לאורך המגילה וכן בהתבוננות על פורים ועל שאר הניסים רואים שתי מדרגות - השרשית אלוקית והמעשית בפועל.
פורים הוא לא רק הצלה אלוקית ממקור עליון, אלא גם גילוי מדרגה השייכת לעתיד.
בפורים התגלה שגם השלבים של החושך ישראל הם קדושים, וזה עניינה של לקיחת מרדכי על הסוס על ידי המן - עליונות ישראל וקדושתם מעל "המן - עמלק", ודבר זה הקיים לאורך כל הדורות התגלה אז.
המן חשב שכוחו של עם ישראל הוא רק על ידי ניסים גלויים, ולא ידע שלעם ישראל בעצמו יש קדושה. פורים חושף מה שיש לעם ישראל גם כשכלפי חוץ השכינה כבר לא איתו. אסתר מבינה את תפקידה ומביאה את ההצלה בדרך ניסית.
בפורים אנו צריכים לעלות מעל הדעת ולקבל הארות של העתיד.
ההבדל בין דרך השראת השכינה בבית ראשון להשראת השכינה בבית שני; מסר מהמגילה: אמונה בגאולה לדורות! אסתר- כמשל לכנסת ישראל; מטרת מצוות יום הפורים להגיע לאהבת ישראל מוחלטת! אמירתה של השמחה הפנימית ומקומה בפורים; מעורבותה של א"י בחג הפורים.
הרבה דברים מיוחדים מאפיינים את פורים ומבדילים אותו משאר ימות השנה, כמו שתיית יין מרובה. דברים אלו נובעים מהייחודיות של הזמן הזה, כפי שהדבר התבטא בנס פורים, בהפיכת החושך לאור, ובמתן תנופה גדולה ליצירה של תורה שבעל פה לקראת בית שני והגלות הגדולה.
בנס פורים התגלה שהמציאות בעצמה שומרת על עם ישראל, ולכן בפורים מתברר שבעומק המציאות אין שום הסתר פנים. המציאות היא טובה בעצמה, לכן הדור קבלוה בימי אחשורוש - יש לנו רצון עצמי לעשות רצון ה'.
בהתקרב אלינו ימי הפורים אנו מרגישים שאנו, עם כל מה שצברנו בכל השנה כולה, מוזמנים אל היכלי השמחה העל- גבולית המיוחדת אשר מתגלה בהם. להיכנס אליהם "מחופשים" ולצאת מהם גלויים ומוארים. במאמר זה, הרב מבאר ומברר מספר נקודות בעומקה של השמחה בכלל, ובפורים בפרט. ובמה וכיצד זה מתבטא?