כדי שמשפט התורה ילך ויתפתח וייכנס גם לתחומי כלכלה מורכבים, על הדיינים והפוסקים לעשות עבודה גדולה - לעדכן את מה שנצרך ומנגד לשמור על עקרונות משפט התורה. וזו עבודה קשה – לדעת מה להרחיק ומה לקרב, כשדווקא בדיני ממונות יש יותר מקום להתחדשות.
התובע השכיר דירה לנתבע לתקופה של שנה. לאחר שלושה חודשים הנתבע הגיע למסקנה שאין לו יכולת לשלם, ועזב את הדירה. הדירה עמדה ריקה חודשיים, עד שהתובע מצא שוכר חדש. בחוזה מפורש, שהשוכר אינו רשאי לעזוב באמצע, אלא אם כן המשכיר מסכים לקבל שוכר חדש במקומו. מה עושים?