לרגל יום הזיכרון, אנו מביאים שיחה מרתקת של יואל צור, בעל ואב שכול.

לפני שמונה עשרה שנה איטה ואפרים צור הי"ד נרצחו בפיגוע רצחני בדרכם חזרה מתל אביב לבית אל. שני מחבלים ארבו למכונית וירו עליה ארבעים ותשעה כדורים מרובי סער. במהלך האירוע הקשה, אבי המשפחה - יואל, הפגין שליטה עצמית מדהימה ונקט בקור רוח, למרות שגם הוא נפצע מרסיסים בגבו. גם לאורך השבעה ולהבא, כל הסביבה התרשמה מאוד מעוצמות האמונה של יואל, ובדרך שבה הוא בחר להמשיך את החיים. בלי להתמכר לכאב ולחידלון, תחושת השליחות והתפקיד של חייו כל כך מילאו אותו עד שהוא לא יכל להרשות לעצמו להישבר. יואל בחר להמשיך הלאה ולגדל את שבעת הילדים שנותרו לו בצורה הטובה ביותר.

בשיחה מדהימה, יואל מספר כיצד צריך הוא התמודד עם הקשיים, על ההחלטות הגורליות להמשיך את החיים, הדרך שבה הוא מימש את ההחלטה והתוצאות בסופו של דבר.

{Yeshiva:yoel}

באתר קיימת קטגוריה שלמה העוסקת בהתמודדויות עם ניסיונות וקשיים. ניתן למצוא בה עשרות שיעורים מכיוונים שונים על דרך ההתמודדות, חיזוק ולמידה כדי להתמודד עם הקשיים השונים. האתר אף הוציא דיסק על הנושא הזה, ובכל הזמנה של אחד מהדיסקים שבהוצאת האתר מקבלים את הדיסק הזה מתנה.

כמובן, גם השיחה הזאת היא חלק מהקטגוריה של יום הזיכרון באתר ישיבה.

בית המדרש

הכבשה והזאב

איך ניתן במלות נחמה לרומם את הציבור ולהפיח בו תקווה וחוסן נפשי להתמודד עם הווה קשה, בימים שלאחר החורבן הנורא שעם ישראל עבר.

הרה"ג דוב ליאור | אב תשס"ט