אגדה והלכה בשמיטה

שמיטה

מתוך 'מאבני המקום'

מתוך 'מאבני המקום'

מהות מצוות השמיטה

שיחת מוצ"ש פרשת בהר תשפ"ב

מבטו העמוק של מרן הרב זצ''ל על מצוות השמיטה, דברי ה"משך חכמה" לפרשת בהר, מידת הביטחון בה'.

הרמב"ם וספיחי מוצאי שביעית

הרמב"ם מזכיר ארבעה זמנים שונים להיתר ספיחי מוצאי שביעית. ההבנה לאלו ספיחים מכוונים דברי הרמב"ם תלויה בהבנת אגדות חז"ל.

הלוויה הפלאית של רַבִּי לְבֵית שְׁעָרִים

בירושלמי מסופר שהלווייתו של רבי יהודה הנשיא נערכה במסע פלאי שהחל בצִפּוֹרִי והסתיים בבֵית שְׁעָרִים, אך מסורת הדורות מציינת את קברו בצִפּוֹרִי. המעשה שבירושלמי הוא מעשה סמלי שמתייחס להיתר הירק של רבי יהודה הנשיא במוצאי השביעית.

אונקלוס ו"חכמת העופות"

אונקלוס משמיט את תרגום המילה 'את' מרוב העופות הטמאים, וגם מהירקות החריפים שמגרים לאכילת לחם. אונקלוס רוצה שנלמד מהעורב והיענים להשיג מזון חילופי ללחם; אולם התרגומים האחרים חולקים עליו. רבי יהודה הנשיא חשש לתרגום אונקלוס ולא רצה להתיר את הקפלוטא(=חציר) במוצאי השביעית.

ר' נחמן מברסלב וספיחי מוצאי השביעית

המדרש אומר מצד אחד שהבל לא היה קיים יותר מ50 יום, ומצד שני שהבל היה קיים מחג הסוכות ועד חנוכה שזו תקופה של למעלה מ60 יום. משל של ר' נחמן מרמז לשיטת רשב"י שאדם והבל שמרו שמיטה; והרמז מסביר מדוע הירושלמי רצה לאסור את הספיחים מחג העצרת של מוצאי השמיטה.

רבי נחמן מברסלב והחריש בערב השביעית

משל של ר' נחמן מברסלב מרמז לשיטת רשב"י, שאדם הראשון והבל ידעו שאם הם יעסקו בתורה - ה' יספק להם את כיכר לחמם, אלא שנגזר עליהם שיגעון. והדבר מבאר את פסיקת הרמב"ם לגבי החריש בערב השמיטה.

העגלים שבין הכרמים

רבי יהודה הנשיא ראה אשכול ענבים בגודל שור, והוא כעס שהארץ מוציאה פירות אלו כשהמקדש חרב; ורבי יהושע בן לוי כעס כשראה אשכול ענבים בגודל עגל ב'גבלא'. מדובר במחלוקת סמלית, האם עדיף לקנות ענבים מהחקלאים היהודים בשנת השמיטה, או שעדיף לייבא אותם מהערבים.