מעלתה של הדרשה כלימוד תורה ברבים * חכמים הקפידו על מי שלא בא לדרשת השבת והתירו לעבור במים ביום הכיפורים בשביל לשמוע את הדרשה * האיסור לקבוע סעודה בזמן הדרשה * גם תלמידי חכמים גדולים צריכים להשתתף בדרשה * גם בימינו צריכה כל קהילה להתאמץ לקיים שיעור חשוב בכל שבת.
הזמן האיכותי שמעניקים לנו החגים והשבתות ללימוד התורה יוצר את האפשרות לחיות חיי מעשה המשולבים בתורה ולא להיאלץ לבחור בין השניים , הלימוד בשבתות צריך להיות מעמיק ומרומם יותר מקביעת העיתים המצומצמת בימות החול , כשנמנעים מללמוד בשבת הדעת מצטמצמת ונולדות חששות המביאים לידי מחלוקות.
א - שייכות הנשים לתורה. ב - מצוות תלמוד תורה לנשים. ג - תוכן ברכות התורה ושייכותן לנשים. ד - ערכה של ברכת התורה. ה - האם חיוב הברכה מהתורה, ודין ברכת "אהבת עולם". ו - לפני איזה לימוד צריך לברך. ז - ברכת התורה לכל היום.
האם הקביעה שצריך ללמוד תורה בשבת לפחות שש שעות היא המצאה חדשה? , דברי הירושלמי שהשבת ניתנה כדי לעסוק בתורה , בגמרא ובראשונים מבואר שאת השבת צריך לחלק, חציה לעונג גשמי וחציה ללימוד תורה , ההבדל באופן חלוקת הזמן בין תלמידי חכמים לאנשי מעשה ,האם חלוקת הזמן צריכה להיות מדויקת? , בעבר היו פחות פיתויים שהפריעו ללימוד בשבת, ולכן לא נצרכו להרבות בדיבור על כך , מכתב מנערה בת מצווה בעניין סעודת מלווה מלכה במוצאי שבת.
* גדולתו של הלימוד בשבת דווקא מתוך עונג גשמי * שיטות הראשונים השונות לגבי חלוקת השבת בין לימוד תורה לעונג גשמי * האם שעות התפילה נחשבות כחלק מהמחצית המוקדשת לה' * גם בני נוער צריכים ללמוד שש שעות בשבת * סגנון הלימוד המתאים ללימוד תורה ממושך בשבת * לייסד קבוצות תמיכה ללימוד משותף בשבת
האם מי שלומד לאט יכול להיות תלמיד חכם?; יש מי שאינו קולט מהר, אך הוא בעל הבנה עמוקה, יכולת הסברה או כישרון סיכום; אין לבחור במקצוע תורני כפרנסה, אלא מתוך רצון אמיתי להתקדש במסירות לתורה ולהוראתה; בימינו יש מלמדי תורה רבים, ונכון שרק המתאימים ביותר יילכו להוראה.
על האדם לעסוק ביישובו של עולם בהתאם לכישוריו ולנטיותיו; רק מי שמתאים להוראה ולרבנות נכון שיתפרנס מן הציבור כדי לעסוק בתורה; חשיבות התכנון המוקדם בגיל צעיר; שנות הלימוד בישיבה מתאימות להתבוננות עצמית ולבחירת הדרך בחיים מתוך תורה; שלושת המרכיבים שעל פיהם נכון לבחור; פגם במידות עלול להוביל לבחירה שגויה.
האם נכון לעסוק בתורה ולהתפרנס מן הציבור? התנאים והאמוראים עבדו לפרנסתם; פסק הרמב"ם שאסור להטיל עמו על הציבור; מנהג יששכר וזבולון; דעת החולקים על הרמב"ם; היתרים מיוחדים לדורנו; מי שאינו מתאים להוראה ולרבנות נכון שילמד מקצוע.