עם ישראל הוא עם של עבדים לקדוש ברוך הוא, מהי אותה עבדות? מה כל כך נורא בלהיות עבד? למה הפסוק בתהילים "אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי" לכאורה סותר את עצמו? הרב איתן מינקוב ב"רגע בפרשה" לפרשת בהר על החופש האמיתי של האדם באמצעות עבודת ה' יתברך.
האדם צריך לדעת שהכל מגיע מה', ואף שנדרש מהאדם להתאמץ ולפעול כפי יכולתו, ביטחון בה' יביא לו ברכה. "אשרי אדם מפחד תמיד" בדברי תורה, בעבודת ה' המוטלת עליו. האדם צריך תמיד להשתדל ככל יכולתו. אך בדברים שאינם תלויים באדם, עליו לבטוח בה'.
חידוש הנצי"ב שהשכר על שמירת המצוות הנו טבעי ולא כגמול, השכר והעונש אינן יוצאים מהקב"ה אלא הנם תוצאות מעשי האדם! תשובה הנה כרפואה ולא מחילה על העבירות. יהודי שמקיים את המצוות מקבל שכר גם על כך שמקיים את העולם מלבד על קיום עצם המצווה לעומת גוי שמקיים שכר על קיום המצווה בלבד. הסברו של הנצי"ב כיצד כ"ז קשור לפרשת בחוקותי?
באורו של הנצי"ב למילים חוקות ומשפטים, ושמירה ועשייה כאשר החוקים כתובים בתחילת הפסוק. שאלת הנצי"ב מדוע התורה טרחה להזכיר באופן מיוחד את שמירת התורה בתוך פרשת השמיטה והיובל? ותשובתו. הסבר הנצי"ב לשאלה "מה נאכל בשנת השמיטה? חידושו של הנצי"ב שהסבר הפסוק "וכי תאמרו בשנה ה7 מה נאכל בשנה השמינית הן לא נזרע ב7 וא"כ לא נאסןף בשנה ה8?
הפסוק אומר "ולא תגעל נפשי אתכם" אפ' כשלא ראויים הקב"ה לא יגעל את עמ"י.
אדם שמתקרב לקב"ה , הקב"ה שוכן בתוכו, גילוי הקב"ה בעולם היא תוצאה של הכלים שהאדם מכין.
*כל אחד מחמשת החומשים נקרא אור. *"אם בחוקותי תלכו" - שתהיו עמלים בתורה. *כשאנשי הקודש בעם ישראל עמלים בתורה עוד ועוד- זה משפיע על כל העם. *במלחמת ששת הימים נעש קידוש ה' גדול, ואחד שוגג ואחד מזיד בקידוש ה'.
מצוות השמיטה והיובל עם כל המצוות הכרוכות בהן נועדו להוציא מאיתנו את שאריות תרבות מצרים. לתת לנו את האפשרות להיות בעלי רכוש ולהוציא מאיתנו את הרכושנות הקלוקלת. להכיר כי כל מה שיש לנו באמת הוא בריאה של אלוקים.
*לא קל להודות על חורבן ביתר, כשם שלא קל לצחוק כשרואים שועלים יוצאים מקודש הקדשים. לא פשוט לראות הארת פנים בעת הסתר פנים כזה גדול. העניין הוא שזו לא רק מעלה של רבי עקיבא וחבריו, וחכמינו לימדו את כל עם ישראל כולו להתבונן ולרכוש את המעלה הזאת בברכת "הטוב והמטיב".
התורה מצווה לא לתת מלאכה כאשר המטרה רק להעסיק את העבד, אך האדון לא זקוק לתכלית המלאכה, וכן מלאכה ללא מגבלת זמן, לדוגמא עדור בגפנים עד שאגיע. על זה נאמר: "לא תרדה בו בפרך"
כי לי הארץ ◆ דע מי שעומד על ימינו ◆ ייהרג ואל יעבור באונאת דברים◆ אם כבנים אם כעבדים ◆ מי אשם? ◆ משכני בתוככם ◆ מבט גדול ועמוק ◆ מעשים קטנים בגדלות או גדולים בקטנות