא. ואם לא, לדוגמא: בשתים בלילה, כתוב בהלכה 7 שאם בני ביתו ישנים, יעיר אותם. ואם אין אפשרות כזאת - ידליק בלי ברכה.

10. מי שנוסע עם כל משפחתו בימי החנוכה, ובזמן ההדלקה ימצא בבית אחרים, אך יחזור לביתו מאוחר, היכן ידליק?
ידליק בביתו יותר מאוחר 8 .

11. מי שטס במטוס עם משפחתו בימי החנוכה, ויוצא מביתו לפני זמן ההדלקה, ולחו"ל יגיע אחר זמן ההדלקה, מה העצה עבורו? ומה הדין במקרה בו טס מחו"ל ארצה, ויוצא לפני זמן ההדלקה במקום מגוריו, ויגיע ארצה בבוקר, כך שהפסיד הדלקה, מה יעשה?
במקרה זה, ימנה שליח שידליק בביתו, בזמן, לפי השקיעה של מקום מגוריו 9 .

חובת ההדלקה

12. כיצד בחורי ישיבה ספרדים צריכים לנהוג לכתחילה בהדלקת נר חנוכה?
ידליקו בלי ברכה בחדרם בישיבה. האופן היותר טוב הוא ע"י שישתתפו בפרוטה עם אשכנזי שמברך, או שישמעו ממנו הברכה וידליקו. אך אם אי אפשר - יש ענין שידליקו בכל זאת, אבל בלי ברכה 10 .

13. האם, לאשכנזים, יש לנהוג שגם כל בת תדליק חנוכייה?
אין לנהוג כך 11 .

14. מה דין מי שאינו דר בבית, אלא על ספסל ברחוב, לדוגמא, האם חייב בנר חנוכה?
ומה הדין מי שדר בקרון על מכוניתו או משאיתו?
אם אינו דר כלל בבית, וגם אין לו בית בו מדליקים עליו (כגון:בית אביו), אלא דר על ספסל ברחוב, לדוגמא, הרי הוא פטור, כי צריך 'בית' לחיוב נר חנוכה 12 , אך יש ענין שלפחות יראה נר של מצוה ויברך עליו ברכת ה'רואה' 13 .
אך אם דר בקרון זה נחשב 'בית' וידליק בו.

15. חייל באוהל סיירים, היכן ידליק נר חנוכה?
אוהל סיירים בשדה אינו נחשב בית לענין זה, ולא יכול להדליק שם. אם יש מבנה של חדר אוכל ידליק בו. ואם לא - יוציאו אותו ידי חובה בבית הוריו, גם אם הוא אשכנזי, אך ישתדל לפחות לראות בעצמו נר של מצוה אך לא יברך עליו 14 . ואם אין לו כלל בית (כגון: חייל בודד במצב כזה) - פטור, רק שישתדל לראות לפחות נר של מצוה, וכנ"ל בדין מי שאין לו בית.

16. האם ניתן לברך על הדלקה בכינוס מרכזי, בטקס, בלילות החנוכה?
אין לברך, אם רוצים ידליקו בלי ברכה 15 .

כשרות השמן

17. שמן שהוא רק למאור האם כשר לכתחילה?
כשר לכתחילה 16 .

18. כשאין לו נרות רגילים, האם אפשר לצאת ידי חובת נר חנוכה בחשמל, והאם יש הבדל בין נר חנוכה לנר שבת?
אי אפשר לצאת ידי חובת נר חנוכה בנורות חשמל 17 , אולם ידי חובת נר שבת אפשר.

מתוך חוברת 'ימי חנוכה' בענייני חנוכה היוצאת לאור בימים אלו. בחוברת, מתורתו של מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א על ימי החנוכה. להשגת החוברת (בתשלום) – פל' 0502050998 או 0505307683 או בדואר אלקטרוני: HARAVLIOR.CO.IL@HARAV


^ 1 אמנם כתוב בגמרא (שבת כא:) 'מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ' (ולא ניכנס למח' הראשונים אם הכוונה לפתח הבית מבחוץ או לפתח החצר) אבל נלענ"ד שבתקופת התלמוד כנראה שהבתים היו נמוכים ואינני יודע באיזה אופן היו בנויים החלונות, אך בזמנינו, שהחלונות מוארים והם גדולים יש יותר עוברים ושבים ברחובות שיראו את הנרות בחלון מאשר בפתח, ולכן היום עדיף להדליק בחלון, כי יהיה בזה יותר פרסומי ניסא, שזה עקרון חשוב בהלכות חנוכה. אמנם אם בפתח הבית יהיה יותר פרסומי ניסא לעוברים ושבים ידליק בפתח הבית. אם החלון והפתח נראים בשווה לעוברים ושבים, ידליק בחלון משום שאז יש גם פרסומי ניסא לאנשי הבית.
^ 2 אם יש כנגדו גם כן בנין רב קומות וודאי שיש בזה פרסומי ניסא לדרים ממול. אך גם אם לא, לא שייך שידליק בפתח הבנין למטה כי לא ניכר איזה בעה"ב הדליק שם, וגם בפתח ביתו לחדר המדרגות לא שייך כי בקושי עוברים שם, לכן ידליק בחלון בתוך הבית באופן שנראים גם כלפי הבית פנימה, שזה לא גרע משעת הסכנה שמדליקו על שולחנו ודיו. מה גם שאולי יראו בכל זאת בחלונו על אף שגבוה מכ' אמה, שיש הסוברים הואיל ויש רצף של בנין מהקרקע ועד החלון, שולטת בזה העין, כפי שהגמרא אומרת במס' סוכה (דף ב:) לגבי סכך הגבוה מעשרים אמה, שלדעת רבה, המבאר את טעם הפסול משום דלא שלטא ביה עינא, אם הדפנות מגיעות לסכך שולטת העין, אף כאן כך. ואף אם חלונו פונה למקום ריק, מ"מ ידליק בחלון באופן שנראה בבית פנימה, כנ"ל.
^ 3 כי המקום בו ישן מוגדר יותר כ'ביתו', וכיון שהשכירו או השאילו לו את הבית לשבת זו, בזה הלילה זה הוא ביתו. וביתו הוא הגדר לענין נר חנוכה - 'נר איש וביתו'. ולא בעינן שיהיה נוכח במקום בשעה שדולקים (כשם שבביתו אדם מדליק ויכול לצאת לדרך). לכן לענין נר חנוכה אין משמעות למקום בו האדם סועד. משא"כ לענין נר שבת, שעניינו הוא להוסיף אורה בשעת הסעודה שלא יתקל וח"ו יפול, כלשון הגמ' משום שלום ביתו, מוזכר שיש להדליק במקום בו אוכל. אמנם יש מקום גם לדעה הסוברת שנר חנוכה יש להדליק במקום האכילה.
^ 4 אע"פ שרבים מדליקים במקום אחד, ומוזכר בהלכה (שו"ע או"ח סי' תרעא משנ"ב סקי"ב) ששנים לא ידליקו בנר אחד, כאן הדבר שונה, משום שלכל אחד יש חנוכיה משלו ולא יבוא הרואה לטעות במספר הימים. כפי שגם בבית, למנהג האשכנזים, יכול לקרות שידליקו כמה מבני הבית במקום אחד, והדבר מותר. אמנם לא ניכר הכא מי האיש אשר הדליק כל חנוכיה, אבל אין ברירה במציאות כזאת.
^ 5 המקור בסוגיית חנוכה (שבת כא:) 'מצוותה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק'. אלא שנחלקו הפוסקים מה הכוונה 'שקיעת החמה': שקיעת הגלגל או צאת הכוכבים. בשם הגר"א מובא (סי' תערב משנ"ב סק"א) שהעיקר להדליק תכף בשקיעה, וכך אנו נוהגים. גם מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה נוהג כך. הספרדים מדליקים בצאת הכוכבים ע"פ המחבר (שם), ואף חלק מהאשכנזים, וכל אחד ינהג כמנהגו. בכל אופן התחלת הערב זה העיקר.
^ 6 מפני שזה הזמן, לחוש לשיטת הרמב"ם שרק זהו זמן הדלקת נר חנוכה. ומדוע חשוב לחוש לשיטת הרמב"ם בזה? משום שבחנוכה עושים כל כך הרבה הידורים (והידור אמיתי, כותב הרמח"ל במסילת ישרים, זה לצאת ידי כל השיטות) א"כ, איך יתכן שלא לחוש לשיטת הרמב"ם שהוא עמוד התווך של הפסיקה, שמפשטות דבריו (הל' חנוכה פ"ד ה"ה) נראה שאין להדליק אחר הזמן?!. לכן אם אינו יכול להיות בבית, יצווה את בני ביתו שידליקו בזמן, ונר חנוכה הלוא זה דין נר איש וביתו, אז בבית הזה הדליקו, ואשתו יכולה להוציא אותו מדין שליחות, (וה"ה בנו או בתו הגדולים, אך כמובן שאשתו עדיפה). אלא שאז יש ענין שעל כל פנים יראה אותו בעל בית נר חנוכה במקום המצאו או לכשישוב לביתו (אך לא יברך עליו מדין ה'רואה', משום שיצא ידי חובה ע"י אשתו, ונקט המשנ"ב סי' תרעב סק"ו שלא יברך במקרה כזה משום שזו מחלוקת הראשונים וספק ברכות להקל). אמנם אם יש חשש שיקפידו זה על זו ותהיה חלילה מריבה או ויכוח אזי יסמוך על שיטת התוס' והמחבר וידליק בברכה מאוחר יותר כשחוזר לביתו, משום שגדול השלום, ובסוגיית חנוכה עצמה אומרת הגמ' (שבת כג:) שעני שאין לו מעות לקנות אלא או נר שבת או נר חנוכה, אז נר שבת עדיף משום שלום ביתו, על אף החשיבות של נר חנוכה משום פרסומי ניסא.
^ 7 סי' תרעב משנ"ב סקי"א.
^ 8 כפי שצויין בתשובה לשאלה הקודמת, לברך יוכל בתנאי שיהיו עמו בשעת ההדלקה לפחות עוד 2 בני בית (ברי חיובא איש או אשה בגיל בר\בת מצווה אך לא מספיק קטן שהגיע לחינוך) ערים לצורך פרסומי ניסא, כמבואר בסי' תרעב משנ"ב סקי"א, או שיש עדיין עוברים ושבים ברחוב במקום מגוריו, באותה שעה, אשר יוכלו לראות את הנרות. במהדורה הקודמת נכתב שעדיף להדליק בזמן בבית בו מתארח, אולם הרב תיקן ואמר שנכון יותר להדליק בביתו שלו על אף שזה יותר מאוחר. אולם אם יוצא מביתו אחרי פלג המנחה, עדיף שיקדים להדליק נרות חנוכה בביתו לאחר פלג המנחה ובלבד שיתן שיעור שמן או נרות גדולים בכדי שידלקו לפחות עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים (או אחר השקיעה לסוברים שממנה מתחיל זמן ההדלקה) כפי שנוהגים בהדלקת נרות חנוכה בערב שבת. אך אם יוצא לפני פלג המנחה ומשער מראש שיגיע מאד מאוחר באופן שלא יוכל לברך עדיף שימנה שליח שידליק עבורו בזמן בביתו. עיקר התשובה הזאת שעדיף להדליק בביתו יותר מאוחר נכונה גם במי שחוזר לביתו במוצ"ש בימי החנוכה שיזדרז לחזור הביתה וידליק בביתו ולא היכן שהתארח בשבת.
^ 9 כי זה ביתו ולשם הוא שייך (והשליח גם ידליק בשמן של בעה"ב), אחרת עלול להפסיד נר חנוכה, שהרי אינו נמצא בדרך בשום מקום בו יכול להדליק בעצמו. אבל לעומת זאת, מי שנוסע להתארח בשבת חנוכה (לדוגמא) ומדליק במקום בו מתארח, אין שום ענין להחמיר למנות שליח שידליק גם בביתו.
^ 10 משום שבדרך כלל אצל הספרדים אב המשפחה הוא מדליק, והוא מוציא את כולם, אף אם אינם נמצאים בבית. אמנם יש סברה (בשם מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל) שהיות ורוב השנה הבחור נמצא במסגרת הישיבה, זה הבית שלו. לכן הכי טוב כמפורט לעיל בתשובה. (לגבי שמיעת ברכה מאחר, אפשר גם אם הוא בחדר אחר וירוץ (ע"מ שלא יהיה הפסק) לחדרו וידליק על סמך הברכה ששמע). לכן ידליק בלי ברכה, מצד אחד לא יברך לחוש לשיטות שיוצא יד"ח בבית אביו, מצד שני, ידליק לחוש לשיטות שצריך להדליק בישיבה, (בפרט אם בבית הוריו לא מדליקים בזמן) ואם יכול אף ישמע ברכה מאשכנזי ונמצא שהידר הכי טוב שהוא היה יכול.
^ 11 משום שבבנים אנו מהדרין שידליקו בעצמם מדין חינוך, מפני שכשיגדלו ויהיו אבות משפחה יהיו חייבים. אבל לגבי בת אין ענין שתתחנך להדליק בעצמה נר חנוכה, שהרי גם לאחר שתנשא בעלה יוציא אותה, מדין נר איש וביתו, ואף אחד מהפוסקים לא אמר שאשה נשואה תדליק בפני עצמה. לכן גם עתה שהיא טרם נישאה והיא בבית אביה, האבא מוציא אותה. לכן בת לא תדליק.
^ 12 כי כתוב בגמרא (שבת כא:) 'נר איש וביתו' וזה כפשוטו שצריך בית. דין זה גם ניתן להוכיח משו"ת מהרש"ם (חלק ד' סימן קמו) אשר דן על קרון ברכבת ששכרו ליום יומיים (כפי שהיה נהוג בזמנו), ופסק שיכול להדליק. מעצם הדיון רואים שצריך בית בשביל להדליק בו, ואם אין לו הרי שפטור. ולא יקשה לנו היכן מצינו גדר כזה שצריך בית, שכן מצינו בענין נוסף שגם בו יש דין של בית, בהל' בדיקת חמץ, (סי' תלו סקי"ז) כותב החק יעקב שמי שאין לו בית (אלא רק תרמיל, כמו מחוסרי בית שישנם, לצערנו, ברחובות) אז אמנם וודאי שחייב לבער את חמצו, אך לא יברך 'על ביעור חמץ', כי תקנת חז"ל בבדיקת חמץ (עם ברכה) היא דווקא בבית. (ע' עוד בענין זה בחוברת 'דרשת שבת הגדול' של מו"ר הרב דוב ליאור שליט"א עמ' 23).
^ 13 ברכת 'הרואה' למי שחייב בה היא: 'שעשה ניסים' בלבד, ובלילה ראשון גם 'שהחיינו', כמבואר בסי' תרעו ס"ג.
^ 14 לא יברך, כי זו מח' הפוסקים במקרה שמדליקים עליו בביתו ויצא ידי חובה האם יכול לברך כשרואה, או שמא ברכה זו נתקנה רק למי שבאותו לילה לא הדליק ולא הדליקו עליו בביתו, וספק ברכות להקל (סי' תרעו משנ"ב סק"ו), מ"מ יש ענין שיראה בעצמו.
^ 15 כי חז"ל תקנו 'נר איש וביתו' שאדם ידליק בבית שלו. יש על זה תשובה בשו"ת 'ציץ אליעזר' חלק טו סימן ל שלא לברך. גם מה שמברכים בבית הכנסת (כפי שנפסק בשו"ע סי' תרעא ס"ז) זה הלוא לא מוזכר בגמרא וזה רק מנהג, ובלאו הכי לשיטת המחבר שאין מברכים על הלל בר"ח (מנהג) קשה מדוע כאן מברכים? לכן דיינו שנהגו בבית הכנסת משום פרסומי ניסא (שם יש גם סמך דומיא דנס) והבו דלא להוסיף עלייהו. אף אם מתפללים במקום הטקס מנחה ומעריב אין לזה גדר של בית כנסת שהרי אין לו קדושת בית כנסת. ואף אם יש בין המשתתפים יהודים שלא מדליקים בביתם, הדלקה זו הרי לא תוציא אותם ידי חובה (שהרי גם בהדלקה בבית כנסת לא יוצאים ידי חובה) לכן אי אפשר להדליק בברכה. ואם ישאל השואל: מדוע לפחות לא יברך ברכת 'שעשה ניסים' כדין ה'רואה'? דבר זה לא שייך, כי ניתן לברך אותה רק על נר של חיוב, ולא כאן. כאמור, אם רוצים להזכיר שהיום חנוכה ולהדליק נרות ידליקו, אך בלי ברכה.
^ 16 לא ראיתי בפוסקים שיש בנר חנוכה דין שצריך להיות ראוי לאכילה, כפי שאמנם מצינו, למשל, באתרוג. על איסורי הנאה (כמו בשר בחָלָב) יש דיון בפוסקים (המשנ"ב בסי' תרעג סק"ב מצטט בשם הפמ"ג לאסור, אולם יש המתירין משום דמצוות לאו להנות ניתנו) אך אם אינו אסור בהנאה, אף שאסור באכילה מדיני כשרות (כמו נר של חֵלב), וכ"ש רק מטעמי בריאות, אין טעם לאסור.
^ 17 כי שיטת המהר"ל (מובא בסי' תרעג שעה"צ אות ד') שנר חנוכה צריך להדליק דווקא בשמן, משום שזה נקרא בלשון חז"ל נר (כלי ובו שמן ופתילה), ובאופן זה נעשה הנס, ובעינן דומיא דנס שנעשה במנורה. אמנם לאו דווקא שמן זית, אלא בכל השמנים. אמנם אנחנו לא פוסקים כך, שהרי הרמ"א אומר (סי' תרעא ס"א) שכל נר שאורו מבהיק וצלול מדליקים בו, וזה כולל גם נר שעוה או פרפין, ואף נר הבוער ע"י גז דנו בו הפוסקים בדורות הקודמים והתירו. אבל בחשמל לענ"ד אין להדליק, כי הנס היה בכך שחומר בעירה (שמן הזית במקדש) שהיה יכול להספיק רק ליום אחד הספיק לשמונה ימים ולא התכלה. יש המסבירים את הנס בכך שהכמות התחדשה כל יום, ויש המסבירים שהנס היה באיכות השמן, ששמינית מהכמות הספיקה לכל יום. מ"מ הנס היה בחומר בעירה העשוי להתכלות, ומסתבר דבעינן גם לשאר הפוסקים בדבר מהותי זה שהיה בנס, דומיא דנס. לכן, בשונה משאר החומרים הנ"ל (שמן, שעוה, פרפין, גז), שיש חומר שניכר לעין שהוא מתכלה, בנורת חשמל או נאון (פלורוסנט) לא ניכר חומר שמתכלה ולכן זה לא מזכיר לנו את הנס, לכן אין להדליק נר חנוכה בנורות חשמל (אף שנכון שגם נורת חשמל לא מחזיקה לנצח, וכל חומר הוא בעל הוויה והפסד, כידוע, מ"מ זה מחזיק הרבה שעות ולא ניכר לעין הכילוי). אמנם אפשר להדליק חנוכיה גדולה מחשמל על ראש גג בית הכנסת וכיו"ב, אם רוצים שכולם ידעו שהיום חנוכה, אבל כמובן שאין לברך על זה. וכן אם אין לו נרות רגילים ידליק לפחות נורות חשמל אך לא יברך.
אולם בנר שבת פסק בשו"ת 'הר צבי' או"ח חלק א' סי' קמג, שאשה שנמצאת במקום שאין לה נרות תברך על חשמל. משום שבשבת טעם הדלקת הנר הוא משום שלום בית, שיהיה אור, ולא משנה איזה אור דולק, העיקר שיהיה אור. משא"כ בנר חנוכה שצריך להיות דומיא דנס. (ע' עוד בענין זה בחוברת 'דרשת שבת בגדול' למו"ר הרב דוב ליאור שליט"א עמ' 21).


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il