עניין קרבן פסח

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

קרבן פסח מיוחד בכך שנצרכת בו כוונה חיובית לשם המצוה, מה שאין כן בקרבנות אחרים - בהם מספיק שלא יתכוון כוונה פסולה. כל פרטי הלכות קרבן הפסח מבטא אחדות, את השימוש בכל חלקי העולם לעבודת ד' ולגילוי שמו בעולם. ו.

הגדרת מצה

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

מהתבוננות במקורות וברבותינו הראשונים עולה, שהגדרת המצה אינה רק 'לא חמץ', אלא במובן מסוים המצה חייבת להיות בעלת פוטנציאל של חימוץ - שנמנע. יש בכך מספר דרכים, ולהם משמעות רעיונית המשליכה על עבודתנו וחיינו.

מצוות אכילת מצה

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

שני גדרים באכילת מצה: 'בערב תאכלו מצות' - שהיא מצת מצוה, ו'על מצות ומרורים יאכלוהו' - שהיא מצה הנאכלת עם הפסח. לגדרים אלו השלכות ונפקא מינות. ההגדה אין עניינה סיפור גרידא, אלא הודאה. אליהו הנביא - משיב לב אבות על בנים.

מצרים כמעצמה וכתרבות

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

ליציאת מצרים יש רובד עמוק יותר, של יציאה מטומאה לטהרה. טומאת מצרים היתה ירודה ונמוכה מאוד, והתבטאה בעיקר בעריות, והגאולה היתה על ידי הצדיקים שאמרו באומץ את שראוי לומר, והובילו את העם לטהרה, לתיקון המילה.

מצות סיפור יציאת מצריים

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

בליל הסדר גדר הסיפור אינו רק פעולה פנימית אלא ה'להראות את עצמו' כחלק מההגדה. בכל מקום וזמן בו אנו נמצאים בלילה זה, יש להתחבר לסיפור ההגדה, ולהמחיש ולראות את הגודל שלה וכיצד היא מתבטאת היום. ואותנו הוציא משם!

מצוות ליל הסדר

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

הלכות רבות בליל הסדר, שיעור זה עוסק בהתכוננות לליל הסדר, במצות הקידוש, בשיעור ארבע הכוסות ובמשמעויותיהן האמוניות, בצורת ההסבה ובשיעור מצוות מצה.

הכנה לפסח

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

עשרת הימים הראשונים של ניסן מקבילים לעשרת ימי תשובה. עשרה ימי עבודה והתקדמות לחירות אמיתית מהמצרים ושיעבוד לד'. בהגדה אנו מבטאים את כך שאנו בדורנו שייכים לתהליך של גאולה, שהתחיל מלחם העוני שבמצרים, וממשיך עד אלינו.

אמירת הלל בליל הסדר וביום העצמאות

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

מדוע לא מברכים על ההלל בליל הסדר? מספר יישובים נאמרו בעניין. רב האי גאון הסביר שההלל שבפסח עניינו שירה, הנובעת בספונטניות ומהכרה פנימית שאנו עבדי ד'. הברכה, מבטאת שהמעשה הוא רק לשם קיום המצוה, וכל מצוה שאין בה ברכה - זה מחמת שיש בה תוכן שמעבר לקיום, תוכן של מוסר וחיבור טבעי.

האיסור לשוב למצרים

מתוך יום עיון לפסח בישיבת בית אל

ישנו איסור לשכון בארץ מצרים, וחרף כך, מאות שנים שכנה קהילה יהודית במצרים. תירוצים שונים נאמרו ליישב את קיומה של קהילה זאת, וגם הראי"ה קוק התייחס לכך. בתשובתו זו ההלכתית משתקפת גם משנתו ההגותית, וכדרכו הגדולה והעמוקה של מרן הרב זצ"ל.

שו"ת סוף זמן חורף תשפ"ד

כינוס ר"ח אדר ב' תשפ"ד

כינוס ר"ח שבט תשפ"ד

*מה דעת הרב על בינה מלאכותית? האם זהו דבר חיובי או שלילי? *האם "חוזרים בשאלה" נקראים אפיקורסים? *כאנשים מאמינים מה יחסנו לביטוחי חיים ביטוחי בריאות וכדו'? *לאור הדרכת הרב להשקיע את הזמן בלימוד תורה, האם גיוס לצבא או לכתחילה או דיעבד?

כינוס ר"ח חשוון תשפ"ד

על רקע השנאה והפירוד באה המלחמה כדי להרבות אחדות, מהי הדרך הנכונה להשתתף בצרת הציבר? "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" - דווקא בתקופה זו עלינו להיות אנשים גדולים.

התיקון שבשמחת תורה

פנינה לסוכה - היום השמיני

מהו הקשר שבין י"ז בתמוז לשמחת תורה? מי קבע את התוכן של שמיני עצרת? כיצד חגי תשרי מעמידים קומת אדם שלמה?

סגולת ישראל המתגלה בסוכות

פנינה לסוכה - היום השביעי

מדוע בהושענא רבה אנו לוקחים דווקא את הערבה? למה נקבע חג זכר לענני הכבוד ולא נקבעו חגים זכר לשאר ניסי המדבר? ומדוע חג הסוכות סמוך לימים הנוראים?

השמחה בשפע האלוקי

פנינה לסוכה - היום השישי

מדוע דווקא הגדולים שבעם רקדו בשמחת בית השואבה? מהו הקושי בעבודת ה' מתוך שמחה? איך מתמודדים עם השפע הגדול שיש בדור שלנו?

חג של התחדשות והתעלות

פנינה לסוכה - היום החמישי

מהי בחינת החיים שיש בחג הסוכות? איזו התעלות יש בחג הסוכות? מדוע חג הסוכות חל בט"ו בתשרי?

קרבן התמיד

פנינה לסוכה - היום הרביעי

מדוע נהגו להקפיד פחות על אמירת קרבן התמיד לפני מנחה?

הסוכה כמקדש

פנינה לסוכה - היום השלישי

מדוע הרבה מהלכות סוכה נלמדו מבית המקדש? האם ריש לקיש ורבי יוחנן נחלקו במחלוקתם של רבי אליעזר ורבי עקיבא? ומדוע חג הסוכות לא חל בניסן?

חיים של קודש

פנינה לסוכה - היום השני

אילו שני מעגלים סוגר חג הסוכות? כיצד ניתן להגיע לשמחה שלמה? ומדוע המצטער פטור מן הסוכה?