פספוס הפוטנציאל לגאולה בשבירת הלוחות * כל אסון - תחילתו באסון רוחני * הצורך בהרגשת החסרון * * שאיפת האדם צריכה להיות לתיקון השלם * מתוך שאיפה זו כל מעשה קטן משפיע בגדלות * ככל שמוסיפים אור ה"סיטרא אחרא" מתגבר כנגד.
צום י"ז בתמוז- חטא העגל ותיקונו, חשיבות קרבן התמיד, צפיה לבניין בית המקדש.
מתוך ישיבת בין הזמנים בישיבת בני צבי, בית אל
חמישה דברים קרו בי"ז בתמוז.
א- נשתברו הלוחות- חטא העגל,אמונה לא מזוככת והצורך בזיכוך האמונה.
ב- בטל התמיד- חשיבות הקביעות, קרבן התמיד הוא קרבנו של כל ישראל ומבטא גם את אחדות ה', התיקון התחזקות בעבודת ה' שע"י כל התקדמות מתקדמים לבניין המקדש, התכוננות לבניין הבית.
נשברו הלוחות ונשרפה התורה והתיקון המשכת התורה שבע"פ ע"י ממשיכי התורה הגדולים בדורות, וזהירות מפורצי גדר. ענין הימים הוא לא להיות אבלים לשמה אלא ימי תיקון ותשוב.
א. ממתי מתחילים מנהגי האבילות? ב. מטרת התענית – לעורר לתשובה ג. השאלות שאף אחד אינו שואל ד. מתי הובקעה העיר? (עמו אנוכי בצרה) ה. שבירת הלוחות – כוחה של התשובה ו. הקשר בין הדברים שארעו בי"ז בתמוז ז. סוד הנסירה, והיחס לתקופת האבילות בתקופתינו.