יראת הרוממות היא עשיית המצוות לכבודו יתברך ולא מפני השכר או העונש. רק בהתבוננות קבועה ומתמדת היראה מתקיימת. מדת הקדושה היא שכל מעשיו, גם הפעולות הטבעיות וגם צרכי הגוף - הכל נעשה לכבודו יתברך.
ענוה פרושה כשאדם מכיר שכל מה שיש לו הוא מה', מכיר את הכוחות שריבוש"ע נתן לו אך יודע שהוא כלי ואין לו מעצמו דבר; הענוה מביאה לשמחה; הענו אהוב על הכל; אע"פ שהעניו מבטל את עצמו הוא אינו בצער אלא בשמחה על כל מה שניתן לו.