בית המדרש

איפה היה אלוקים? בשואה!

הרב יוני לביא | כ"ז ניסן תש"פ

איפה אלוהים היה בשואה?

גליון 109

גליון 109

הרב חגי לונדין | טבת תשפ

אבא של כל אחד

הגרמנים זירזו אותם בירידה מהרכבת. רחל ואמה ירדו וניצבו מול המפקד, כנראה מנגלה. הוא שאל אותה: "בת כמה את?". רחל ראתה שבצד שמאל שותים מים והלכה לשם בלי לענות. כאשר חזרה, אמה קראה לה. אולם יהודי אחד אחז בה ולא הניח לה ללכת, כי ידע שאמה נמצאת בין אלו שעומדים להירצח

עודד מזרחי | אייר תשע"ט

אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר – חכה לו

פרשת תזריע מצורע - יום השואה תשע"ח

באדיבות אתר הרב *השואה הנוראה, שהתרחשה תוך כדי שיבת עם ישראל לארצו ולידתו מחדש ושמחה על בניין הארץ, משולבת בכאב נורא על השמדת שישה מיליון יהודים בשואה. זהו שאומר הפסוק, נהר של צרות. *רוב האנשים שנלקחו לצד המוות במחנות ההשמדה לא נראו יותר לעולם, ולא נשמעו עליהם עדויות. לכן בכדי להתיר את נשותיהם מעגינות היה צורך בחידושים גדולים.

הרב שמואל אליהו | כ"ו ניסן תשע"ח

אצבע אלוקים

בהגיע תורו לעבור על יד מנגלה, עבר רבי ברוך על פניו כשהוא צולע על רגלו, מבלי להסוות את מצבו הבריאותי. לתדהמתו העלו אותו ואת החולים האחרים על משאית, לא לתאי הגזים, אלא לבית חולים מודרני ומשוכלל

עודד מזרחי | ניסן תשע"ח

איך זוכרים את המתים?

בתרבות שמכירה רק בכאן ועכשיו, הזיכרון הוא ניסיון לשחזר את העבר, ומכן נובעת ההתמקדות בחיטוט ברוע האנושי ביום השואה. הזכירה האמיתית מציעה לנו להתחבר לאידיאל הגדול שהשואה חידדה וביררה.

הרב חגי לונדין | תשע"ח

איך זוכרים את השואה?

כדי שימי הזיכרון לשואה לא יהפכו רק לפסטיבלי דיכאון, נחוצות גם התבוננות על ההישגים ותקווה.

הרב חגי לונדין | תשע"ו

שואה, מדוע אלו שנהרגו בה נקראו "קדושים"

הרב משה צוריאל | ניסן תשע"ו

הנקודה היהודית

באדיבות העיתון בשבע

עודד מזרחי | ניסן התשע"ה

צביון נכון ליום השואה

במקום בחודש ניסן שאסור להתאבל בו, יש להעלות את זכר השואה בצומות שנקבעו לזכר החורבן * מהבחינה הדמוגרפית, העם היהודי עדיין לא התאושש מהמכה של השואה * ביום השואה יש לעסוק בערך הקמת המשפחה היהודית והרחבתה, תוך התמודדות עם השקפות סותרות ועם קשיים מעשיים * מדינות המערב תומכות בממשלה הלאומנית של אוקראינה, שמקפחת את זכויות דוברי הרוסית במדינה * גם בקוסובו לא הייתה הצדקה לתמיכת המערב במוסלמים על חשבון הסרבים * הצביעות של מי שפועלים מתוך אינטרסים אבל מדברים בשם המוסר

הרב אליעזר מלמד | תשע"ד

לחיות

הרב נתנאל יוסיפון | איר תשע"ג

"ואני מבני בניהם, והללו תפילין שהניח לי אבא"

הרב דב בערל וויין | ניסן תשע"א

ברית בין הבתרים

"תן לי את הסכין בבקשה!", אמרה האשה היהודייה לקצין הגרמני. הקצין היה משועשע מהמצב. הוא חשב שיהיה נחמד לראות אשה יהודיה דוקרת עצמה למוות וחוסכת לו כדור.

עודד מזרחי | ניסן תש"ע

צוואתם של ששת המיליונים

הבעיה ההלכתית בתאריך של יום השואה. הצביון הנכון לתאריך זה: טיפוח ערכי המשפחה היהודית. זכרם המקודש של נספי השואה מחייב אותנו לפעול להמשך קיומו של העם.

הרב אליעזר מלמד | ניסן תש"ע

עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי

הרב דב בערל וויין | טבת תשס"ט

"מצעד החיים" ביום השואה, מנהג שלילי?

יש לשאול, האמנם? האם אין טעם לעורר זכרם של הקדושים, וללמוד את הלקחים התורניים הראויים?

הרב משה צוריאל | ניסן תשס"ח

אולי הדברים שוב ישתנו

הרב דב בערל וויין | כה ניסן תשס"ח

מה החשיבות בזיכרון השואה?

פעם, בפרוס ליל הסדר, נכנסתי לבית הכנסת ומצאתי פתק - 'גם כשטוב לך על הלב, זכור את השואה', האומנם? פעם, בליל עשרה בטבת, הכנתי את טקס 'יום הקדיש הכללי' בבית ספרי. החלטתי לקרוא בטקס קטע של אחד משרי הממשלה על הלקח הנלמד מהשואה, שאנו חייבים צבא שלנו שיגן עלינו. במהלך ההכנות, פתחתי את הרדיו, והנה אותו שר נואם: "הלנצח נחיה על חרבנו? עלינו לקחת סיכון מחושב, ולתת לפתח להלחם במקומנו בחמאס...". אם כך - מה החשיבות בזיכרון השואה?

רבנים שונים | ד טבת תשס"ח

המורשת האמונית של השואה

כשאנו עוסקים בשואה איננו מנסים להבין למה היתה שואה, "כי גבהו דרכי מדרכיכם", אלא מה המשמעות שלה ביחס אלינו, מהי 'מורשת השואה' ומה היא דורשת מאיתנו - להתחבר אל העצמיות שלנו.

הרב אליהו ברין | י' טבת תשס"ו

גדול קידוש ה' מחילול ה'

שתי דרכים ביחס למלכות

המאמר מראה כיצד מצות קידוש ה' בגלות היתה חייבת להתקיים תוך כדי יאוש מתקון העולם הזה. בדרך כלל מציאות של מסירות נפש בגלות היתה מלווה בהרבה חילול ה'. אולם ודאי שקידוש ה' שיצא לאחר זמן ממעשים אלו, היה גדול לאין ערוך מחילול ה'. בעת הגאולה מצות קידוש ה' תֵעשה בלא חילול ה'. עיקר מצות קידוש ה' תתקיים על ידנו תוך כדי חיים עילאיים בעולם הזה, ללא צורך למות על קידוש ה'.

הרב ש. יוסף וייצן | עשרה בטבת תשס"ה