בזמן הגלות, עמ"י צריך לכבוש את כוחותיו. הסיבה אינה רק טכנית - שבגלות אי אפשר להוציא את הכוחות אל הפועל, ורק בארץ ישראל זה אפשרי. הרב מעמיק בסיבה האמיתית, נעוצה בהבנת ההבדל שבין ה'ישר' וה'כובש', ומהי הדרך המתאימה לעבודת ה' באופן ציבורי - בארץ ישראל לעומת הגלות.
הרב עומד על ההבדל בירידה הרוחנית שהייתה בבית שני לירידה הרוחנית שיש בדורו, בבית שני הירידה הרוחנית הגיע עם קלקול מוסרי, ואילו בדור שלנו יש ירידה רוחנית אך זה נובע מתביעה מוסרית גדולה, ולכן אנחנו צריכים להראות לדור שלנו שכל המוסר הגדול שהוא מבקש נמצא בתוך התורה.
בחו"ל אין לעמ"י ציבוריות ולכן אין לו אפשרות ללכת בדרך "הישר" ולכן נצרכת הכבישה.
בארץ ישראל ניתן ללכת בישרות, כיום לאחר הגלות, צריך הסברה חדשה, הסברה ישרה.
תיאור ההתיחסות לתנועת ההשכלה - א. רשעות, ב. חולשה מפני התגבות היצר הרע, ג. נקודה נכונה אך טשטוש ביחס בין התורה לחיים. ד. התגברות כוחות הטומאה מפני סופם. ה. התבגרות מוקדמת שמביאה לצורך בחינוך יותר טוב.