אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!

קורבן הפסח הוא שלילה של אלוהי מצרים. אבל מה האלטרנטיבה ליום שאחרי מצרים? ואיך מציבים אותה? ואיך כל זה קשור לניסיון של בני ישראל להכין חמץ גם אחרי שה' ציווה את משה על איסור חמץ בפסח? הרב עודד מילר ב"נקודה למחשבה" לחג הפסח.

הלכות ערב פסח - יד' ניסן תשפ"ד

שבת הגדול - הארה בהגדה של פסח

מחשבות טובות – דיבורים טובים

הנחיות להכשרה של כלים לפסח במטבח

ליל הסדר לחיילים בחזית

כשחייל לא יכול לקרוא את ההגדה הוא צריך לזכור שהעיקר בליל הסדר זה לזכור כי בזכות ההקרבה שלו, של אשתו וילדיו – עם ישראל לא משועבד לגרועים שבאומות. בזכותם זוכה כל עם ישראל לשבת בביתו ולחגוג את חירותו. אין מי שמקיים את חג החירות בהידור גדול יותר ממנו.

הכח הגדול שיש בכל דיבור של קודש

שיחת מוצ"ש פרשת תזריע- מצורע תשפ"א

כח הדיבור הוא החיבור של הגוף והנשמה. השפעת הדיבור על העולם, וחשיבות כל דיבור של קודש. עם ישראל - סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. הבעיה בממשלה בתמיכת הערבים.

עניין קרבן פסח

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

קרבן פסח מיוחד בכך שנצרכת בו כוונה חיובית לשם המצוה, מה שאין כן בקרבנות אחרים - בהם מספיק שלא יתכוון כוונה פסולה. כל פרטי הלכות קרבן הפסח מבטא אחדות, את השימוש בכל חלקי העולם לעבודת ד' ולגילוי שמו בעולם. ו.

הגדרת מצה

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

מהתבוננות במקורות וברבותינו הראשונים עולה, שהגדרת המצה אינה רק 'לא חמץ', אלא במובן מסוים המצה חייבת להיות בעלת פוטנציאל של חימוץ - שנמנע. יש בכך מספר דרכים, ולהם משמעות רעיונית המשליכה על עבודתנו וחיינו.

מצוות אכילת מצה

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

שני גדרים באכילת מצה: 'בערב תאכלו מצות' - שהיא מצת מצוה, ו'על מצות ומרורים יאכלוהו' - שהיא מצה הנאכלת עם הפסח. לגדרים אלו השלכות ונפקא מינות. ההגדה אין עניינה סיפור גרידא, אלא הודאה. אליהו הנביא - משיב לב אבות על בנים.

מצרים כמעצמה וכתרבות

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

ליציאת מצרים יש רובד עמוק יותר, של יציאה מטומאה לטהרה. טומאת מצרים היתה ירודה ונמוכה מאוד, והתבטאה בעיקר בעריות, והגאולה היתה על ידי הצדיקים שאמרו באומץ את שראוי לומר, והובילו את העם לטהרה, לתיקון המילה.

מצות סיפור יציאת מצריים

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

בליל הסדר גדר הסיפור אינו רק פעולה פנימית אלא ה'להראות את עצמו' כחלק מההגדה. בכל מקום וזמן בו אנו נמצאים בלילה זה, יש להתחבר לסיפור ההגדה, ולהמחיש ולראות את הגודל שלה וכיצד היא מתבטאת היום. ואותנו הוציא משם!

מצוות ליל הסדר

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

הלכות רבות בליל הסדר, שיעור זה עוסק בהתכוננות לליל הסדר, במצות הקידוש, בשיעור ארבע הכוסות ובמשמעויותיהן האמוניות, בצורת ההסבה ובשיעור מצוות מצה.

הכנה לפסח

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

עשרת הימים הראשונים של ניסן מקבילים לעשרת ימי תשובה. עשרה ימי עבודה והתקדמות לחירות אמיתית מהמצרים ושיעבוד לד'. בהגדה אנו מבטאים את כך שאנו בדורנו שייכים לתהליך של גאולה, שהתחיל מלחם העוני שבמצרים, וממשיך עד אלינו.

אמירת הלל בליל הסדר וביום העצמאות

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

מדוע לא מברכים על ההלל בליל הסדר? מספר יישובים נאמרו בעניין. רב האי גאון הסביר שההלל שבפסח עניינו שירה, הנובעת בספונטניות ומהכרה פנימית שאנו עבדי ד'. הברכה, מבטאת שהמעשה הוא רק לשם קיום המצוה, וכל מצוה שאין בה ברכה - זה מחמת שיש בה תוכן שמעבר לקיום, תוכן של מוסר וחיבור טבעי.

האיסור לשוב למצרים

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

ישנו איסור לשכון בארץ מצרים, וחרף כך, מאות שנים שכנה קהילה יהודית במצרים. תירוצים שונים נאמרו ליישב את קיומה של קהילה זאת, וגם הראי"ה קוק התייחס לכך. בתשובתו זו ההלכתית משתקפת גם משנתו ההגותית, וכדרכו הגדולה והעמוקה של מרן הרב זצ"ל.

פריחת הגאולה!

רגע בפרשה | פרשת תזריע

מה יש לישעיה הנביא לומר על הביטוי "פרוח תפרח" בפרשתנו והאם אנחנו "דור שכולו חייב או כולו זכאי"? הרב משה לוין ב"רגע בפרשה" לפרשת תזריע

מזמור לתודה

נס הכתבמ״ים

שירה מביאה גאולה. והדמיון הפלאי בין 185 כטבמי"ם בימינו ו185 ראשי גייסות של סנחריב בתקופת חזקיהו המלך..

שו"ת סוף זמן חורף תשפ"ד