האם אשכנזים המתפללים ומברכים בהברה ספרדית, שבה הקמץ דומה לפתח, צריכים להגות את שם ה' בהברה האשכנזית דווקא, שבה הקמץ דומה לחולם?

הרב עזריה אריאל פתח את תשובתו בהנחת היסוד שהיום כמעט כל מי שמתפלל בהברה ספרדית אומר גם את שם ה' בהברה ספרדית, בקמץ ולא בחולם. ממילא, הבא לשנות מהמקובל הוא זה שצריך להביא ראיה לדבריו.

הרב ישראל יעקב קנייבסקי, הסטייפלר זצ"ל כתב שצריך באמירת שם ה' לבטא את האות נ' בהברה אשכנזית כי אם אומרים כפי המקובל בהברה הספרדית זה נשמע כאילו יש כמה אדונים, ח"ו. אמנם רבים תמהו על דברי משום שגם נ' כפי שהיא מתבטאת בהברה אשכניזת היא לשון רבים כפי שמוכח מפסוקים רבים, אך בנו הרב חיים קנייבסקי ביאר את כוונתו שהתורה השתמשה בלשון אדנות כשהאות נ' מוצה (כמו בהברה האשכנזית) לשם ה' ובשם אדנות כשאות נ' בפתח ( כמו בהברה הספרדית) לחולין, לאדונים רבים. לכן, חובה לשמור על ההבדל הזה ולא לומר את שם ה' בלשון חולין.

הרב עזריה השיב על הטענות האלו וכתב שמצינו במקומות נוספים שמשתמשים באותה מילה ממש גם לקודש וגם לחול, השם "אלוקים" משמש גם ביחס לקב"ה וגם ביחס לדיין, ולא ראינו שם שהתורה הקפידה בצורת הביטוי בין שם הקודש לשם החול. גם בשם אדנות כפי שמבטאים אותו בהברה האשכנזית משמש לעיתים כשם חול. כך מוכח מדברי הרד"ק בשופטים, בשיחה של המלאך עם גדעון. טענה נוספת שהעלה הרב עזריה היא שהיום לא מקובל להשתמש במילה הזאת לאנשים רבים, סיבה נוספת שלא להימנע משימוש בה.

הרב עזריה המשיך והוכיח שכך צריך לומר מפיוטים רבים מתקופת הראשונים, ובהם שם אדנות מתחרז עם מילים המסתיימות בסיומת "נַי", מוצאים שימוש בחרוזים כאלה בשירים של הרמב"ם, הרמב"ן, באחת הסליחות הקדומות של האשכנזים לערב ראש השנה (סליחה כו) ואפילו בשיר מזמירות שבת: "צור משלו... ברכו אמוני, שבענו והותרנו כדבר ה'". הוכחה נוספת היא מדברי רבנו בחיי, שמדבריו בספר בראשית (יח, ג) עולה למסקנה שהקמץ והפתח כמעט וזהים בצלילם, כך זה בהברה הספרדית אך לא באשכנזית.

לאחר הדין בטענות העקרוניות מי מהנוסחים עדיף, הרב עזריה התייחס למציאות של שילוב שני הנוסחים בתפילה, כל התפילה בנוסח אחד ואילו שם ה' בנוסח אחר. מי שמתפלל את כל תפילתו על פי מסורת עתיקה הנהוגה בעם ישראל - ודאי שתפילתו כשרה, אך ערבוב של שני נוסחים הוא תרתי דסתרי, וגורם לתחושה לא נוחה לאומר ולשומעים.

הרב הביא שכך דעתם גם של הרב יצחק הרצוג זצ"ל, הרב צבי פסח פרנק זצ"ל ור' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל.

אם כן, למסקנה כתב הרב שאין כל עניין להזכיר רק את שם ה' בהברה אשכנזית ואדרבה, מי שעושה כך יש בכך בעייתיות, ולפחות יש בכך נותן טעם לפגם.

נקודה מעניינית נוספת; ימים ספורים לאחר שהתשובה הזאת עלתה לאתר, הגיעה למערכת שאלת המשך. השואל כבר שנים רבות הורגל להתפלל בהברה ספרדית ואת שם ה' לומר בהברה אשכנזית, בעקבות התשובה הוא החליט לשנות ממנהגו ולהתפלל את כל התפילה בהברה הספרדית. השאלה הייתה האם עליו לעשות התרת נדרים למנהג שהחזיק בו עד היום...
אגב, תשובת הרב הייתה שאין צורך, אדם המקבל עליו הנהגה מסוימת בטעות כי הוא חשב שהיא חובה והתברר שהיא רק רשות אינו צריך התרה, קל וחומר אם מתברר שההנהגה הזאת פחות טובה.

מקורות הכתבה:
הגיית שם ה'- האם יש עדיפות להברה האשכנזית?
שם ה' בהברה אשכנזית - התרת נדרים

בית המדרש

"וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כֹּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ" - למה?

שיעור מתוך יום העיון של אנשי בוקר - בנושא הקימה בבוקר וברכות השחר.

הרב שי וינטר | י"ג אב תש"פ