התשובה ובקשת הסליחה באלול מעוררים את תחושת החרדה, אך גם מרוממים את האדם לדרגת הקרבה הגבוהה ביותר לבורא. מתוך החרטה שעוקרת את החטא מעיקרו, נפתח הפתח לנחמה ולשמחה.
היחסים בין יעקב לעשיו נעו תמיד בין שני קטבים: "הלכה בידוע עשיו שונא ליעקב" מחד, "ועלו מושיעים לשפוט את הר עשיו" מאידך. לאורך ההיסטוריה התנוצצו נקודות של שיתוף פעולה, וגם בדורנו העולם המערבי הוא זה שעומד לצד ישראל בדרכו אל הגאולה השלמה.
בניסיון להבין את עומק תפקידם של ימי בין המצרים שבין י"ז בתמוז לט' באב, יש צורך לחזור ארבעים יום אחורה, אל חג השבועות וימי החסד הבאים אחריו. הצצה לשם תבהיר את המקום שאליו עינינו נשואות
בין התרבות העכשווית הסוגדת להבל שביופי ולשקר שבחן, אשר מייצגים חיצוניות גסה וטמאה, ובין תפיסות שגויות בכל מיני מגזרים ומחנות אשר מתעלמים מכוחות היופי לטובת צניעות ופשטות קיצוניים, מציגה התורה בפרשיות בניית המשכן את היופי כערך המקושר למצוות ולקדושה.
תהליך התשובה הוא מהפיכה בזעיר אנפין שהאדם עושה בתוך נפשו. לקראת המהפיכה האינדיבידואלית ראוי לחזור להיסטוריה ולבדוק מה היו תוצאותיהן של המהפיכות הגדולות של העידן המודרני, ולהסיק מכך מהי דרך התשובה הראויה גם לאדם הפרטי
חכמינו הבינו שהאומנות, הספרות, המחזאות וכל אורח החיים היווני אינם עומדים בסתירה גמורה ליהדות ואינם מסכנים אותה, אלמלא קלקולי פריצות ואיום על טהרת בנותינו.
יוון מייצגת את כל המלכויות שבפיוט דווקא בגלל שהתרבות שלה ממשיכה להתקיים, בלבושים שונים, גם כיום.
אי התייחסות לאינסוף שדעת אנוש אינה משיגה בהיגיון היא שורש הפער שבין האמונה לכפירה, שבין החשמונאים ליוונים, שבין המאמין בן ימינו ובין האתאיסט המתבולל בתרבות המערבית.